אובמה בלחץ: הרפובליקאים צפויים לנצח בבחירות לסנאט

היום נערכות בארה"ב בחירות אמצע הקדנציה לבית-הנבחרים, לכשליש מהסנט ול-36 מושלי מדינות ■ סקרים מנבאים שהרפובליקאים יצליחו לזכות במינימום הדרוש להשגת שליטה בסנאט

הדמוקרטים בארה"ב מחשלים עצמם לקראת מפח נפש בתום בחירות אמצע הקדנציה לבית-הנבחרים, לכשליש מהסנט ול-36 מושלי מדינות, שיערכו היום (ג') ב-435 מחוזות בחירה, ב-50 מדינות. כל הסקרים ורוב הניתוחים מנבאים שהרפובליקאים יצליחו לזכות לפחות בשישה מושבים, המינימום שדרוש להם להשגת השליטה בסנאט, המגזר החשוב ביותר של הבחירות. אך מנהיגים דמוקרטים, ולמרבה ההפתעה גם כמה מהפרשנים החשובים ביותר בארה"ב, אומרים שעדיין מוקדם להרים ידיים. המסר שלהם: אל יתהלל חוגר כמפתח. הם מזכירים שמיט רומני, ועמו הממסד הרפובליקאי, היו משוכנעים שברק אובמה יפול שדוד לרגליהם בבחירות לנשיאות ב-2012; ואיפה רומני ואיפה אובמה ב-2014.

לכאורה, האריתמטיקה פשוטה מאוד: תשע מדינות, מתוך 36 שאמורות לבחור סנטורים, נחשבות תחרותיות; בשבע מהן, נאבקים סנטורים דמוקרטים מכהנים לשמור על מושבם. לרוע מזלם, כל שבע המדינות האלה הצביעו בעד רומני ב-2012. סנטורים אלה היו צפויים, אפוא, לצעוד מול רוחות רפובליקאיות עזות גם אם הפופולריות של אובמה היתה מרקיעה לשחקים. העובדה ששיעור המרוצים מנשיאותו מרחף רק סביב 40% , מנת גורלם של כמעט כל נשיאי ארה"ב בתקופת כהונתם השנייה, חושפת את שבעת הדמוקרטים האומללים לסופות הוריקאן של המפלגה היריבה.

ובכל זאת, בוב שיפר, הפרשן הפוליטי הוותיק של רשת CBS, שנחשב דיקן האנליסטים בוושינגטון, אמר אמש: "נכון שרוב הניתוחים מצביעים על כך שהרפובליקאים יצליחו לזכות במספר מספיק של מושבים שיקנה להם את השליטה בסנאט. אך אני מוכרח לומר גם זאת: אני לא מוכן עדיין להתערב על התוצאות. ציבור הבוחרים שרוי במצב הרוח המחורבן ביותר שראיתי אי פעם. הבוחרים כועסים על כל דבר. שום דבר לא עובד, לדעתם. הם לא אוהבים את הנשיא, אך את הקונגרס הם אוהבים עוד פחות. מי יודע, הם עלולים אפילו להחליט שהם לא רוצים להצביע. אני מצדי לא מתנבא; אני מעדיף להמתין לתוצאות האמיתיות".

ייתכן שהזהירות שלו נובעת מכמה חישובים, שלפיהם יש סיכוי של 15% ששתי המפלגות יצאו מהבחירות עם 50 מושבים כל אחת, כלומר שוויון. במקרה כזה, הסנאט ישאר בידי הדמוקרטים, מפני שסגן הנשיא מכהן כנשיא הסנאט ובידו הקול ה-101, המכריע.

אבל קשה להתעלם מצלצול פעמוני הסקרים, שהולך ונעשה עז יותר ככל שמתקרב מועד פתיחת הקלפיות (ברוב מחוזות הבחירה – ב-6 בבוקר, 1 אחה"צ שעון ישראל). מודל הניבוי של "ושינגטון פוסט" מעניק לרפובליקאים סיכוי של 93% להשתלט על הסנאט. המודל של נייט סילבר, הסטטיסטיקאי הגאון שניבא במדויק את מפלתו של רומני לפני שנתיים, נותן לרפובליקאים 73%. "ניו יורק טיימס" מסתפק ב-68%. תלוי בסקרים, לרפובליקאים יש סיכוי להגיע לרוב של 51 מושבים, 52 ואפילו 53. (עתה מחזיקים הדמוקרטים ב-55 מושבים (לרבות מושבים של שני עצמאים שמצביעים יחד עם הדמוקרטים), והרפובליקאים ב-45.

