"אשתו של רבי דוד בוכה: הילד עוד לא בן שבע, מי יגיד קדיש"?

האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו גאב"ד מרוקו הגאון רבי יאשיהו יוסף פינטו התייחס במוצאי שבת בדברי הספד לתלמידו חביבו הרב דוד לוי זצ"ל שנהרג בתאונת דרכים קשה בקזבלנקה בערב שבת וסיפר על אבותיו הקדושים שאחד מהם נהרג בערב שבת. "מי יתן נפשי כפרתך", מירר בבכי הגאב"ד

האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו גאב"ד מרוקו הגאון רבי יאשיהו יוסף פינטו התייחס במוצאי שבת בדברי הספד לתלמידו חביבו הרב דוד לוי זצ"ל שנהרג בתאונת דרכים קשה בקזבלנקה בערב שבת וסיפר על אבותיו הקדושים שאחד מהם נהרג בערב שבת.

"מסופר על מו"ר זקננו רבנו יאשיהו פינטו, הריא"ף דעין יעקב זצוק"ל, שחי בדור של קדושי עליון, דורו של רבנו האר"י הקדוש שמרוב צפייה ורצון לביאת המשיח, אסף קבוצה של קדושים וטהורים, והתכנסו בתוך מערה ממערות עיר הקודש צפת, וקבלו על עצמם שלא יצאו מהמערה עד שיבא משיח צדקנו.

"וכך שבוע ועוד שבוע, עד שבערב שבת הרביעית, בזמן שכל יושבי המערה הגיעו לדבקות עצומה בקב"ה, בנו בכורו של מו"ר זקננו רבי יוסף פינטו, שהיה אף הוא קדוש עליון והוא בן ח"י שנים, יצא לקנות את קניות שבת קודש.  ובא גוי עם חרב ודקר אותו בליבו. וכך בנו בכורו של רבנו יאשיהו נהרג על קדוש ה'.

"כאשר השמועה הגיעה למערה עם הקדושים והצדיקים", סיפר הרב שדמעות זולגות מעיניו "רבנו זצ״ל הצטער צער קשה מאוד, ועמד ואמר: משום שעלינו גבוה מאוד בדבקות ובעבודת ה׳, השטן בא להציק ולהפריע. ואז פרש מו"ר זקני מהמערה וישב שבעה על בנו.

הגאב"ד סופד במרוקו

"במוצאי השבעה עזב את עיר הקודש צפת, והלך לדמשק שבסוריה ושם כתב את הביאור ״מאור עינים״ על עין יעקב, לעילוי נשמת בנו בכורו רבי יוסף פינטו זצוק"ל".

"הנה" אמר הגר"י פינטו "עומדים אנו במוצאי שבת קודש, אחרי שבת לא פשוטה. הארי שבחבורה, תלמידי אהוב עלי כנפשי, מי יתן נפשי כפרתו,  קשה לי מאוד, אנחנו יודעים שזה מלחמת הס"מ לעצור את הדבקות בהקב״ה, וזו מלחמת היצר הרע.

"נעמוד יחד עם בני המשפחה היקרים, ונעמוד איתנים וחזקים בעבודת ה׳, והשבר הקשה הזה.  נתחזק ממנו לעבודת המידות ולדבקות בקב"ה".

גאב"ד מרוקו קרא לחשבון נפש: "אנחנו במחשבות עמוקות וקשות על מה עשה לנו אלוקים כך, בן עליה של הקהילה, תלמיד חכם עצום, ירא שמיים עצום, בעל מידות נעלות, משפחה מיוחדת.  על מה ולמה אדם שנלחם על הבית מדרש, גידל דור של בעלי תשובה, דאג לעניים בבית התמחוי.  וכך המחשבות עוברות משבח לשבח, על האור הגדול קדוש ישראל, רבי דוד לוי.

"מכל הסערה הפוקדת אותנו היום, דבר אחד שמשאיר רושם חזק בנפש שלנו, אשתו הצדקת של רבי דוד.  בדמעות בוכה ואומרת לנו,  הילד קטן פחות מגיל שבע, מי יגיד קדיש. רבי דוד עצמו היה מבקש רשות ממור אביו שיח׳, והיה הוא עצמו אומר קדיש על כל אדם שידע שאין מי שיאמר עליו קדיש".

"רבי דוד היית אחד יחיד ומיוחד, ומסרת את נשמתך בכניסת שבת, ובזמן שכל הקהילה הקדושה בהתעלות הנפש עצומה, בדבקות גדולה בהקב״ה.

"כואב לנו כאב גדול, מי יתן נפשי כפרתך, אהבתי את רבי דוד כבן ממש, מהמיוחדים בישיבה ומיושבי המזרח.  בליבי אנחנו יודעים שהמיתה הקשה והמשונה הזאת, היא חלק ממלחמת השטן בקדושה ובטהרה ובעבודת ה׳ של הישיבה. הוזה התשובה של השטן לספר דברים, ולהנהגות והמנהגים הקדושים של הקהילה. האך לא נפול ברוחנו, ונקבל על עצמינו לחזק עבודת ה׳ בכל הכח".  

"בע״ה שנה הבאה, בראש חודש כסלו, נכפיל ונשלש הכמות והאיכות, וכל כלי יוצר עליך לא יצלח, ואנחנו קמנו ונתעודד. והלילה הזה נפקיד את נפשינו בידי הקב״ה, ובזמן שמפקידים נפשינו נשתדל להשתוקק לזכות בחידושי תורה חדשים, וידעו יסוד גדול, שהשתוקקות לחדש חידושי תורה בציפייה חזקה ועצומה, זה כעיבור והתחלה של יצירת יסודות בדעת האדם, שבסופם האדם זוכה לחדש סודות תורה לאמיתה של תורה". 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *