"איבדתי רגל, אבל החיים ניתנו לי במתנה"

אשת האופנה החרדית אסנת חדאד שנפגעה קשה בתאונה לפני שנה בדיוק, ואיבדה בה את אחותה ואת בן דודה, מדברת על השנה שהייתה ועברה, מסתכלת על חצי הכוס המלאה וכבר חושבת על הצעד הבא של עולם האופנה החרדי

 

אסנת חדאד, בת 25, בחורה יפה ומצליחה, בעלת חנות און-ליין בשם "סטריט סטייל". על אתר המכירות שלה היא עבדה במרץ במשך כשנתיים יחד עם אחותה, הוא היה באוויר במשך כשנה, שבה הצליח להרים את עצמו ולפרוץ את הטאבו על רכישות און-ליין של אופנת נשים במגזר החרדי והדתי. כולם הכירו אותו, זהו אתר שהביא בגדים איכותיים מהעולם בצו האופנה העכשווי. אסנת למדה והתמקצעה בתחום והיא אוהבת אופנה מאז ומתמיד. אפשר בהחלט לקרוא לה "פאשניסטה". מלאה סטייל.

לפני שנה בדיוק, בערב יום כיפור תשע"ז, נסעה אסנת לכותל עם שתי אחיותיה ובן דוד, "שהיה בן משפחה לכל דבר". באמצע הדרך החל לעלות עשן מצדו הימני של הרכב והם עצרו בשולי הדרך. אסנת: "באמצע הדרך ירדנו לשוליים עם האוטו. יותר מזה אני לא זוכרת כלום מהתאונה. מה שאני שומעת ברגע הבא זה את אמא שלי לוחשת לי באוזן ומתפללת לידי. אני מעורפלת, לא מגיבה בכלל. כשהתעוררתי כעבור מספר שעות ראיתי מולי מסך עם המילים "יום כיפור" ואת אמא מנסה לספר לי שהייתה תאונת דרכים קשה וקטלנית ושאחותי ובן הדודה שלי נפטרו. אני מעורפלת, נרדמת ומתעוררת. זוכרת בכי, בכי גדול על התאונה, בכי גדול על מי שאיבדתי. ושום דבר על עצמי ולמה אני פה בכלל…

"תחילה סיפרו לי על אבדן הרגל. בהדרגה המשיכו להגיע הבשורות הכואבות, תוך כדי שאני ממששת את הרגל שלי בניסיון לגלות שכל הסיפור הזה הוא בכלל חלום. לשמחתי, ואני יכולה להגיד את זה כעת, שנה אחרי, זה משום מה לא הביא אותי למקום של דכאון או בכי ו'מה עושים עכשיו בלי רגל'. כל כך שמחתי מצד אחד שאני בחיים ומצד שני הייתי כל כך עצובה על אחותי שאיננה ועל בן דודתי, שמה שקרה לי פחות העסיק אותי במחשבה".

מה עזר לך בתקופה הזו?

"היו לי הרבה ניסים בתקופה הזו של השהייה בבית חולים. הנס הוא שלא נפגעתי בעמוד השדרה וכל הגוף שלי יכול לזוז בלי שום פגע, מאחר ומדובר ברגל שמאל ולא רגל ימין ואני עם רגל ימין על הקרקע. היה גם קריש דם שהיה לי וחשבו בבית חולים לעשות לי ניתוח בראש, וב"ה בדרך נס הקריש התמוסס ולא היה צריך ניתוח. יצאתי מבית החולים לחג הראשון של סוכות, וחזרתי לאחר החג לבדיקות. במשך כחודשיים הייתי בשיקום ארוך ופיזיוטרפיה בבית לווינשטיין. הגעתי מאוד אופטימית ובידיעה שאני חיה ומודה לה' על כך. הרגעים האלו של אמונה עזרו לי מאוד להרגיש טוב עם עצמי.

