אופקים מול רחביה

"תן להם מה שירצו" – נראה כי זה המוטו שמוביל את ראש הממשלה אל מול הנציגים החרדים, טפיחות על השכם ומחמאות. וכבוד לח"כ מאופקים שלא נקנה בנזיד העדשים מהמטבח בבלפור

"תן להם להרגיש שהם קיבלו את מה שהם רוצים". זה המוטו המרכזי שמנחה את האלוף הבלתי מעורער של הפוליטיקה הישראלית הלא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לא משנה מה תיתן להם בפועל. לא משנה מה באמת חשוב להם. לא משנה מה הבוחרים חושבים. חשוב רק לתת להם את ההרגשה שהם יצאו מנצחים, מוערכים, מחוזרים.

נתניהו כמו נתניהו, יודע תמיד לקחת את המהלך שניים או שלושה צעדים קדימה, עד כדי כך שמרוב גושי החמאה שהוא מערה על השותפים שלו – הם לא מרגישים באבחת הסכין שמפלחת את הליבה של ההוויה הפוליטית שלהם.

בכל הקשור לאריה דרעי הוא מסתפק במחמאות. "השר הכי מוערך בקבינט" הוא קורא לו. "הלוואי שהיתה לי ממשלה שכולה דרעי", הוא מספר למי שרוצה לשמוע ומלטף בעוד ארסנל שלם של מחמאות שכל מטרתן הן להעצים את דרעי בעיני עצמו ובעיני אלו הסוגדים לו בצורה עיוורת. אלו שזקוקים לאותו מסך ערפל, כדי להצדיק את עצמם בעיני עצמם.

אצל השר יעקב ליצמן – זה סיפור קצת יותר מורכב. נתניהו מבין שאת החסיד הגוראי לא באמת אפשר לקנות במילים יפות – ולפעמים צריך גם לספוג עלבונות ואיומים ולעגל פינות כשצריך. חנופה וכבוד מעולם לא הרגו אף אחד – ואת זה נתניהו יודע לתת הרבה יותר מאשר מעשים ושינויים מהותיים. בשביל זה הוא אפילו מוכן להגיע לדירתו הצנועה של ליצמן לשבע ברכות – ולהתחכך עם כל העסקנים מדרג ב' שהצליחו להשתחל למקום – בתנאי כמובן, שליצמן ידע לשלוט בלהבות ולא לתת להם לכלות את הבית.

אצל פרוש וחברי הסיעה המרכזית נתניהו כבר עולה מדרגה נוספת, וטורח לשנות את כל סדר יומו ולהגיע לעיר ביתר לטקס הנחת אבן הפינה לשכונה החדשה. ושוב מכונת העשן עובדת במלוא הקיטור. מילים יפות יודע נתניהו לתת מעל הדוכן, לקהל שבוי ממילא. מילים מפוצצות עמוסות בהוויה תורנית, שלא לומר חרדית, מתלקקת ומתחנפת לקהל שהרגיש זכות לעמוד חמישים מטרים מול הנסיך הבלתי מעורער של הפוליטיקה הישראלית לדורותיה. מילים שיתפסו היום ומחר את כותרות העיתונים ואחר כך ייעלמו אל תהום הנשייה.

רק את גפני, נתניהו עדיין לא הצליח לפצח. הפוליטיקאי הליטאי הכל כך משופשף, מכיר כבר את כל השטיקים והטריקים שיודעת לייצר הכנסת בישראל. הוא לא עשה חיים קלים לשמיר, לאולמרט, לשרון ובוודאי לא לנתניהו – שכללי המשחק שלו בכלל לא נוגעים לעולמו של הפוליטיקאי החרדי שמסתובב בכנסת כמו ברחובות בני ברק, אך דה פקטו הוא נמצא ראשו ורובו בעיירה הרחוקה אופקים.

זה החיסרון של גפני וזה גם היתרון שלו. אותו לא מדגדגים ענייני כבוד. כותרות מפוצצות לא מרגשות אותו, כמו שלא מרגשים אותו טקסים מפוארים ואולמות עתירי קהל. גפני היה ונשאר בחור ישיבה ליטאי דווקני, שיודע לרדת לדקויות של הדברים, לברור את המוץ מהתבן ולהציף למעלה את הנקודה הכי מזוקקת שמעניינת אותו. עם זה נתניהו עדיין לא למד להתמודד.

כל ההקדמה הארוכה הזאת באה רק להסביר לנו מדוע זוכים הפוליטיקאים החרדים למסעי החנופה יוצאי הדופן של נתניהו. איך זה שנתניהו, שיודע שאין לדרעי שום אלטרנטיבה מחוץ לממשלה הנוכחית, טורח ומרעיף עליו ים של אהבה והערכה מעושה? איך זה שנתניהו, שרואה את הכבוד שליצמן מקבל מעל כל במה תקשורתית כשר הכי אהוד, לא פועל כהרגלו בקודש להקטין את אלו שתחתיו או לפחות לקחת להם את הקרדיט מתחת ליד, כפי שהוא עושה לשרים בתוך המפלגה שלו, מפלגת הליכוד?

"תן להם להרגיש שהם קיבלו את מה שהם רוצים". זה המוטו של נתניהו. כך הוא קונה אותם במחיר של חיוך מאוזן לאוזן. כך הוא קונה שקט תעשייתי במחיר אפס. כך הוא משתיק את הדרמה האמיתית בתחום חילולי השבת, שהיתה מרסקת כל ממשלה אחרת. העיקר שהחברים הולכים הביתה בהרגשה טובה.

והשבת? לה נשאר רק לקוות שהפוליטיקאי המיושן מהעיר הדרומית, ימשיך בהוויה הפוניבז'אית הדקדקנית שלו ויעמיד בפני הקוסם הגדול מרחביה אתגר, שאפילו הוא עדיין לא מצא את התעלול התורן שיכול לטאטא אותו מתחת לשטיח כפי שהוא עושה לכולם.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. פרשנות בשקל

    מה אתה רוצה?זאת הממשלה הטובה ביותר עם ההישגים הגדולים ביותר
    לציבור החרדי,על מה אתה מדבר תגיד לי?הבן אדם כתב טור מתוך שינה
    תעשה שיעורי בית לפני שאתה מעלה את הגיגיך….

    מיקי |
    הגב
  2. הכותב חזק ביותר. גפני גבר אמיתי.

    ביבי סתם ראש ממשלה.

    לולי |
    הגב