"אחי היקר, שמשון" / חדווה דלבקוביץ'- דגני

הערב תתקיים הופעה לזכרו של הזמר ואיש החסד, שמשון דלבקוביץ', שהלך לפני חצי שנה לעולמו אחותו חדווה, כותבת עליו ואליו

אומרים ישנם אנשים, אומרים ישנם מלאכים. ואתה כבר מלאך ולא איש ואנחנו כל כך מתגעגעים.

אחי היקר לי מכל, מלאך שלי, מלאך של כולנו. כעת, אתה ליד המלאכים יושב בגן עדן, מביט עלינו ומחייך את החיוך התמידי שלך, יושב לך שם ולומד תורה שכל כך אהבת, שכל יום ויום הקדשת מזמנך ללימודה. לתפוס בין לבין עוד דף, עוד הלכה . ידעת לחיות חיי רוחניות ויחד עם זה חיי גשמיות. מיצית כל שניה בחייך, כל רגע. והמיצוי הגדול שלך, היה בלשרוד את החיים, ולחיות אותם בשמחה, למרות המחלה הקשה שלך, מהרגע בו התחלת את חייך, ידעת שבקרב הזה אתה תנצח.

גיבור שלי, גיבור של כולנו, אהבת האדם, האחר, הייתה טבועה בך. תמיד זכרת את ימי ההולדת של כולנו, עם מתנות והפתעות. לא וויתרת לנו בשבתות, כשהיינו יחד, לשבת עד אור הבוקר ולצחוק. לא שכחת לעודד ולשמח.

את החיים החדשים שנשאתי אז בתוכי, וכל כך התרגשת איתי ובשבילי, לא ראית- והיא לא זוכה להכיר, אבל אני מבטיחה לך שהיא תדע, על הדוד שהפסידה, על כך שהיית בשבילנו האחד, האח המקסים האהוב, הדואג ותמיד, תמיד, משכין שלום במשפחה, בחברים ובכל מקום. השמחה שלך התמידית, ההסתפקות במועט.

שמשם, היית פה והיית שם!! נגעת בליבם של כל כך הרבה אנשים, נשים וטף. לאחר פטירתך, נדהמנו מכמויות הסיפורים על החסד והנתינה שלך, כולם אוהבים אותך זוכרים ומתגעגעים. לא שהתפלאנו עליך, כי אתה תמיד פעלת בשקט שלך, למען הזולת, בלי כותרות ובלי צלצולים…

שמשון, יש רבים שגדולים ממך, בחכמה, בכישרון, בעושר, אבל לא הרבה זכו לגעת בלב של כל כך הרבה בני אדם. כל כך הרבה אנשים, מכל הסוגים, דתיים, חילוניים, ליטאים, חסידיים, מבוגרים וילדים, שאוהבים אותך ועצובים עלייך, על לכתך…

עדיין, בכל יום, לפני השינה, אני מדברת איתך, מתגעגעת לשיחות שלנו, לשכל הישר והבלתי נתפס שלך, לעדינות, לישרות, לעוצמות שבשקט שלך, לעדינות ולשמחה, ומעל לכל- לאמונה בהקב"ה, שכל כך אהבת.
לא פחדת ללכת מן העולם, כי ידעת שאתה הולך למעלה, אליו, למלך מלכי המלכים. אך נעצבת מאוד כשחשבת על כך שאתה משאיר לבד את חני אשתך, את הבנות, את אימא שלנו, המשפחה שאהבה, אוהבת ומתגעגעת… כל כך. וחברים, המון חברים שלא נגמרים!!!!

שמשי שלי, השמש שזרחה לנו לפני לכתך, לא תהיה כבר אותה השמש. יותר לא אראה אותך והלב נקרע, בוכה. המחשבות והגעגוע לא מרפים, לא מפסיקים ולעולם, לעולם תישאר בליבנו ובמחשבתנו.

בטוחים שאתה ואבא האהוב שלנו, זה לצד זה, מתפללים עלינו מלמעלה, ומבקשים מכם שלא תפסיקו לבקש ולהתפלל לגאולה השלימה. כי יש לכם את הכוח, הייסורים שעברתם ולקחו אתכם לעולם שכולו טוב, יהוו משקל חזק כשתתחננו לפני בורא עולם, שישלח כבר את ינון ואליה, כי כבר כשל כוח הסבל ואנו מחכים שנוכל להתאחד יחד.

לשניכם, אנו מתגעגעים, ויחד עם הכאב הצורב הזה, משתדלים לחיות לצד החיים, כי כך היית, אהבת וקדשת את החיים, ובפטירתך- ציווית גם לנו את החיות והשמחה שבהם.

יהי זכרך ברוך,
אחותך, חדוה.

בהזדמנות זו, בשמי ובשם כל המשפחה, אנו מודים לכל החברים והסגל הרפואי שליוו את שמשון, במשך כל השנים.

6 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. האב האהוב הוא ר' פנחס יצחק דלבקוביץ ז"ל שנפטר בתשס"ד כבן 60 ממחלה קשה.

    ישראל קרמר |
    הגב
  2. שמשון היה בן דוד שני שלי (האימהות שלנו בני דודות כשאם אמו שתחיה ואם אמי ע"ה אחיות) וכתבתי לזכרו שיר:

    שמשון הגיבור

    לזכר שמשון יוסף דלבקוביץ ז"ל
    שלמרות ייסוריו הרבים הקדיש מחייו לאחרים.

    קיבלת באהבה את הייסורים
    והרבית בעשיית חסד לאחרים.
    התמודדת בגבורה עם המחלה
    והיית בעל מידות ורגש נפלא.
    היית חביב ואהוב על כולם,
    נשמה גדולה.
    כרבי עקיבה היית צנוע ומעולה,
    וכמעט לא ראו עליך שהיית חולה.
    סבלת כמעט כל חייך ממחלת דם,
    אך היא לא הפריעה לך להיות במלוא המובן אדם.
    לא התלוננת ולא דיברת רע,
    למרות המצב הקשה והנורא.
    שימחת חולים ובייחוד ילדים,
    כתכונתם של יהודים היית ביישן, רחמן וגומל חסדים.
    לראותך רוקד על הבמה יותר מכולם היה מהמם,
    כל חייך היו חיים של קידוש השם.
    הספקת הרבה ב-46 שנים אך לנו זה היה מעט,
    זכרך יישאר עימנו לעד.
    נגדעה שירת חייך,
    אך לנצח יוותרו מעשיך!

    ישראל קרמר |
    הגב
    • כמובן שגם אחותו ואחיו הם בני דודים שניים שלי ובהקשר של הדברים של אחותו הייתי צריך כמובן להזכיר גם אותה ואותם יחד עם שמשון [יוסף].

      ישראל קרמר |
      הגב
  3. חדווה יקרה ובני המשפחה,
    הטור מרגש ונוגע מאוד. משתתף בצערכם, ומקווה שתדעו רק שמחות.

    יהודי שעצוב |
    הגב