"התפילות שכולם התפללו בשבילי, אין לי ספק שזה שמר עלי בתקופה הזו ובכלל, ונתן לי כוח להמשיך לחייך ולנצח. כשחזרתי הביתה מבית החולים נכנסתי למסנג'ר, כי טלפון לא היה לי אחרי התאונה, ועניתי לכל מי שרק כתב לי רפואה שלמה. זה מאוד ריגש אותי וחימם לי את הלב שאנשים קיבלו בשבילי קבלות על עצמם רק כדי שאני אחזור לעצמי ויבריא. האמת שהייתי בשוק מהתמיכה שקיבלתי מכולם ואני עדיין אסירת תודה לכולם".

מה סדר היום שלך?

"במשך היום אני מתעסקת בתהליך השיקום כדי לייצב את עצמי, אני עובדת עם תרגילים ופיזיותרפיה כל יום בבוקר ובערב, ומתאמצת להמשיך את המטלות שלי כרגיל. אין הנחות. אני לא רוצה להרגיש אחרת ולא נותנת לעצמי להיות במקום הזה. הייתי רגילה ואמשיך ואצליח להיות רגילה".

"אני ממשיכה לעבוד על היציבה שלי. עוד מעט אני טסה שוב לטיפול בארה"ב כדי להקטין חלק בפרוטזה שהיא תשב יותר טוב".

איזה תגובות את מקבלת מאנשים שרואים אותך ברחוב?

"יצא לי לפגוש בנות ברחוב ולראות כמה שהן מתרגשות מאיך שאני נראית. כי אני מרגישה הכי רגילה בעולם ואני רואה את האהבה והאהדה הזו וזה מחזק מאוד. אני מתרגשת מאנשים ולא מעצמי בעצם. כי עבורי החיים רגילים.

מפתיע אותי כמה נשים מתחזקות מהמראה שלי ועל זה שהן מקבלות על עצמן קבלות טובות.

אני אפילו מנסה לעלות תמונות בלי הפרוטזה כדי שאמשיך להיות מי שאני. אני לא רוצה שהפרוטזה תהיה האישיו שלי, למרות שהיא חלק ממני ובעזרתה אני יכולה להיות הכי רגילה שיש".

מה השאיפות והחלומות שלך אחרי שנה?

"אופנה זה הנושא שהכי מדבר אלי ואני עדיין עסוקה בזה מאד, להעביר את האופנה מהעולם לכולנו, שתתאים לנו כחרדיות. תמיד חיפשתי דברים שונים ומיוחדים אבל גם שיתאימו ויאהבו את מה שאני מביאה. שתהיה תחרות כייפית ופוריה מהטרנדים בעולם.

"האתר ירד בינתיים מהאוויר כיוון שאת האנרגיות שלי אני מפנה כרגע לשיקום".

"יש לי חלום לחזור ללכת על עקבים, אבל עוד עבודה רבה לפני. חייבת לייצב את עצמי בהליכה כדי שזה עוד יקרה.

מהאהבה שלי לאופנה, וגם כדי להשלים את המלתחה שלי שרוב הנעליים בה כרגע לא בשימוש, לקחתי סניקרס פשוטות והפכתי אותם להכי אופנתיות שיש. קיבלתי תגובות מטורפות מבנות שרצו ליצור כאלו גם הן ולכן העליתי סרטון הדרכה. הפידבקים היו מעולים ובנות עשו דברים יצירתיים, זה כייף לראות שאני מצליחה להמשיך להשפיע.

אני עוקבת אחרי בלוגריות מצליחות מהעולם, לומדת מה תהיה האופנה העתידית ומיישמת אותם כרגע רק עלי. נשים שצופות בי ברשתות החברתיות מקבלות ממני השראה גדולה".

ערב יום כיפור תשע"ח, עברה שנה…

"אחד הדברים שאני לא רוצה שיעסיקו אותי זה המחשבה שכבר עברה שנה. יש רגשות מאוד מעורבים. אנו מחכים ביתר שאת למשיח כדי לראות אותם שוב. מאמינים שטוב להם ואנחנו בוכים – כי הגעגועים צורבים. מרגיש לי שזה קרה אתמול ומצד שני אני מרגישה שנצח לא התראינו.

