איך אפשר לדבר על חני בלשון עבר? טור דומע

סמדר בנטוב, ידידתה של גב' חני ויינרוט, בטור דומע אחרי פטירתה: אפילו מהמקום הכי נמוך בבית החולים היא שלחה לי תמונה שלה כשהיא שמחה

איך אפשר לדבר עליה בלשון עבר? קשה לי לכתוב עליה. האישה שהכניסה בכולנו מוטיבציה של שמחה, מוטיבציה של אמונה שהכל אפשרי. אפילו מהמקום הכי נמוך בבית חולים והכי כואב, היא שלחה תמונה שלה כשהיא שמחה, ודיברה איתי על הרצון לעבוד את ה' מתוך שמחה.

היא השאירה אחריה המון נשים שאהבו לשמוע אותה ואהבו לקרוא את הספרים שלה, על חיי היומיום שלה ועל ההתמודדות שלה, עם המסר לכולנו.

הכתיבה הפכה אצלה משהו שבו היא שופכת את אשר על ליבה, וכך כתבה שלושה ספרים מדהימים, הראשון שבהם "בארץ החיים", אחריו הספר "עולם הפוך ראיתי" ולפני זמן קצר גם את הספר "5 דקות ביום" שהוציאה ממש לפני זמן קצר לפני פטירתה.

קראו עוד: הראיון האחרון עם חני ויינרוט, ב'אקטואליק'

את חני, כולנו מכירות גם מהרשתות החברתיות בהן היא הייתה מפרסמת בעיקר רגעים ורגשות, ותמונות שיש בהן עניין לציבור, למשל, הכרת הטוב למתפללים הרבים לבריאותה, וכן מסרים חברתיים ורוחניים ופוסטים מעוררי הזדהות עם קהל ההשתייכות שלה (נשים, אימהות, חולים, דתיים וכן הלאה).

בראיון שערכתי עם חני וינרוט ז"ל ל'אקטואליק' לפני חודשיים בערך, שאלתי אותה: מאיפה מתחילים?

חני ענתה לי: רק מהדברים הטובים שקורים לי בחיי. את השאר אני אמשיך לפרוק על הדף, והאמת שכבר לא כ"כ על הדף אלא ישר למחשב בכתיבה עיוורת. המקלדת מקבלת ממני את כל המחשבות והרגשות שרציתי להגיד בקול רם".

יהי זכרה ברוך.

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.