אכן, רצוננו במלחמת דת! / בנצי גופשטיין

"היכן הם אותם רבנים? הם חוששים כנראה שמא יכנו אותם כינויי גנאי ובכן, אנחנו, תלמידי הרב כהנא, רואים בתואר הזה מחמאה" {דעה}

בכל הזדמנות דואגים אנשים משכילים להזהיר את היושבים בציון מפני הסכנה הנוראה מכל: "מלחמת דת". "אל תהפכו את הסכסוך במזרח התיכון למלחמה דתית", כביכול הדת אינה משחקת תפקיד במלחמה של עם ישראל בארצו.

אך אם נסתכל ונלמד באמת את הפרשה שלנו נראה שהמטרה של כל מכות מצרים ושל הקב"ה להפוך את המאבק עם פרעה למלחמת דת. אותו פרעה שהכריז לא ידעתי את ה' – חייב לדעת שה' הוא האלוקים.

ולא רק את פרעה צריך לחנך גם עם ישראל חייב להבין שה' הוא יותר חזק מפרעה, שבמלחמה בין ה' לאלוהי מצרים מי שחייב לנצח הוא ה'. ושאסור לפחד מהגוים גם אם הם רבים.
ולשם כך אנו מוצאים את המצוה של קרבן הפסח, וכשנראה את הפרטים של המצוה נראה את הכוונה החשובה לחנך את עם ישראל שה' יותר חזק מכל אלוהי השקר. השה הוא אלוהי מצרים וכתב הרמב"ן על המצוה: "ועל דעת רבותינו שהיו המצרים עובדים אותו (את השה) כל שכן שהודיע במצוה הזאת שהשפיל אלהיהם", כן להשפיל את אלוהי מצרים!

כאשר היהודי קשר למיטה את השה 4 ימים לפני השחיטה הגיע המצרי ושאל את היהודי מה אתה מתכוון לעשות עם האלוהים שלי? בשלב הזה היו אולי יהודים שלא היה נעים להם לענות למצרי בפנים, אבל התורה לא השאירה ליהודי שום ברירה, מפרש החזקוני "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל: שלא יוכל שום יהודי להטיל על חברו הדבר לומר: לא עשיתי אני זאת אלא אחר עשה הדבר כי כולם יהיו שותפים בדבר" וכך אף עורך עיתון לא היה יכול לכתוב אל תפגעו בנו אנחנו לא משפילים את האלוהים שלכם רק הם…

ומהחשש שמא יש מצרי שלא ראה את השחיטה וההשפלה של אלהי מצרים, או אולי יש יהודי שמתבייש במעשה הזה של שחיטת והשפלת אלוהי מצרים חייב כל יהודי למרוח את הדם מחוץ לביתו וכך מפרש החזקוני: "וכל זאת שמא לא יוכלו כל המצרים לבוא בשעת השחיטה עכשיו יראו כולם את דם יראתם נתון שם לביזיון" (לא אתפלא אם פרקליט המדינה יאסור ללמוד את החזקוני הקיצוני) וממשיך החזקוני ומבאר מדוע חייבים לאכול את הפסח צלי אש: "שיהא ריחו הולך ונודף בחוטמן של מצרים וידעו שאתם אוכלים את יראתם" כנראה שבני ישראל לא למדו את היסוד של האיסור להתגרות בגוים… וכך בכל דיני הקרבן, האיסור לאכול נא, או להחביא את השה בתוך הסיר, והחובה שהשה יהיה שלם לומד החזקוני שהסיבה לכל הציוויים האלו היא שלא יוכל היהודי להסתיר את העובדה הפשוטה שהוא משפיל את אלוהי מצרים.

אך לצערינו יש הרבה שלומדים את דברי התורה אך אומרים "זה היה פעם", "היום זה לא שייך", "אל תהפכו את המלחמה שלנו למלחמת דת", והם לא מבינים את השאלה העיקרית האם ה' הוא האלוקים או אללה הוא אכבר? האם משה הוא נביא ה' או שאין אחר חוץ ממוחמד.

