איך הוא מסוגל? 'המבקר' חוזר בטור אישי חדש – והפעם על פרשת הרב מוטי אלון

רבים תמהו איך מסוגל הרב מוטי אלון להמשיך ממש כרגיל, עם החיוכים והכל, למרות ההרשעה הקשה * למבקר יש תשובה, ואפילו שתים * ויש גם מוסר השכל

 

 

התמונות הטרידו רבים: דקות ספורות לאחר היוודע ההרשעה הקשה בפרשת הרב מוטי אלון, מוסר האיש שיעור מעמיק, שר ושמח עם חבריו ועם כלל ישראל, מחבק ומנשק ומלטף כאילו כלום לא קרה.

לעיני הדיוטות זה נראה באמת מוזר: האיש מורשע במעשה מגונה תוך ניצול מרות, על פניו דרכו לכלא הישראלי סלולה לבטח, והוא נראה רגוע וטוב לב ומודה להשם יתברך על חיים יפים ומלאי סיפוק.

האומנם מדובר בתעצומות נפש מהסוג שכמעט ולא נמצא במחוזותינו? או אולי ענין לנו עם שחקן מוכשר להפליא המסוגל לעבוד על כולם ולהציג שפת גוף איתנה ורגועה בעודו מתפורר מבפנים? שתי האפשרויות נראות תלושות וקשות לעיכול.

לעיני הדיוטות, כתבתי, כי אנשי המקצוע, המכירים את סגנון ואופי המעשים מהסוג המיוחס להרב מוטי אלון, מעשים של ניצול תוך יחסי מרות, יכולים לשפוך אור על התנהגותו של האיש – ולא אותה בלבד באנו ללמוד, עם כל הסקרנות, אלא את הלקח החשוב לכולנו.

ובכן, הסבר יסודי אחד הוא תופעת ההכחשה. אנשי המקצוע מכירים כבר עשרות שנים את התופעה ולפיה האנשים המבצעים פשעים של ניצול מיני, אכן עוברים תהליך פנימי של הכחשה והדחקה פנימית המכונה בשפת המקצוע "עיוות חשיבה", והם באמת מסוגלים להישבע שלא עשו כל אוון – וגם לצאת נקיים בפוליגרף המשוכלל ביותר.

זהו תהליך מסובך ומורכב בעמקי הנפש, והוא ענין למאמרים מקצועיים, אבל זה קורה ברבים מאד מהמקרים (ולעתים ככל שחומרת המעשה עולה כך גוברת תופעת ההכחשה), וזו עובדה. לכןאין לי בעיה להאמין לרב אלון המאמין לחלוטין בחפותו (וגם למשה קצב, אם כבר שאלתם). זה חוק טבע.

אבל יש גם הסבר נוסף: לעתים מדובר בניצול לכאורה גבולי. המנצל רואה את מעשהו כמשהו שולי, קליל ואגבי, בעוד המנוצל עשוי לחוש, לעתים רק לאחר שנים, כי גופו חולל ונרמס ונפשו נרצחה.

ומכאן הלקח החשוב: יש לשמור על בנינו ובנותינו לא רק מסוטים ואנסים של ממש, אלא גם מאנשים חביבים וחמים, שבסך הכל נראים כמעניקים ליטוף חביב פה ונשיקה קלילה שם, אבל הקורבן התמים מקבל בעצם סכין חלודה הננעצת בתוכו ומפרישה רעלים מזוהמים עוד רבות בשנים.

בקיצור: הלוואי ומפרשתו של הרב אלון תצא הוראה ברורה ונוקבת, לכל אלו שבאים במגע עם צעירים ובפרט קטינים: מישכו ידיכם מבני הנוער. הוו זהירים בליטופים וחיבוקים ונישוקים. כי גם אם אתם באמת לא מתכוונים לשום דבר פרט להערכה וחיבה וידידות – יתכן שהצד השני עלול לסבול עד מאד מהמגעים הללו, גם אם כרגע הוא לא מרגיש זאת!.

ומה גם שאתם משמשים מסווה לאותם סוטים בתחפושת, המבצעים את אותם מעשים שאתם מבצעים – אך הם מפיקים מהם מטרות אפלות של תאוות בהמיות ויצרי בשר.

ובמקום שהבולמוס חוגג – ראוי לו לאדם להרחיק אלף פעמים מן הכיעור ומן הדומה לו.

צילום: אהרן והב

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. חצוף מחוצף ורשע מרושע. אתה אנונימי אך מבקר אנשים אחרים. בכתבה אחת עברת על כל העבירות החמורות שבין אדם לחבירו שאין יום כיפור מכפר. חוץ מזה אתה לא מכיר את הרב אלון וגם לא קראת את דבר השופטת לענין פרשנות ואמינות ובודאי שבית משפט הוא לא בית דין ואין לו שום אמינות.

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב