אפילו בנק ישראל מודה: התחזקות השקל מוגזמת

"רמתו של שער החליפין מבטאת ייסוף יתר מסוים", נכתב בפרוטוקולים מישיבת הריבית האחרונה, בה תמכו כל חברי הוועדה בהורדת הריבית

כל 6 חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תמכו בהורדת הריבית האחרונה ברבע אחוז ל-0.5%. כך עולה מהפרוטוקולים מישיבית הריבית האחרונה, אותם פרסם היום (ב') בנק ישראל. עיון בפרוטוקולים מראה כי בוועדה המוניטרית חוששים מירידה נוספת באינפלציה בשל ההאטה במשק והירידה בביקושים המקומיים וסבורים כי התחזקות השקל מול הדולר מוגזמת.

"רמתו של שער החליפין מבטאת ייסוף יתר מסוים", נכתב בפרוטוקולים. "חברי הוועדה הביעו דאגה מפני ייסוף נוסף, במיוחד לנוכח הצמיחה האיטית בהיקפי הסחר העולמי".

בבנק ישראל סבורים כי הורדת הריבית לרמת שפל שלא נראתה מאז קיץ 2009 הינה "צעד מתבקש נוכח הירידה בסביבת האינפלציה, ההאטה בצמיחת התוצר ועִמה חוסר הוודאות לגבי השפעתו הממתנת של מבצע 'צוק איתן' על הצמיחה, הייסוף המצטבר בשער החליפין, והחשש מהמשך ההאטה במשק העולמי".

המבצע הצבאי ברצועת עזה עלה במהלך הדיונים המוניטריים, ואף שלא ניתן היה לאמוד בעת החלטת הריבית את ההשפעה הכלכלית של מבצע "צוק איתן" על המשק, בבנק ישראל מעריכים כי הנזק לא יהיה מהותי.

"ניתן להעריך כי המבצע ייתן את אותותיו בתיירות במשך כמה רבעונים, בשעה שפגיעתו במסחר ובשירותים תהיה ככל הנראה קצרת מועד", נכתב בפרוטוקולים. "כפי שניתן ללמוד מאירועים דומים בעבר, השפעתו על שיעור הצמיחה של המשק תהיה כנראה מתונה".

אם כן, בנק ישראל מקנה מן הסתם חשיבות גבוהה יותר לעידוד הצמיחה במשק מאשר לאינפלציה, שנמצאת בחלק התחתון של טווח היעד הממשלתי (1%-3%). "ההתמתנות שחלה בחודשים האחרונים בקצב עלייתם של המחירים הושפעה בין השאר מירידה במחירי המזון והאנרגיה ומהייסוף המתמשך. חלק מחברי הוועדה סברו שהתמתנות זו נובעת גם מרפיון של הביקושים המקומיים, והם הביעו חשש שהיא תוביל לירידה נוספת בציפיות לאינפלציה. חברים אחרים לעומת זאת סברו כי ההתמתנות הזמנית של האינפלציה אינה צפויה להשפיע על הפעילות, וכי בהתחשב ברמת המחירים במשק הישראלי היא אף מהווה התפתחות חיובית. בסיום הדיון באינפלציה הסכימו חברי הוועדה כי יש לפעול כדי להחזיר את האינפלציה לתחום יציבות המחירים במהלך 12 החודשים הקרובים", נכתב בפרוטוקולים.

הסיבה העיקרית לצמיחה האיטית במשק, לפי הוועדה המוניטרית, היא ההאטה בצמיחה הגלובלית וההשפעה השלילית של הירידת בסחר העולמי על הייצוא הישראלי. לפי בנק ישראל, "כל עוד הסחר העולמי אינו מתאושש, המשק יתקשה להגביר את קצב הצמיחה".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.