איך מיישבים אמונה עם הגיון? מיומנה של גברת B

עם כל הביקורת שיש לי על הציבור ממנו אני באה, ברגע המפגש עם העולם החילוני אני הופכת שגרירה גאה של הציבור שלי. זה מפגש מפרה שגורם להם לשאול אותי שאלות קנטרניות, וגורם לי ללכת ולחפש עבורם תשובות.

מזה עשרים וחמש שנים שאני עובדת במקומות עבודה חילוניים בהגדרה.
בכל מקומות העבודה בהן עברתי חזרו על עצמן 2 משפטים שבוודאות כל אישה חרדית שעשתה מסלול דומה שמעה:
ראשית הגיעה השאלה:
את חרדית במקור? או חוזרת בתשובה?
כבר בשלב ראיון העבודה, לאחר שעניתי תשובות קורקטיות ולא מלמלתי פסוקים ו/או שזרתי "ברוך השם" אחרי כל משפט. שם הם התחילו "לחשוד"… ומיד נזרקה לאוויר השאלה. מבט מביע דיסוננס הפציע על פניו של המראיין וזה היה שקוף. כאילו אומר בקול: איך אישה חרדית יודעת להביע את עצמה? היא לא אמורה להיות שקטה עד שתוקה?
ואיך יש לה מקצוע בכלל? אם לימודי הליבה שלה מורכבים אליבא דשעורי כלכלת בית?
ובכלל, הן לא אמורות להיות כנועות, מוחפצות, מבויתות, שקטות, ענוות, ושאר ירקות…

ואז היתה מגיעה הקביעה:
את לא חרדית אמיתית. את בסדר את….

כאן המקום להגיד שעם כל הביקורת שיש לי על הציבור ממנו אני באה. ברגע המפגש עם העולם החילוני אני הופכת שגרירה גאה של הציבור שלי. זה מפגש מפרה שגורם להם לשאול אותי שאלות קנטרניות. וגורם לי ללכת ולחפש עבורם תשובות.
ובתור אחת שנולדה חרדית, וגדלה מצוות אנשים מלומדה. זה מרגיש לי נכון ללבן את הדברים בראש ובראשונה עם עצמי. להבין בעצמי את טעמה של המצווה ואז לחזור אליהם עם התשובות.
ומעשה שהיה כך היה;
באחת מישיבות הדירקטוריון בהן השתתפתי, נכחה אסנת (שם בדוי) אישה, כבת 65 לערך. רואת חשבון במקצועה. אישה שההיגיון והלוגיקה בלבד דרים אצלה בכפיפה אחת ולא נותנים ולו לקצת אמונה לחדור פנימה.

בתום הישיבה, היא פנתה אלי בנוכחות כולם והחלה לשאול שאלות מתוך סקרנות. לאחר שוידאה שאני חרדית עם תו תקן חיכיתי שתטיח בי את השאלות הרגילות:

-איפה אלוקים היה בשואה?
-האם אלוקים יכול לברוא אבן שאינו יכול לשאת?
או אם הרמה נמוכה יותר אז:
-מה הקטע של פיאה? זה יותר יפה משיער?

….ונגמור עם זה.

אבל השאלה שלה היתה שאלה של רואת חשבון:
נכון שנח הכניס לתיבה את כל כל כל סוגי החיות שיש בעולם זוגות זוגות. ומן הבהמות הטהורות כולן הכניס שבע מכל זן?
אכן, אמרתי.
אבל, הוסיפה ואמרה, בתורה ״רשום״ גם המידות של התיבה. 300 אמה רוחבה, 50 אמה אורכה ו-30 אמה קומתה.

אם כך, המתיקה סוד. אם אמה היא כ-45 ס״מ (אמרתי רואת חשבון או לא אמרתי??)
אזי כל אורכה של התיבה היה 135 מטר אורך על 22.5 מטר רוחב.
אין מצב שכל החיות שבעולם נכנסות בשטח שכזה. זה משולל היגיון לוגי, מתמטי, פיסיקאלי. בקיצור ״לא תפרתם את הסיפור כמו שצריך״ סיימה בקום רם באינטונציה של מנצחת בויכוח.

כל זוגות העיניים אט אט הופנו אלי, חיכו למוצא פיה של ה״רבנית״.

ללואי הארבע עשרה, כך פתחתי, היתה סיפריה מלכותית עם כל הכתבים שיצאו בממלכה עשרות שנים אחורה. הספריה התפרסה על קומה שלמה בארמון והכילה אלפי ספרים מאובקים ועתיקים. כתבי הסטוריה ותעוד מלחמות צרפת לדורותיה.

איך היה מגיב לואי שלנו, אם אחד משריו היה מניף ידיו לעבר ארונות הספרים העמוסים ואומר לו: מלכי, יבוא יום, ואת כל זה תוכל לשמור בקופסא שאורכה עשירית האגודל אורך על עשירית האגודל רוחב. (אגודל-מידה מקראית באורך 2 ס״מ לערך).

בוודאי היה לואי חושב אותו משוגע, ואולי אף בודק עליו את הגיליוטינה החדשה שקיבל מתנה.

אבל אנחנו פה. 300 שנים אחר כך. ולנו זה לא נשמע מוזר. ואנחנו כבר יודעים שזה אפשרי. בשבב אחד של מחשב נשמר מידע רב עשרת מונים מהספריה המלכותית.
והטיעון שלי לא מבוסס על אמונה, זו מציאות. רק שזו המציאות של היום ולא מציאות של אז.

שקט השתרר בחדר. חלק מהנוכחים לא הצליח לעקוב אחר הטיעון והתשובה.

אבל אסנת סידרה את נירותיה מחוייכת והפטירה לכיווני: את לא חרדית אמיתית.
את בסדר את…

להערות והארות אשמח לשמוע מכן: giveret.b@gmail.com

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. לפעמים נראה לי שאת קוראת את מחשבותי. מי את גברת B ???

    גברת B – אני קוראת באדיקות את הטור שלך. לא יכולת לתאר טוב יותר את תחושותי כמעט בכל התחומים שכתבת. לא יכולה לחכות לטור הבא. (אגב, אשמח לדעת כל כמה זמן הוא מתפרסם?)

    לימור. א |
    הגב