אני מאשים: בית המשפט "דיקטטורה שיפוטית" טורו של הרב דב הלברטל

האשמה הישירה והעקיפה במלחמת התרבות המתנהלת כיום במדינת ישראל, זו שהתחילה בנושא גיוס בחורי הישיבות, והגיעה עד למעצרים האחרונים, רובצת בעיקר לפתחו של בית המשפט העליון. הויכוח על השוויון בנטל, גרם להתנערותם הכוללת של החילוניים מערכי היהדות.

אני מאשים את בית המשפט העליון, כי לא צריך להיות חרדי כדי לשלול באופן קטגורי את מעורבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בנושא גיוס בחורי הישיבות. התערבות שיפוטית בנושא כה מרכזי, הנתון בויכוח ציבורי נוקב ורגיש – אינה אקטיביזם שיפוטי, אלא דיקטטורה שיפוטית.

תפקידו של בית המשפט לפרש חוקים, ולא לחוקק חוקים. לבית המשפט העליון נתונה סמכות לביקורת על חוקים, ואף לביטולם, אך לא יעלה על הדעת שבית משפט עליון יבטל חוק שבמרכזו עניין בעל השלכות אידיאולוגיות חברתיות כה מרחיקות לכת.

נניח שבית המשפט יחליט שלאור המצב הביטחוני, ראוי לשנות את שיטת הממשל מדמוקרטיה לדיקטטורה, ונניח אפילו שטענתו של בית המשפט העליון צודקת, האם יתכן שהחלטה כזו היא בסמכותו? זו ודאי פגיעה יסודית בעקרון הפרדת הרשויות. בית המשפט אינו גוף נבחר על ידי העם ואינו מיצג מגזר חברתי או פוליטי כשלהו. כך גם לביקורת על חוקים יש גבול. בויכוח הציבורי הנוקב על גיוס בני הישיבות, חצה בית המשפט את הגבול.

אם לאחר מיצוי כל האפשרויות הפוליטיות, תגיע הכנסת למסקנה שראוי להשאיר את הסטטוס קוו על כנו, כי כל מיגזר נושא בנטל מסויים במדינה – כיצד יקבע בית המשפט שהחוק אינו שוויוני? הרי בכך אמר העם את דברו, שהחוק שוויוני. האם בסמכותו של בית המשפט לשים עצמו מעל החלטת האומה המגולמת בהסכם כזה?

בית המשפט הפך לבעיה המרכזית בויכוח על הנטל. בעטיו פרץ הסכסוך. ללא החרב המאיימת שהניף, יתכן שהציבור היה כבר מגיע למסקנה שיש להעדיף את הסטטוס קוו. מה שהצליח בית המשפט לעשות הוא להגביר את השנאה בין המגזרים, עד למלחמת תרבות כוללת.

אני מאשים את בית המשפט העליון כי הוא שם עצמו לקול מצפונה של האומה, וביטל את החוק על בסיס עמדתו המוסרית, ללא כל סמכות, כאילו היו הם המחוקקים ולא השופטים.

בסופו של דבר לא יהיה כל פתרון שוויוני, כי הפוליטיקה תתנפץ לרסיסים אל מול הנחישות האידיאולוגית. גם בית המשפט לא יוכל לאכוף את עמדתו על הסקטור החרדי ויצא מושפל. אך לא בזה העניין. העניין הוא בכך שבית המשפט אינו ריבון. אם יש משהו לא חוקי, לא שוויוני ולא ראוי, זוהי התערבותו של בית המשפט, שמהיותו אקטיביסט, הפך עצמו לדיקטטור.

A0543917030@GMAIL.COM

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. באופן טבעוני, בעל קרחם, השיפוט האידאולוגי של אמונה לא יכול להיות לפי ההגיון האנושי,כי זה לא ניתן להבין במושגים של בר דעת כי באמונה שהיא לא מושג גשמי לא חל ההגיון הלא גישמי.
    לו ידעתיו הייתיו.

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב