אפקטים בפסיכולוגיה של ההשקעות

בשנים האחרונות התפיסה הטוענת כי שוק ההון מתנהל לפי חוקים מתמטיים, עוברת שינוי. כיום נראה כי הטיות פסיכולוגיות הן אלו המשפיעות יותר בניסיון לנבא מה תהיה ההשקעה הכדאית ביותר

פסיכולוגיה חברתית מראה כי האדם אינו חיה לגמרי רציונלית, אלא כזו שרגשות והטיות תפיסתיות וחברתיות פועלות עליה ומעצבות את התנהגותה לא פחות (ולעתים יותר) מאשר מחשבה לוגית. אדם מחליט החלטות מוטות לא רק כשהדבר נוגע למערכות יחסים בינאישיות, אלא גם כשהדבר נוגע להשקעות בשוק ההון – והתנהגות השוק מושפעת מאנשים. אפקטים פסיכולוגים משפיעים על שוק ההון כולו ועל ההחלטות שהמשקיעים מבצעים בעולם הפיננסי. מודעות לקיומם של אפקטים אלו יכולה לעזור בניתוח השוק ובקבלת החלטה שקולה כיצד להתנהל בתחום ההשקעות.

תורת המשחקים וההנחה השגויה

תורת המשחקים היא ענף מתמטי-כלכלי הבא לנתח מצבי משחק (למשל משחקי לוח או "משחקי" השקעות). ההנחה הבסיסית המשותפת לכל המצבים המנותחים היא כי המשתתפים מעוניינים לנצח ולמקסם את רווחיהם במשחק.

ניתוחים כלכליים רבים נשענים על תורת המשחקים ומנסים לנבא כיצד יתנהג שוק ההון בהתאם למודל זה. הבעיה המרכזית שהתגלתה היא ששוק ההון אינו תמיד פועל על פי התחזיות המתבקשות מתורת המשחקים. או במילים אחרות – לא תמיד המשקיעים פועלים רק כדי למקסם את הרווחים. ההנחה בתורת המשחקים שאנשים פועלים בדרך רציונלית, ללא עירוב של רגשות, ציפיות, פחדים או הטיות אחרות – אינה מוכיחה את עצמה כאשר באים לבחון את התנהגות המשקיעים בפועל.

אז מי צודק? תורת המשחקים או בני האדם?

לצורך ההדגמה, בואו ניקח למשל משחק שש בש. חישובים סטטיסטיים יכולים להוכיח כי ישנם מהלכים מוצלחים יותר מאחרים. אבל, החישובים האלו מסתמכים על השאלה של מהו המהלך שבממוצע יביא לתוצאות הטובות ביותר. נניח שבחרתי להוריד כלי של היריב. תוצאה טובה תהיה זריקת קוביות על ידי היריב שאינה מצליחה להכניס את הכלי חזרה למשחק. תוצאה לא טובה (לדוגמה) תהיה הכנסת הכלי – והורדת כלי שלי.

תורת המשחקים תבחן את כל התוצאות האפשריות. תגדיר איזה אחוז מכלל התוצאות יביא לתוצאה טובה, ואיזה אחוז לתוצאה רעה – ועד כמה התוצאה תהיה רעה או טובה. הניבוי הוא כי בהתאם לאחוזים, התועלת והנזק הצפויים – כך השחקן יפעל. כאשר מדובר בטורניר ובו משחקים רבים – שיטה זו תניב תוצאות טובות, אבל כאשר מדובר במשחק בודד – "ממוצע" הוא משתנה שמאבד את חשיבותו – התוצאות הן תמיד או 0% (לא טוב) או 100% (טוב). השאלה היא כבר לא רק "מה הסיכוי להצליח במהלך שאני עושה" אלא גם "עד כמה אני רוצה לנצח בנוק אאוט?" וגם "האם אני מוכן להמר ולהפסיד ניצחון בטוח רק בשביל הסיכוי לנצח בדאבל?"

ואיך כל זה קשור להשקעות?

