ארגוני רבנים בחו"ל ביקשו להחמיר תבחיני הכרה במוסמכי גיור ונישואין

"קהילה רפורמית איננה נחשבת יהודית, יש הלכה – ומי שאינו הולך ע"פ ההלכה לא יכול לכנות עצמו זרם ביהדות"

כך חשף מנכ"ל הרבנות הראשית משה דגן בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת. יו"ר הוועדה אברהם נגוסה: יש לפעול באחריות, מתוך ממלכתיות ודאגה לקשר עם התפוצות. רבה של וונציה טען כי גיור שלו נפסל למרות שמדובר במתגיירת שומרת-מצוות

דיון סוער וחילופי-דברים קשים היום (שני) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בסמכותם של רבנים בחוץ-לארץ לגייר, והכרתם ע"י הרבנות הראשית. יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) בדיון הקודם בנושא, הובטח ע"י מנכ"ל הרבנות הראשית משה דגן, כי הוועדה שהוקמה להכיר ברבני חו"ל שבסמכותם ענייני נישואין וגיור, גיבשה תבחינים, והם עומדים לדיון ואישור במועצת הרבנות הראשית. על כל הצדדים לפעול באחריות, ממלכתיות ודאגה לקשר עם התפוצות.

הרב שלום בחבוט, הרב הראשי לוונציה מזה כארבע שנים, סיפר על מתגיירת שומרת מצוות שביקשה לעלות לארץ ולא קיבלה אשרת עליה. יהודה שרף, נציג הסוכנות היהודית, הבהיר כי האישה לא קיבלה אשרת עליה כיוון שלא עמדה בתבחיני הגיור שגובשו ע"י שלושת הזרמים. תבחינים אלו מפורסמים ברשת, והם כוללים תכניות גיור, השתתפות בקהילה במשך תקופה משמעותית ועוד – שגובשו כדי למנוע ניצול לרעה. יצחק מרגלית, חבר בית הדין הרבני בוונציה, טען כי כל הגיורים של הרב בחבוט שנחתמו בביה"ד ברומא הוכרו בעבר ע"י הרבנות הראשית – ועתה הוא-עצמו אינו מוכר בשבתו בוונציה.

מנכ"ל הרבנות הראשית, משה דגן, השיב כי פועלים שני בתי דין במילאנו וברומא, והם מגיירים את תושבי סביבתם. הרב בחבוט התעלם מהנחיה זו, והוא מגייר בבית הדין שלו מכל רחבי איטליה, כולל מי שנדחה בבתי הדין במילאנו וברומא. התבחינים להכרה ברבני חו"ל גובשו, הועברו לארגוני הרבנים בחו"ל, בארה"ב ובאירופה, להערות – ואלו דווקא ביקשו להחמיר בתבחינים, ולחייב מגורי מתגייר דווקא בקהילה יהודית אורתודוקסית פעילה, שבה מניין מדי-יום ועוד, אך הרבנות החליטה להקל ולא להכליל תבחינים מחמירים. תבחינים אלו טרם אושרו במועצת הרבנות, אך על-פי תבחינים אלו כבר נקבעה רשימה ארוכה של בתי-דין מוכרים. "מנסים לעשות דה-לגיטימציה לעבודת הרבנות, ומעלים מקרים פרטניים, שהטוענים אינם מכירים את הפרטים ואת הרקע להחלטת הרבנות". הד"ר שוקי פרידמן, מהמרכז ללאום, דת ומדינה, דרש לפרסם תבחינים אלו בציבור ושמיעת הערותיו. דגן השיב, כי בצורה זו תבחינים אלו לעולם לא יפורסמו ולא יאושרו.

לדברי ינון אזולאי (ש"ס) "קהילה רפורמית איננה נחשבת יהודית, יש הלכה – ומי שאינו הולך ע"פ ההלכה לא יכול לכנות עצמו זרם ביהדות", קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) השיבה כי "לא אתה תקבע לאחרים. בית המקדש נחרב בגלל מלחמות-פנימיות וקיצוניות", רחל עזריה (כולנו) טענה כי "מפוררים את הקשר עם יהדות התפוצות", אלעזר שטרן (יש עתיד) הדגיש כי "אין יהדות אחת. במצב הנוכחי כל יום שעובר מרחיק יהודים מהיהדות", אורי מקלב (יהדות התורה) ציין כי "בירור יהדות הוא חובה בבתי הדין ועיקר יסודי בכניסה לעם היהודי", ואילו יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, קרא לרבנות לבקר בוונציה ולעמוד על החיים היהודיים במקום.

עו"ד אסף בנמלך, חבר תנועת "נאמני תורה ועבודה", סיפר על אי-הכרת הרבנות הראשית ברב אבי וייס, רב מהאורתודוקסיה הפתוחה בארה"ב, ואילו נריה כנפו מהתנועה הקונסרבטיבית הדגיש כי "הרבנות מנסה להחליט מי יהודי ומי לא, ולמדינה אין סמכות לקבוע במקום הקהילה. לדברי הרב שאול פרבר, יו"ר מכון "עיתים", "אין אוזן קשבת ברבנות הראשית לרב-גוניות של היהדות כיום, ואין מוכנות להכרה בבית הדין של וונציה, שמסורתו בן 1,500 שנה, ובמקום זאת – מפנים את הפונים לבית הדין ברומא, מרחק כ-600 ק"מ".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.