אל תמררו לעצמכן את החיים • הטור של מירי שניאורסון

לעיתים אנחנו בעצמנו נוקטים באותה דרך בה בחרו המצרים על-מנת למרר לנו את החיים. לכל אדם שליחות משלו בעולם הזה. כאשר הוא לא ממלא אותה, אף שהוא עושה "דברים טובים", הוא ממרר לעצמו את החיים

"בהמשך למה שכתבת על העלייה באחוזי המתגרשים במגזר החרדי, רציתי לשתף אותך במשהו אישי", כך פתחה מושקי את סיפורה העגום. אני מבינה שהיא כבר בעיצומה של עבודה פנימית שהיא עושה עם עצמה.

"התחתנתי עם בחור ממשפחה 'טובה' כמו שאומרים. רק אחרי החתונה גיליתי באיזה פח נפלתי. בחור מסובך מכל הכיוונים. לא מתפקד, לא מחפש קשר ולא מסוגל ליצור קשר בריא, לא יציב משום בחינה. זה על קצה המזלג.

"לצערי, למרות שמשפחתו ראתה את החריגות שבהתנהגותו: דיכאון, התמכרות, בריחה, ניכור ועוד, הם לא עשו דבר על מנת לדרבן אותו לטפל בעצמו. רק לאחר שקרו אירועים קשים והאמון שלי בו נפגע, ולאחר שהם ראו שהמצב לא משתפר, הם שלחו אותו לקאוצ'ר.

"את מבינה לבד, שדבר אחד טוב לא יצא מזה. רק זה שהבחור די איבד תקווה, וגם לא קיבל מענה אמיתי לבעיה. חלק גדול מהבעיה שלו הוא הסרת אחריות מעצמו, והקאוצ'ר נפל שם בלי לשים לב וזרק עלי את האחריות המרבית.

"למה אני מספרת לך את כל זה?" שואלת אותי מושקי ואני יודעת שזו שאלה רטורית. "כאחת שמשפיעה מאד על דעת הקהל, אם ברדיו ואם בכלל, אני מתחננת בפנייך! תני לאנשים מידע שיבהיר מה ההבדל בין אימון לטיפול, מתי פונים לאימון, ומתי זה פשוט לא המענה. אנא ואנא! המשפחה של בעלי הם אנשים אינטליגנטים ולמרות זאת לא קלטו את ההבדל.

בזכות קאוצ'ר כזה שגם לא שלח אותו לטיפול ואבחון מעמיק, אנחנו מפרקים את הבית. אולי עוד תצליחי להציל משהו אצל זוגות אחרים. בבקשה!", וכשהיא רואה שקשה לי בשבילה היא מוסיפה: "ובכלל, משפחה חייבת לדעת שכאשר הילד שלהם מתנהג באופן ממש חריג לאחר הנישואין, זה לא המקום להעלים עין כי 'אסור להתערב'. אני נשאתי על כתפיי לבדי עול מטורף של בעל במצב נפשי לא פשוט כלל בגלל המוסכמה הזו. לא משאירים אישה מתמודדת לבד!".

בטח גם את מכירה לפחות אישה אחת במשקל כבד, אפילו כבד פלוס, שמתכוננת לחתונת בתה היקרה. היא נכנסת לחנות ומנסה למדוד שמלה במידה 40, אלא שגם במאמץ עילאי היא לא תיכנס לתוך הבגד החלומי. בחדר ההלבשה היא תגלה לחרדתה שהבגד נקרע במהלך המדידה ונגזר עליה גם לשלם את שוויו של הבגד וגם להיוותר ללא בגד מתאים לחתונה…

אני מחפשת מענה שייתן למושקי לפחות את התחושה שיש מי מרגישה את כאבה גם אם זה לא יעזור לנשים אחרות במצבה. השבוע ראיינתי אישה שהקימה עם חברה ארגון בשם 'אושיה' המסייע לזוגות משלנו ונותן להם מענה טיפולי. היא עצמה דוקטור בהכשרתה ועד כה טיפל הארגון בחמישים זוגות שחלקם הצליחו להישאר יחד בסייעתא דשמיא, וחלקם הצליחו להתגרש בצורה שפויה בלי שאף אחד מבני הזוג "נכנס" בשני בצורה אכזרית בבחינת תמות נפשי (ונפש הילדים) עם פלשתים…

הירידה למצרים היא לא רק ירידה לצורך עלייה. הירידה עצמה היא חלק מהעלייה. כיצד ייתכן לומר שהירידה היא עצמה עלייה?

הקושי הגדול של שעבוד מצרים היה בכך שהמצרים מיררו את חייהם של בני ישראל. חז"ל מפרשים שהדבר נעשה על ידי העבדת בני ישראל בעבודה שאין לה קצבה ואין בה תועלת, כמו כן בהטלת עבודת נשים על גברים, ועבודת גברים על נשים.

לכל יהודי שליחות מיוחדת שלשמה ירדה נשמתו לעולם. כשיהודי ממלא את שליחותו ותפקידו, הוא חי חיים אמיתיים. אולם כשהוא אינו ממלא את תפקידו, אף שהוא עושה דברים טובים וחיוביים – הוא ממרר את חייו. מי שעושה כך שואב מתוך נפשו את הכוחות שניתנו לה לצורך מילוי שליחותה, ומפנה אותם לעניינים אחרים, ועד לדברים שמפריעים לתפקידה.

מכיוון שהתורה היא נצחית, וכל יהודי נדרש לצאת בכל יום מ'מצרים', גם העניין הזה של וימררו את חייהם קיים בחיינו העכשוויים. היצר יודע שאם ינסה לפתות את האדם שלא לעסוק בלימוד תורה ובקיום מצוות, הוא לא ישמע לו. לכן הוא מנסה למרר את חייו על-ידי כך שהוא מפתה אותו לעסוק בדברים טובים, אבל דברים שאינם תפקידו שלו אלא תפקידו של מישהו אחר.

בכללות עם ישראל נחלק לשני סוגים: יושבי אוהל ובעלי עסק. יושבי אוהל תפקידם לעסוק בתורה. אמנם גם הם נדרשים לעסוק בגמילות חסדים, אבל עניינם העיקרי הוא לימוד התורה. לעומתם, בעלי עסק עיקר עניינם קיום המצוות, ובעיקר נתינת צדקה. ברור שגם הם נדרשים ללמוד תורה, אבל עיקר עבודתם היא בקו הצדקה.

ומה לעשות שישנן "נשמות תועות" שהיצר הצליח לבלבל. אתם יכולים לראות יהודי שבמקום לשבת וללמוד תורה מחפש פעולות של צדקה וחסד כאשר בשורש נשמתו הוא שייך דווקא ל"יושבי אוהל". וכמובן שלא חסרות דוגמאות של יהודים שבמקום לעסוק בצדקה ובסיוע לאנשים אחרים, מעדיפים "להתעלות" בתורה. בשני המקרים מדובר בטעות, בעבודת פרך.

חפשו את השליחות המיוחדת לכן בעולם ואל תעבדו בפרך, אל תמררו לעצמכן את החיים. זו תחילתה של גאולה. הירידה היא לעיתים חלק מהעלייה. היא נועדה להראות לנו שאנחנו לא בדרך הנכונה ושעלינו לשנות כיוון כדי לעלות, להיגאל.

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו | http://www.miri-mychoice.co.il/

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.