ויחד עם זאת, סקר חדש שנערך ביזמת "וול סטריט ג'ורנל" ו-NBC מצא שוויון כמעט מוחלט בין תומכי שתי המפלגות ברמה הארצית: 46% מהנשאלים היו מרוצים משליטה של הרפובליקאים על שני בתי הקונגרס; 45% היו מעוניינים שהשליטה הזו תופקד בידי הדמוקרטים. איך להסביר את הניגוד בין נתון זה לבין מה שמצטייר לכאורה ככמעט ודאות של השתלטות רפובליקאית על הקונגרס? פשוט, הסנטורים אינם נבחרים בבחירות ארציות. הם נבחרים במדינות. רצה הגורל והגיע עתה תורם של דווקא מחוקקים דמוקרטיים במדינות שמעדיפות עתה רפובליקאים. אם סנטורים במדינות אחרות היו עומדים לבחירה, הרפובליקאים לא היו חולמים אפילו על השתלטות על הסנאט.

וגם זאת: סקרים בתוך שבע המדינות התחרותיות מראים שהמירוצים בחלק מהן קרובים עד כדי כך שההבדלים בין הדמוקרט לרפובליקאי אינם משמעותיים מבחינה סטטיסטית. כך, למשל, סקר של אוניברסיטת קוויניפיאק באייווה, אחת מהמדינות התחרותיות, מצא שוויון מוחלט בין המועמד הדמוקרטי, ברוס בריילי, לבין המועמדת הרפובליקאית, ג'וני ארנסט, שהבטיחה לבוחרים שהיא תסרס את הפוליטיקאים בוושינגטון כפי שהיא סירסה חזירים בחווה המשפחתית. עד לשבוע שעבר היא נהנתה מייתרון של 7%. המרוצים התהדקו מאוד גם בלואיזיאנה, ג'ורג'יה וקולורדו.

מי יודע, בוודאי מהרהר סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, אולי באמת לא הכל אבוד. וכך, בראיון ל-CNN, 24 שעות לפני פתיחת הקלפיות, הוא מצהיר: הסנאט יישאר בידי הדמוקרטים. אבל, בהיותו אחד מהפוליטיקאים המנוסים ביותר בוושינגטון, מעדיף ביידן לא לשרוף גשרים ובאיתות ראשון לרפובליקאים הוא אומר, שהדמוקרטים יהיו מוכנים להתפשר אם אכן יקרה הרע מכל.

"לקראת 2016 (שנת הבחירות לנשיאות), הרפובליקאים ייצטרכו להחליט האם הם רוצים להיות בשליטה או לוותר עליה", אמר ביידן בראיון ל-CNN. "אם הם יפסיקו לתקוע מכשולים לפני כל דבר, הוא ימצאו שהדמוקרטים מוכנים להתפשר".
בכל אופן, למרות הדרמטיות שמאפיינת את סיקור הבחירות, בפועל לחלק גדול מהאמריקאים אין שום עניין, או עניין מועט ביותר, בבחירות, כמקובל בבחירות אמצע הקדנציה, שמשוללות את ההתרגשות שמאפיינת בחירות לנשיאות. מאליו ברור, ששיעור ההצבעה יהיה נמוך ביותר, שוב, כמקובל בבחירות אמצע. בוחרים רבים הגיעו למסקנה הנכונה, שתוצאות הבחירות עתה לא ישנו הרבה. הקונגרס משותק בלאו הכי, והדמוקרטים לא היו יכולים לקדם יזמות בסנט בגלל חסימות מתמידות של הרפובליקאים. אם השליטה בסנט תעבור לרפובליקאים, השיתוק לא יתפוגג. הפעם מחוקקים דמוקרטים הם שיציבו מכשולים. הרפובליקאים ינסו, כמובן, לבטל את הרפורמות בביטוח הרפואי, שיזם אובמה, אבל כישלונם מובטח בגלל וטו ודאי של הנשיא. גם אם הרפובליקאים ישתלטו על הסנט, השנתיים הבאות יהיו כמו השנתיים שחלפו.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.