גם בניסיון לנבא קבלת החלטות הנוגעות להשקעות, השאלה אינה נוגעת רק בממוצעים. גם כאן, כאשר מדובר במשקיע בודד ובנקודת החלטה מסוימת  – השאלה מפסיקה להיות סטטיסטית ועוברת לשאלה הנוגעת גם ברבדים אחרים – האם מפחיד אותי לטעות? האם אני רוצה להוכיח שאני צודק? מה מניע אותי יותר – הרצון להרוויח או חוסר הרצון להפסיד? עד כמה אני מושפע מלחץ חברתי?

כבודה של הסטטיסטיקה במקומה מונח, אבל גם אם הסטטיסטיקה אומרת שיש לי רק 12% סיכוי לאבד את המכנסיים, האם אני מוכן להסתכן בלהסתובב ערום? אם במקרה אני אפול על 12%, אז הידיעה כי מדובר רק באחוז נמוך לא תעזור לי – מכנסיים כבר לא יהיו לי, במאה אחוז.

 

אפקטים פסיכולוגיים ידועים המשפיעים על התנהגות המשקיעים

ישנם מספר אפקטים ידועים המשפיעים על התנהגות משקיעים. אפקט אחד שאותו כדאי להזכיר כבר בהתחלה הוא אפקט הטיית הכתם העיוור. אפקט פסיכולוגי זה מדבר על כך שאנשים נוטים לראות את עצמם כפחות מוטים להטיות וככאלו המסוגלים לזהות הטיות טוב יותר מאנשים אחרים – מבלי שהדבר יהיה נכון. דוגמא טובה לכך הוא משקיע שרכש קרן נאמנות בכוונה להשקיע לטווח הארוך. המשקיע יודע שלקרן יהיו עליות וירידות רבות אך מרבית הסיכויים שלאחר 10 שנים הוא ירוויח ממנה. לאחר כמה חודשים הקרן מתחילה לצנוח, המשקיע נבהל ועל אף שהוא לקח בחשבון שיתכנו ירידות חדות מדי פעם, תחושת בטן אומרת לו שזהו מצב מסוכן ועדיף לוותר על הקרן, מה שגורם לו להפסיד כסף ולא מאפשר לו ליהנות מהיתרונות שבהשקעה לטווח הארוך. מדובר ב"טעות של מתחילים" ולמרות שהבעיה מפורסמת, המשקיע מרגיש כי המקרה שלו שונה והוא לא מושפע מכשל פסיכולוגי. מקור הטיות אחרות יכול להיות השפעה חברתית, תפיסה מוטעית, תפיסת הזהות העצמית או תפיסות קוגניטיביות אחרות המשפיעות על קבלת החלטות ועל התנהלות השוק הפיננסי.

לחץ חברתי (אפקט העדר)

בשנת 1951 החוקר סולומון אש עשה ניסוי בקונפורמיות: הוא ביקש מנבדקים להשיב איזה משלושה קווים אורכו שווה לקו רביעי שהציג. הקאטצ' היה שהנבדק תמיד היה השישי מבין שבעה אחרים שענו בנוכחותו על השאלה. יתר המשתתפים הוצגו כנבדקים נוספים, אולם למעשה היו משתפי פעולה עם החוקר, וענו באופן מכוון תשובה מסוימת שלא הייתה התשובה הנכונה. כאשר בדקו את התשובות התגלה כי למעלה ממחצית מהנבדקים ענו בחלק ניכר מהפעמים תשובה שגויה שתאמה לתשובה שנתנו יתר המשתתפים, חלקם אף האמינו כי התשובה השגויה שנתנו – הייתה התשובה הנכונה.

אפקט העדר הוא אפקט בו קיימת נטייה להאמין ולעשות דברים רק משום שרבים אחרים עושים או מאמינים כך. כאשר מדובר בהשקעות, ייתכן וגרעין קטן של משקיעים (למשל משקיע מוסדי) ימכור מניה  – דבר שיביא משקיעים קטנים רבים לחשוב כי אם אחרים מוכרים, זה נכון גם עבורם למכור כעת. מה שהתחיל כמכירה על ידי גרעין קטן של משקיעים תופס תאוצה ומסתיים במכירה המונית של מניה מסוימת – ללא קשר לערך הריאלי של אותה המניה. מכירה עדרית תביא לירידות שערים, רכישה עדרית תביא ליצירת בועה.

