אסון ההלויה • אל למפיק האירועים החרדי לחפש האשמים / רחל גבע

בצער רב התבשרנו על פטירתו של הקרבן השני של מחדל ההלוויה בתחילת השבוע. האם ההרוגים אשמים? יש מי שחושב שכן, ואפילו רץ לפרסם על כך טור בתקשורת. רחל גבע חושבת שגם אם הכותב מפיק אירועים לציבור החרדי, אינו יכול להאשים את ההרוגים במותם.
אז מי כן האשם?

אסון מחריד ארע בתחילת החג בבני ברק * הרוגים ופצועים במסע לוויה המוני של הרב ואזנר זצ"ל * רחל גבע דורשת: ועדת חקירה עכשיו

ביום ראשון נסעתי במכוניתי. ושמעתי את הדיווח על האסון,שארע בהלווייתו של "הפוסק החסידי הבכיר" בבני ברק, שגבה את חייו של מרדכי גרבר, בן 27 מאלעד. אוי ואבוי נמלטה צעקה ספונטנית מפי. לאחר מכן, הצטרפו העובדות העצובות הנוספות, שמרדכי היה יתום מאב ומאם, והיה תלמידו של הרב וואזנר ז״ל. מרדכי הותיר אחריו אישה וילד בן שלוש. כמה כואב שגם בנו של מרדכי יהיה יתום מאב.

מה שהתרחש בהלוויה הוא לא פחות מאסון, בו אדם צעיר נמחץ למוות ועוד שלושה אנשים נפצעו קשה, הדבר הזכיר לי מיד מקרים נוספים, בהם אנשים נמחצו למוות באירוע המוני. נזכרתי בשני מקרים, האחד שאירע בפסטיבל והשני באיצטדיון כדורגל בחו״ל. הקשתי על המקלדת בויקיפדיה ומיד מצאתי את מבוקשי.

אסון פסטיבל ערד
אסון פסטיבל ערד ארע בקיץ 1995, אז הייתה אמורה להיערך הופעת הפרידה של להקת משינה שהודיעה על התפרקותה בחודש מאי של אותה שנה. הביקוש להופעה זו היה רב מאוד, וזמן רב לפני ההופעה כבר המתינו אלפי בני נוער ליד שער הכניסה למתחם. בהוראת המארגנים לא נפתחו שערים נוספים ונוצר דוחק רב בכניסה. בזמן הופעת החימום של להקת "טיפקס" חלק מהשער התמוטט מלחץ הקהל, וקרס על הצעירים שעמדו על ידו. קריסת השער הביאה למותם של שלושה צעירים. האירוע חולל תדהמה ורעש רב בישראל. שבוע לאחר האסון פורסם דו"ח ראשוני לפיו, נמכרה כמות גבוהה של כרטיסים, בהרבה ממספר הצופים שאושר על ידי המשטרה בהתאם לגודל המתחם.

יתר על כן, התברר שבמופע לא היה קצין ביטחון ורק 54 שוטרים פיקחו על רבבות בני הנוער. בעקבות האירוע התפטר מפקד המחוז הדרומי של המשטרה. בנוסף, לאחר כשש שנים וחצי הורשעו בבית המשפט חמישה מהאחראים על הפסטיבל ונשלחו לתקופות מאסר שונות של עד שנה.

אסון הילסבורו
אסון הילסבורו התרחש ב-1989, באצטדיון הילסבורו שבאנגליה, שבמהלכו נמחצו למוות 96 אוהדי כדורגל. באותן השנים, במרבית האצטדיונים היו מותקנות גדרות ברזל גבוהות בין הקהל למגרש, בתגובה לתופעת החוליגניות שתפסה תאוצה במסגרת הספורט. החוליגניות לא הייתה אחד מהגורמים לאסון בהילסבורו, אך מחקירת האסון עלה כי הגדרות היוו את אחת הסיבות המרכזיות לתוצאה הטרגית.

חשוב לציין, כי דיווחי התקשורת בימים שלאחר האסון נטו להאשים את התנהגות האוהדים באסון. המשטרה מסרה מידע שקרי בניסיון להפיל את כל האשמה על האוהדים, עליהם נכתב בעיתונים רבים כי הגיעו למשחק שיכורים ובלי כרטיסים, ואף הפריעו לניסיונות ההצלה.

בשנים שאחרי האסון דרשו משפחות ההרוגים ואוהדי ליברפול, שחשו שהאמת על האסון לא יצאה לאור ושהאוהדים הואשמו לשווא בהתרחשותו, שיפורסמו כל המסמכים שנוגעים לאירוע, ורק בשנת 2009, במלאת 20 שנה לאסון, החליטה הממשלה למנות ועדת בדיקה.

ועדת הבדיקה חשפה את מסע הטיוח
הוועדה ניקתה את האוהדים מכל אחריות לאסון, חשפה את מסע הטיוח של המשטרה שכלל סילוף עדויות והעלמת ראיות, וקבעה שייתכן שאם כוחות ההצלה היו מגיעים קודם לכן, לאיצטדיון ניתן היה להציל את חייהם של רבים.

אז מה ברצוני להגיד, בתום ״שיעור ההיסטוריה״ שהעברתי כאן באדיבות וויקיפדיה?

אל לנו לקפוץ למסקנות, שהמדובר באשמת הציבור החרדי באסון שאירע בהלוויה. אירוע המוני שאינו מתוכנן היטב, והמארגנים אינם ערוכים אליו כראוי, ואינם צופים את ההתרחשויות, עשוי לצערנו הרב להסתיים כך, בין אם מדובר בחילונים, חרדים, בריטים, נוער, או באנשים הכי מתורבתים ומחונכים עליי אדמות.
עלינו לדרוש ועדת בדיקה שתבדוק את הערכות המשטרה להלוויה ואת תפקודה בזמן ההלוויה. העובדה שהוקצו 300 שוטרים למשימה, אינה מעידה על תיפקוד נכון. למשל: האם השוטרים תודרכו לפני האירוע, מה היו ההוראות שקיבלו? היכן התפזרו השוטרים? האם השוטרים מנעו מההמון להתקרב לאלונקה של הרב? ועוד ועוד שאלות? מה היתה אחריותה של עיריית בני ברק לאירוע ההלוויה?
אל לנו לקשור בין האסון שאירע בהלוויה לתופעות אחרות בציבור החרדי, כפי שניסו לעשות זאת בתקשורת בימים האחרונים. איני מוצאת קשר בין שריפת פחי אשפה של שוליי החברה החרדית ובין מחיצתו של מרדכי למוות בגלל צפיפות.
אל לנו לתת לאסון שכזה לפלג בתוך עמנו, או בתוך החברה החרדית עצמה. עלינו ללמוד ממה שקרה ולהסיק את המסקנות רק לאחר בדיקה יסודית, ולמצות את הדין עם האשמים האמיתיים.
מיהם האשמים האמיתיים? איני יודעת. גם אתם לא. בואו לא נחרוץ גורלות בינתיים. קודם נבדוק. אחר כך נאשים.

בשולי הדברים רק אעיר, כי בשני האירועים שציינתי, כמו גם באסון המכבייה, בו התמוטט גשר ונהרגו ארבעה חברי משלחת האוסטרלית, כונו כל המקרים ״אסון ה…״. רק כאן, בהלוויה, לא כונה האירוע אסון, ולכן בחרתי ככותרת בשם ״אסון ההלוויה״. אם אף אחד לא מכנה את הילד בשמו, אעשה זאת אני.

http://dossim.com/

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.