"אתמול, יום רביעי ח' תשרי, יום השנה, הכנסנו ספר תורה מפואר ומהודר לעילוי נשמת אלישבע ואביעד. הספר הוכנס לבית הכנסת השייך למשפחתו של אביעד וגם נקרא על שמו "חסד לאביעד". ספר תורה שיהיה בו שימוש מדי שבת. בימי רביעי בכל שבוע מתקיים בביתנו שיעור תורה. חלק מהחשיבות זה לזכור אותם ולפעול לעילוי נשמתם".

אסנת אומרת בהתרגשות: "החיים שלי ניתנו לי במתנה. אני מסתכלת על מי שאני ומודה לה' כל בוקר על החסד שהוא עשה איתי, שאני יכולה לקום כל בוקר לפקוח את העיניים ולהתחיל את היום עם רגל ימין ולהודות. היום אני יודעת כמה אנחנו צריכות להתבונן, להתפלל, לבקש ולהודות על מה שיש לנו כי החיים בכלל לא מובנים מאליהם. מי בכלל חשב על תאונה ועל לאבד רגל. כנראה שהייתי מתפללת חזק יותר בראש השנה שעברה. אבל המסר שלי והאמונה שלי היא לא לאבד את החיים!

"אני מרגישה שאני יכולה לדבר ולתת לאנשים ממה שעברתי, לחזק אותם. אני רוצה להיות בטוחה בדרך שלי ובעצם לקחת את עצמי ולהשפיע על אנשים טוב.

"יש כ"כ הרבה צער בעולם. הכול עניין של הסתכלות והכל בראש שלנו. זה קרה כבר, למה לא ליהנות ממה שקיים ולקחת את זה למקום שמח?. לפעמים אנשים נאבדים במחשבות על עצמם ועל מה שקרה להם ולא רואים את חצי הכוס המלאה. לוקח כמה שניות להיכנס לדיכאון מדברים שקרו אפילו שאין לנו שום דרך להחזיר את הגלגל לאחור. לזכור להגיד תודה כל יום. אני רואה את עצמי יפה מבפנים ומבחוץ, לבושה בצו האופנה העכשווי עם שתי רגליים ולא אחת.

"אני שואבת הרבה אמונה מהמשפחה שלי ויודעת להעריך את החיים ולדעת כמה אנחנו כלום. ברגע אחד החיים מתהפכים וצריך לנצל את הימים בכל המובנים".

איך את רואה את עצמך בשנה החדשה?

"מאמינה שאני אקבל בחור טוב שלם בגופו ובנפשו, זיווג של אדם נכתב לו מיום שנולד, אז אני לא בלחץ. אני בונה את עצמי ויודעת שאני יקבל את הכי טוב. זה מה שאני משדרת לעצמי ולעולם".

אסנת בהרצאה בברוקלין

 

ואי אפשר לסיים את הריאיון בלי שאלה על אופנה. מה היה לנו השנה ומה התחזיות לחורף הקרוב?

"היום יש באופנה דברים מאוד צנועים, כמו חצאית המידי שדי קשה לבנות להתחבר אליה מהפחד להיראות דוסיות. אני עצמי הולכת המון עם חצאיות מידי וסניקרס, ממש כמו וויקטוריה בקהאם. אני רוצה להעביר את הלוקים שבעולם בשבועות אופנה לאופנה החרדית שאני שייכת אליה. אני רוצה להוביל אופנה בארץ ובמיוחד לקהל החרדי. אני אומרת את המילה שלי באופנה מהמקום שלי".

תחזית אופנה לחורף הקרוב?

"הספורטיבי כאן כדי להישאר – הסניקרס המגניבות מפנות מקומם לנעלי ספורט מגושמות. צבעי חורף יהיו כחול רויאל, אדום יין, כתום וירוק חאקי. עיגולים חוזרים, וגולת הכותרת זה המשובץ בסגנון הרטרו בגווני אפור וחום".

ויש גם חשבון נפש אישי…

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.