שנאת הפסד

פתגם ידוע אומר כי טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ – דבר המדגים באופן טוב למדי את אפקט שנאת ההפסד. החוקרים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי שאלו נבדקים שתי שאלות:

  1. מה עדיף, להרוויח 4000 $ בסיכוי של 80% ( ו-20% סיכוי בהם לא ירוויחו דבר) או להרוויח 3000 $ בסיכוי של 100%?
  2. מה עדיף, להפסיד 4000 $ בסיכוי של 80% ( ו-20% סיכוי בהם לא יפסידו דבר) או לפסיד 3000 $ בסיכוי של 100%?

על פי תורת המשחקים (והגיון מיקסום הרווח) – תוחלת הרווח (או ההפסד) של 4000 $ ב- 80% היא: 4000 * 0.8 = 3200 $ במילים אחרות, המתמטיקה אומרת – לבחור בהימור במקרה של רווח כי רב הסיכויים הם שנרוויח יותר), ולבחור בהפסד הבטוח במקרה השני (כי רוב הסיכויים שנפסיד פחות)

מסתבר שמרבית בני האדם דווקא פועלים הפוך: 80% מהאנשים בחרו ברווח הבטוח, ולמעלה מ- 90% בחרו בהימור על הסיכוי למנוע הפסד.
כאשר מיישמים את האפקט הפסיכולוגי הזה, שנקרא אפקט שנאת ההפסד, על שוק ההון, מבינים למה לאנשים רבים קשה לצאת בזמן מהשקעה מפסידה, וגם למה אנשים ממהרים לממש רווחים מהשקעה מרוויחה שעדיין לא הגיעה לשיא רווחיותה.

הטיות תפיסה

משפחה שלמה של הטיות באה ללמד אותנו דבר פשוט – כאשר אדם מאמין במשהו, הוא כבר ימצא את הסיבה התומכת באמונתו. הטיות אלו מתחילות בבחירה לא מודעת של הדברים אליהם אנו שמים לב (הטיית בחירה), ממשיכות במתן משקל רב יותר לתצפיות התומכות באמונה (הטיית אישור) לעומת אלו המתנגדות לה, ומסתיימות בהערכת יתר של חוזקם הלוגי של טיעונים התומכים באמונה (הטיית אמונה). כאשר פרשנים (מקצועיים או מטעם עצמם) מנתחים את השוק, הם יכולים למצוא טיעונים מוצלחים לתנועות המדדים או לנסות לחזות עליות וירידות של מניות, אבל הטיות התפיסה השונות מוכיחות שניתן לתת הסבר לכל דבר בצורה מאוד משכנעת, במיוחד בתחום בו לא באמת ניתן לצפות מה יקרה.

קיימות עוד הטיות ואפקטים פסיכולוגיים רבים המשפיעים על אופן קבלת החלטות של משקיעים ועקב כך גם על התנהלות השוק כולו. מודעות לקיומן של הטיות אלו עוזרת, אך אינה מחסנת, כנגד השפעת הטיות אלו. מודעות ובחינה של ההחלטות אל מול האפקטים יכולה לצמצם את ההשפעה אך דורשת עבודה שיטתית ומקצועית אשר לוקחת בחשבון את כל הידע שהצטבר בנושא.

 

הערות משפטיות:

אין באמור לעיל כדי להוות תחליף ליעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם • אין באמור לעיל בכדי להוות הצעה לרכישת יחידות בקרנות נאמנות • רכישת יחידות בקרנות נאמנות היא בהסתמך על תשקיפי הקרנות שבתוקף במועד הרכישה והדיווחים המיידים של מנהל הקרן בלבד.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.