אל תיתן למי שאתה לעצור את מי שאתה יכול להיות / דוד ברג'ס

בכדי להשתייך לקבוצת המצליחנים, צריך לאהוב את ההצלחה ולרצות את הניצחון * הדרך להשגת יעדים מתחילה ברשימת יעדים, שזה בעצם סוג של תוכנית עבודה, איפה אנחנו עומדים כיום, ולאן אנו רוצים להגיע.

ישנם אנשים הנוטים באופן קבוע לראות דברים בצורה פסימית, אנשים אלו נוטים גם לשדר את אותם רגשות לסובב אותם, לעולם אל תאמינו לנבואות שליליות של אנשים שאומרים "עזבו זה לא מתאים לכם, אתם לא תצליחו", כיון שבדרך כלל אנשים שאומרים דברים כאלו הם כאלו שניסו לעשות את אותו דבר רק שלהם זה לא בדיוק עבד, ולראות מישהו אחר שעושה או מנסה לעשות את אותו דבר עלול לערער אותם. הם הרי לא מכירים את ה"אני" הפנימי שלכם, את הכוחות שיש לכם, או את המוטיבציה שלכם, הם יפסלו על סמך ניסיון רע שלהם היה, והשפיטה כמובן לא תהיה אובייקטיבית.

את הנבואות האלה צריך לקחת כאתגר, ולהוכיח לעצמנו ולסובבים אותנו שזה כן אפשרי, ואנו כן יכולים ומסוגלים להתמודד עם זה ואף להצליח. כי עדיף לחיות עם ידיעה שניסינו, אפילו אם לא הצלחנו. מאשר עם החוסר ידיעה של "מה היה קורה אם הייתי עושה", כיון שהכאב של 'הלעשות' הוא זמני אבל הכאב של הספק הוא נצחי.

כשאדם מגיע למסקנה שהוא רוצה לעשות את השינוי התפיסתי הזה, הוא חייב להבין שזה לא הולך להיות קל וכמובן לא פשוט, ידוע שהמציאות עולה על כל דמיון. ובכל פעם שנצליח להתגבר על מכשול אחד, יגיע מכשול אחר וינסה להפיל אותנו בחזרה. כמו שנאמר "שבע יפול צדיק וקם". וזה בדיוק ההבדל בן מצליחנים למפסידנים, שהמצליחנים תמיד יודעים לקום, להרים ראש, ולהלחם בחזרה. אולם המפסידנים לא, הם ישארו על הריצפה, יתייאשו, ויתחילו לרחם על עצמם.

בכדי להשתייך לקבוצת המצליחנים, צריך לאהוב את ההצלחה ולרצות את הניצחון, כמו חולה אסטמה המשווע למעט אוויר ששום דבר אחר לא מעניין אותו מלבד זה, לא כמות החברים בפייסבוק, ולא מספר העוקבים בטויטר. ככה גם אנחנו, ברגע שהחלטנו על שינוי, עלינו להיות ממוקדים במטרה שאותה הצבנו לעצמנו, ולהאמין באמונה שלמה שאנו מסוגלים ויכולים להצליח.

הדרך להשגת היעדים מתחילה ברשימת יעדים, שזה בעצם סוג של תוכנית עבודה, איפה אנחנו עומדים כיום, לאן אנו רוצים להגיע, מה האפשרויות העומדות בפנינו, והכי חשוב, איך אנחנו מתכוונים להגיע אליהם?

השלב הבא כמובן יכלול מעקב צמוד אחרי ההתקדמות שלנו אחרי השינויים והתוצאות, כמובן תוך שמירה על יחס הימים. כך שברגע שנהיה קשה ונרגיש שאנו על סף שבירה, תמיד נוכל להסתכל כמה ימים אחורה ולראות את ההתקדמות האמיתית שלנו, את הדרך ללא פשרות, ואת הרף הנוקשה שהצבנו לעצמינו, דבר זה ודאי ייתן לנו כוח להמשיך הלאה, ולא להישבר.

האמונה היא כוח

אחד הדברים החשובים בתהליך זה, הוא האמונה. האמונה שלנו בעצמינו, והאמונה שלנו בבורא עולם שנתן לנו את הכוח והיכולת להתמודד ולהתגבר על קשיים ומשברים שפוקדים אותנו במהלך חיינו, ובפרט במהלכים כאלו, ברגע שאנו נתקלים בקושי כל שהוא עלינו להבין שאנו במסלול הנכון בדרך להצלחה, וככל שנהיה קשה יותר, כך אנו קרובים יותר להגשמת המטרה ולהשגת היעד שאותו רצינו מהתחלה.

החלק הכי חשוב במלחמה הפנימית שלנו למימוש "האני" הוא לא להתייאש ולהישבר, לא לתת לעצמינו את האופציה, ש "לא נורא אם ניכשל העיקר שניסינו". כיון שאם נראה לעצמינו שיש עוד אפשרויות מלבד הצלחה, אנו מיד נבחר בהם, בשנייה הראשונה שנתקל בקושי כל שהוא. עלינו לדחוק את עצמינו עד קצה היכולת בניסיון להשיג את המטרות שלנו, כי בכולנו יש כוחות שאנו לא מודעים אליהם וברגע האמת הם מתפרצים, צריך לנהוג כמו הגנרלים של פעם שהיו שורפים את אניותיהם כדי שחייליהם יבינו שזה או להילחם ולנצח, או למות. אופציה של הפסד לא באה בחשבון.

כי אם לא נעשה את זה, אנו ניתן למי שרוצה לעצור את מי שאנו יכולים להיות, לעשות זאת. ואנו נהיה תמיד עם תחושה של ספק, ועם תחושה של ספק לא מנצחים בקרב.

***********

הכותב דוד ברג'ס, הינו מאמן אישי ומטפל בשיטת ההיפנוזה וה N.L.P

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.