איילת שקד: "החמצנו כאשר הפכנו את ה'שוויון בנטל' למושג אנטי חרדי"

אמש עלתה ח"כ איילת שקד מהבית היהודי, יו"ר הועדה המיוחדת לשוויון בנטל, לנאום בכנסת, ושם היכתה על חטא הובלת ה"שוויון בנטל" כסיסמא נגד החרדים.

"אני, בפגרה, ביחד עם חברים מרוב סיעות הבית נעסוק בשוויון בנטל. כולם רוצים שוויון בנטל. כולם מדברים על שוויון בנטל. אבל האם מישהו מאתנו עצר רגע לשאול את עצמו מהו אותו 'שוויון בנטל', האם זו רק סיסמא או שיש מאחוריה מהות? ואם כן מהי אותה מהות?!. האם לא החמצנו כאשר הפכנו את השוויון בנטל למושג שנתפס כאנטי חרדי?", שאלה שקד.

"אין לי דבר נגד סיסמאות, ובלבד שמאחוריהן עומדת אמת יצוקה. והאמת היא כזו: הנטל, כמו שאני מבינה אותו, הוא נטל המדינה היהודית; נטל הריבונות השלישית שהעם היהודי כשל כבר פעמיים מלסחוב אותו. זו האמת! והנטל הזה הוא לא רק נטל השרות בצה"ל, הוא לא יכול להיות רק נטל השרות בצה"ל. הצבא אינו מטרה. הוא אמצעי. לא באנו לארץ כדי להקים צבא, אלא כדי להקים מדינה. שוויון בנטל הוא מושג הרבה יותר עמוק והרבה יותר רחב.

"אם נפרק את זה לרגע את הסיסמא הזו, נגיע למסקנה שנטל המדינה היהודית הוא נטל משולש: נטל ההגנה, נטל העבודה ונטל התורה ומסורת ישראל. כל מי שלא סוחב כפי יכולתו את אחד מאלה יכול להיקרא משתמט. ובכן, חברות וחברים, לפי החשבון הזה, גם אני משתמטת.

"נתחיל בנטל מסורת ישראל. במשך אלפיים שנה נשאו מאמינים יהודיים בכל העולם את הנטל הזה. בלעדיהם ספק אם היינו כאן היום, בלעדיהם ספק אם היינו כלל. כאישה שאיננה דתייה אינני מרגישה שאני לוקחת חלק בנשיאת הנטל הזה, ויש האומרים שהוא הנטל הכבד מכולם – אותו לא נושאים שלוש שנים בלבד, אותו לא נושאים מתשע עד חמש בלבד. אותו נושאים יום יום, שעה שעה. כל החיים, ויש האומרים שגם לאחריהם".

שקד הוסיפה כי "לא חייבים לחזור בתשובה כדי לדעת מה זו תפילת שמונה עשרה; לא צריך לחזור לימי הביניים כדי להכיר את התלמוד הבבלי, ללמוד מחוכמתם של התנאים והאמוראיים, להעמיק באגדות חז״ל הנפלאות;; לא צריך להפסיק להשתמש בתוכנות ניווט בדרכים כדי לדעת על מורה נבוכים. זה נכון שהרמב"ם, היה גם רופא. אבל הוא יכול היה להרשות לעצמו את זה, שכן מסביבו כל אחד נשא במשהו מנטל המסורת.

"יש גם את נטל העבודה. הנטל לקום בבוקר, לעבוד קשה ולקחת חלק פעיל בשוק העבודה על-מנת שנצליח לקיים פה רמת חיים סבירה לכלל אזרחינו. אבל האם כאן רק החרדים והערבים הם הבעיה, או שמא בעיית השוויון בנטל העבודה היא הרבה יותר עמוקה.

"אם כולנו באמת מקבלים את עקרונות הכלכלה החופשית, ואם באמת כולנו מכירים בצורך לשמור על שוק עבודה גמיש המגיב במהירות לשינויים הגלובאליים, האם יכול להיות שיש חלקים רחבים בציבור הישראלי הנהנים מביטחון תעסוקתי של 100% ואילו האחרים חשופים לחלוטין לרוחות השינוי הבלתי נמנעות?! האם לא ראוי לבטל את מוסד הקביעות ממנו נהנה ציבור מסוים בלבד במגזר הציבורי ולפזר את אי הוודאות של מקום העבודה על-פני יותר עובדים, כך שכל אחד ירגיש אותו רק במעט?! האם לא נכון לפזר את הכוח של המונופולים הפרטים והציבוריים כך שעובדים אחרים ייהנו ממקום עבודה יציב וריווחי לאורך זמן?!

"וכן, יש גם את השוויון בנטל ההגנה" פנתה שקד לחרדים. "כן חברי החרדים, במקביל לפיזור נטל התורה ולפיזור אמיתי של נטל העבודה, יש גם לפזר את נטל ההגנה על ביטחון ישראל. כשם שצה"ל יודע לשמור על הצרכים המיוחדים של נשים בצבא, הוא גם ידע לשמור על הצרכים המיוחדים שלכם. אבל מי שאינו גדול בתורה, יכול אולי להיות גדול בהגנה. ואם לא בהגנה, אולי יהיה גדול בתעשייה, ולכו תדעו, אולי אפילו גדול בהיי-טק. יכול להיות שמאיר הר ציון הבא יושב ולומד היום בישיבה חרדית בבני ברק, ואנחנו לא יודעים?! לחילופין, יכול להיות שביל גייטס הישראלי, יושב ולומר בישיבת מכובדת במאה שעריים. מי ייתן".

שקד סיימה באומרה כי "כדי שהציבור החילוני ייכבד את לומדי התורה , כדי שחרדים רבים ייצאו לעבוד, כדי שיפורקו המונופולים במשק וכן, ידונו בפיל הלבן – הקביעות במגזר הציבורי צריך מעט אמון, הרבה רצון טוב והרבה מאד גבורה. בואו נעשה את זה ביחד במושב הבא!"

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.