אימהות יקרות – אתן בהחלט מחויבות לתקנון! • טור דעה

בשבוע שעבר רגשה הרשת לאחר שמוסד חינוך חרדי איים על אמא שהתראיינה כ"סטייליסטית חרדית" לעיתון חילוני כי יזרוק את ילדיה מהמוסד. מירי גפן מתייצבת דווקא ליד המנהל

על דגל גישתי לחיים מתנוסס המוטו הבא: "אם בחרת להיות במקום x, תכבד את המקום שבחרת בו".

פירוש הדבר, לדוגמא, שאם בחרתי לרשום את ילדיי למקום לימודים כזה או אחר, אכבד את התקנון של מוסד זה או אחר בהתאם לתנאים שהניחו על השולחן מרגע ההיכרות הראשונית בינינו. כל עוד אתה שם – תכבד את המקום ואת עצמך!

העולם נברא עם אופציית בחירה שניתנה ישירות לידינו. אף אחד לא כפה עלינו ללכת למקום שאינו מתאים לנו וגם לא נכפה עלינו כלל להישאר לדור בממסד זה או אחר, גם אם ביקרנו בו.

העולם מציע מגוון סגנונות, קהילות שונות וכו'. הבחירה ניתנה בידנו היכן להישאר, היכן להיות.

אתם שואלים לאן כתיבת ההקדמה הזו מובילה?

ובכן, לא אלאה אתכם. בשבועות האחרונים סיפק עולם הנייעס החרדי טרוניות של אנשים שקבלו איום ממוסדות לימוד ילדיהם על כך שהתראיינו בכלי תקשורת כזה או אחר.

קראתי את הדברים כמו כולם, רק שסימני תמיהה ריקדו במחשבתי. מה בדיוק חשבו אותם מרואיינים כשהלכו להתראיין? מה ציפו שיקרה כשילדיהם לומדים במוסדות חרדיים 'חזקים' שנגד ראיונות מהסוג הזה, והם חתמו 'כדת משה בישראל" על תקנון ממסד זה?

אם בחרתם שילדיכם ילמדו במוסד איקס, שיש לו תקנון מחמיר, גם ידעתם על התקנון שהונח לפניכם על שולחן הרישום. חתמתם עליו? פירוש הדבר שאתם צריכים לכבד את בחירתכם, לא כל שכן את המקום אליו בחרתם להכניס את ילדכם ללמוד.

אינני נגד ראיונות. אדרבה, אני דוגלת בזכות הבעת דעה כזו או אחרת. רק שבמקרה דנן בו נזעקו מרה במהלך השבוע שעבר, זו עניות דעתי המקובלת על ההיגיון.

בחרתם (או יותר נכון: בחרתן) להתראיין לכלי תקשורת שדעתו לא נוחה עם המוסד הלימודי שבחרתם – ובכן, הייתם אמורים לחשב צעדכם מלכתחילה קדימה, כולל ההשלכות העלולות לצוף לאחר מכן. ולמרות כן בחרתם להתראיין ולפרסם עצמכם בריש גלי. אם כן, על מה תזעקו מרה כשפונים אליכם מהנהלת מקום הלימודים של ילדכם?

המושכות ניתנו בידי ההורים. הם אלו המובילים את הכרכרה ליעד. התוצאה בידיהם.

אני נגד התגוננות במקום שההיגיון לא בדיוק שולט שם. גם לא גוננות על מנהלי ממסד כזה או אחר שמשחקים בעולם אינטרסנטי ובמשחקי כבוד כאלו ואחרים, בעתות רישום לממסדים החינוכיים. מאידך, אבינם כשיפנו להורים שלא כיבדו את סעיפי התקנון עליהם חתמו כשרשמו ילדיהם ללימודים במוסדותיהם.

קל להפנות אצבע מאשימה לעבר הצד השני ,אך בהפניית אצבע מאשימה, יישארו 3 אצבעות מקופלות המופנות לעברנו. פירושו של דבר: "בדוק עצמך פי 3 טרם תזעק בטרוניה לעבר השני".

הרשת התקשורתית רגשה השבוע יחד עם גלי סערת מזג האויר. ה"חומר" העיתונאי הצהבהב הגיש על מגש של כסף את החומר שההורים הגישו להם ליד. קדמו לגלי עשן הקצף, אש שהוצתה במו ידי המתלוננים. בחרתם להתראיין בתקשורת באופן כזה או אחר? הרי שהדלקתם את ניצוץ הנפץ של מנהלי המוסד בו בחרתם שילדכם ילמד.

לא תמיד נכון לצייר את מנהלי המוסדות החינוכיים כדמויות מכשפתיות בעלות חצ'קונים ומקל חובטים בידם. לפעמים זו רק תזכורת לתקנון עליו חתמתם במו ידכם.

אז אולי הגיע העת לחשב מסלול מחדש: "האם רשמנו ילדנו למקום שהוא נכון לנו?"

זאת אני כותבת, בטרם יזעקו ויאשימו את המנהלים, התקשורת, העיתונאים וכו'.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. ויש את האמהות

    המקטרות על התקנות ועל ההנהלה ויש להן פאה מיוחדת ובגד מיוחד שאיתו הולכים לאסיפת הורים. אלו אמהות שמחנכות את ילדיהם לשקר. ילדים לומדים מהר מהר. הילדים כשיגדלו יהיו שקרנים ומתוסכלים שלא באשמתם
    שימו את הילדים במקום שמתאים לכן.

    אני |
    הגב
  2. תקנון

    מסכימה בהחלט עם הכותבת! אני לא שולחת את ילדי למקום שידרשו ממני לחתום על מטפחת ולא פאה, גם אם אני הולכת כך, מאחר ואם פעם יתחשק לי לחבוש פאה, לא תהיה לי דילמה בקשר לאמינותי. זה טוב בשביל הילדים, כי אם אמא חתמה על כך שהיא תלך רק עם מטפחת ובסוף לא עמדה בדבורה, אז מותר לי חלילה להיות לא צדיק בהרבה תחומים, אפילו שהשביעו אותי לפני רדתי לעולם, שאהיה צדיק ולא אהיה רשע. ואפילו שאמרתי בהר סיני, "נעשה ונשמע" זה לא מחייב. והראיה, אמא חתמה על התקנון ועושה ההיפך הגמור, ואמא יודעת מה שהיא עושה… אח"כ תבדקו למה יש נושרים….

    ליהי |
    הגב