באחד ממאמריו המאלפים של הרב כהנא הי"ד, הוא מתאר את אותו יהודי, אשר מאריך ב"ד" של "אחד" בקריאת שמע, אך לבו בל עמו – הוא אינו באמת מאמין שה' חזק מנשיא ארה"ב. וזה לשונו הזהב – "אילולא היה זה עצוב כל-כך, הייתה זו פסגת השעשוע להיווכח לפתע עד כמה חסרי משמעות היו כל הבקרים והערבים של אותם "אחד"ים ארוכים ארוכים, וכמה אנשים שאינם מאמינים מתחבאים תחת טליתות ותחת היד המונחת על עיניהם". אותם "דל"תניקים", כפי שהרב מכנה אותם, שמאריכים ב"ד" ואינם מבינים מדוע, הצליחו לנתק את יחוד ה' מהעולם הממשי בו אנו חיים. אמונתם מופשטת, הם עובדים כח ערטילאי שאינו נוגע לחייהם בפועל, ובשורה התחתונה – הם אינם מאמינים באמת בא-לוהי ישראל. הם מפחדים מהמיליונים שיבואו עלינו אם יהודי יתפלל בהר הבית ולא מפחדים מהזעם של ה' על החילול ה' הנורא הקורה בהר יום יום. הם אומרים בכל בוקר אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה'… אבל לאחר מכן הם מפחדים מהסוסים והסכינים של הגוים…

היהדות איננה השקפה פילוסופית, היהדות היא תורת חיים, עם ישראל נושא את דבר ה' בכל הליכותיו והוא מגלם את רצון ה' בעולם. שעבודם של ישראל פוגם כביכול ביחוד ה', וגאולתם – מעידה על אותו יחוד. זכינו בשנים האחרונות למאות אלפי "בעלי תשובה" ברמה כזו או אחרת. נתון זה אמור היה להורות על התעוררות לאומית, על פריקת עול הגויים מעל צווארנו. לדאבוננו, הצליחה מחשבת הגלות לנתק בין אותה התעוררות לבין היעוד הלאומי של ישראל. יותר אנשים מקיימים יותר מצוות, בונים מקוואות ובתי-כנסיות, אולם אותם אנשים אינם מבינים שתשובה שלמה מחייבת לחזור בתשובה גם במישור הלאומי. לדאבוננו, אין פני הדברים כן. אנו שומעים את דוברי השלטון חוזרים שוב ושוב על כך ש"אסור שהסכסוך עם הפלשתינאים יהפוך למלחמת דת".

זה עוד מובן כשזה נשמע מפי אנשים שאכן אינם מאמינים. מדוע שילחמו עבור דת שאינם מאמינים בה? אולם שתיקת הרבנים ומנהיגי היהדות הדתית אל מול דברי הגידוף הללו מחרישת אוזניים! היכן נמצא אותו מנהיג רוחני יהודי שיקום ויאמר – "אכן! רצוננו במלחמת דת! אנו מעוניינים להעמיד מול אללה – אלוהי השקר של האיסלאם – את ה' א-לוהי האמת של ישראל. אכן, הגיע הזמן להכרעה!". היכן הם אותם רבנים? הם חוששים כנראה שמא יכנו אותם כינויי גנאי ובכן, אנחנו, תלמידי הרב כהנא, רואים בתואר הזה מחמאה. סימן הדבר, שאנו אכן בוטחים בא-להינו, ששאיפתנו הינה לקדש את שמו בעולם הממשי. תפקידנו – להורות לעם את דרך התורה האמיתית, גם עם זה מצריך להשפיל את אלוהי הגוים, כדי שגאולת הרוח וגאולת הגוף תבואנה יחדיו בהדר ובתפארת כפי שהיה בגאולת מצרים.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. טעית בנצי. הרמב"ם פוסק שהמוסלמים מאמינים בה' בלי שיתוף. והתורה קבעה שישמעאל יהיה מה שהוא. לזה לא קוראים מלחמת קודש.

    רב אלמוני |
    הגב
  2. אנחנו רוחנית במצרים הפתרון זה אחדות ואהבת חינן ואמת. ללכת להרוג ישמעאלים לא יעזור לנו יש עוד 1.4 מליארד מהם מה גם שיש להן זכות מסויימת להיות פה בגלל ברית המילה כך לפי הגמרא .

    השלום יגיע מאנשים שיש בהם רוח אלוהים וממשיח בן יוסף ואחריו משיח בן דוד הוא לא יגיע מבעלי זרוע חמומי מוח חוטאים ומחטיאים בחטא בני אפרים והמעפילים מץהזים אחרי משיח שקר "הרב" כהנא. הרג מביא עוד הרג. אמת מארץ תצמח ודבר ה' יקום לעולם בבוא הזמן

    אזרח |
    הגב