אשת הברזל מדברת: "מרן לא רצה סכסוך, הוא רצה שהרב עמאר ימשיך בחייו"

כלתו של הרב, יהודית יוסף, נחשבת לאישה החזקה בש"ס, הכלה התגוררה אצלו 21- שנים מתוך 25 שנות נישואיה.

 בראיון שהעניקה ליהודה שלזינגר מישראל היום היא פותחת צוהר על מה שאירע דם בבית ברחוב הקבלן. השבוע  סיפרה לסובבים אותה, במהלך השבעה, בקול צרוד מבכי, על ההתרחשויות עד לדקה האחרונה. "בשבת לפני שבועיים, בעיצומו של חג סוכות, הוא (הרב) סבל נורא, התעורר כל שבע דקות על השעון צועק מכאבים, לא היו לו כוחות לקום מהמיטה. כשיצאנו לאשפז אותו, אחרי שבת שלמה שבה סבל, הוא כבר נפרד מאיתנו," משחזרת.

   "הוא קרא לי ואמר לי תודה. בכיתי ואמרתי שהכבוד כולו שלי, ואז הוא קרא לבן שלי ואמר גם לו תודה. הוא הבין שהוא לא חוזר יותר הביתה, הוא ידע את זה, הוא לא רצה ללכת, הוא אמר 'אני יודע שאם אני הולך אני לא חוזר, מה כבר הרופאים יעשו לי." בעלי משה הסביר לו שיש לו בעיה חמורה בכליות, אבל הוא התייחס לזה בתנועת ביטול."

הרב ביקש להעביר מסר באמצעותה לרב שלמה עמאר, לשעבר הרב הראשי הספרדי לישראל, שעימו היה מסוכסך בחודשים האחרונים, הסכסוך הכאיב לו.

    "זה היה אחד הסימנים שהוא נפרד באמת, אדם שהולך לעולמו צריך למחול לכולם, אוי ואבוי אילו היה עולה בלי למחול לו, לא יודעת איך הרב עמאר היה חי," היא טוענת.

   עוד סיפרה יוסף כי באותה שיחה גם נאמר לרב עמאר שהרב עובדיה מבקש שישלים עם בנו, הרב יצחק יוסף, "הוא לא רצה סכסוך, הוא רצה שהרב עמאר ימשיך בחייו וייצא לרב יצחק מהווריד. שפשוט יחיו בשלום."

   כמו כן, הרב ביקש לומר לו שבאחת הפעמים האחרונות שהרב עמאר התפלל איתו, הוא לא שם לב שלא העלו אותו לתורה. בני המשפחה כועסים מאוד על אנשיו של הרב עמאר שפירסמו את השיחה לאמצעי התקשורת ופירשו את הנימה הסלחנית כסימן להכתרתו של הרב עמאר ליורש. "זה עיוות ושקר מוחלט," אומרת יוסף. "הוא רק רצה ללכת בשלום."

    עד הרגע האחרון הרב עוד היה צלול. "ביום ראשון הוא חתם בעצמו על הדיאליזה, וביום שני בעלי אמר לו 'אבא, אני רוצה לבקש ממך סליחה, אולי לא התנהגתי יפה, אולי הייתי חסר סבלנות, אולי לא טיפלתי בך נכון,' ואילו אבא שלו אמר לו 'אתה צריך לבקש ממני סליחה? אני צריך לבקש ממך ומרעייתך סליחה על איך הטרחתי אתכם כל השנים, אני מעריך את מה שעשית בשבילי,' והשניים התחילו לבכות. לרב עוד היה כוח, הוא משך את בעלי אליו ולא הפסיק לנשק לו את הראש. רבע שעה אחר כך קרסה לו הריאה והתחילו להנשים אותו."

   "מייד כשהוא התעורר, הרב חש כאבים עזים," המשיכה לספר יוסף. "בעלי התקשר ואמר שקרה אסון, שאבא התעורר עם כאבים נוראים. הרב לא יכול היה לדבר בגלל מכונת ההנשמה, אבל הוא כן שמע אותו צועק בקול צרוד 'כואב לי, כואב לי.' לבית החולים לא היה מה לעשות.

   "במוצאי השבת האחרונה באתי לבית החולים, ראיתי את הרב עם עיניים פקוחות לרווחה אבל עם מבט מתחנן, הוא אמר לי בלחש 'כואב לי, תרחמו עלי.' הוא ראה שאני בוכה וניסה להגיד לי משהו אבל לא היה לו קול, זה הרג אותי, אמרתי שאני מצטערת שמענים אותו ושאי אפשר להשאיר אותו ככה."

   "ידענו שהיום הזה יגיע," סיפרה יוסף למנחמים. "כבר עכשיו הגעגועים קשים בצורה שאי אפשר לתאר, אמן שבעלי יאריך ימים, אבל זה כמו שמאבדים בעל. לפני 25 שנה התחתנתי, בעלי אמר אז שהחלום שלו הוא שאשתו תעשה טוב לאבא שלו, שתבשל לו, שתהיה לצידו, שתעזור לו. אני באה ממשפחת אבוחצירא, משפחה של רבנים, אני יודעת מה זה 'לשמש בקודש."'

. "סדר היום שלנו נגזר מסדר היום של הרב. הוא היה קם בחמש וחצי בבוקר, יושב ולומד בספרייה שהיתה לו בחדר. לאחר כך הוא היה יורד לתפילה, ולאחריה אוכל, ממשיך ללמוד וללמוד עד שתיים בצהריים – שעת תפילת מנחה, מנוחה קצרה ולמידה עד הלילה.

   "כשאנשים באו אליו, הוא לא היה שם לב. פעם אחת הגיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והרב לא הבחין בו, אנחנו התחלנו לעשות רעשים, הזזנו שולחנות וכיסאות כדי שהרב ישים לב, פחדנו להבהיל אותו. כדי להוציא אותו מהספרים היה צריך לצעוק לו, פעם אחת הוא מאוד נבהל ואנחנו חששנו מזה. זאת היתה השיטה שישים לב. אפילו ראש הממשלה ביקש מאיתנו לא להפריע .

   אלא שחייה של יהודית בתוך הבית החשוב ביותר במגזר החרדי לא היו רק סביב הסידורים הדומסטיים. במשך השנים התגברו הדיבורים על גודל כוחם של יוסף ושל בעלה ועל השפעתם על הרב. לא פעם מצאה עצמה במרכז סערה ציבורית.

, יוסף מספרת בכאב לאבלים שמסביבה. "קראו לי 'אשת ברזל,' למרות שאני אומרת שגם ברזל מחליד. יש לי נזק מהתקופה הזאת. אני מעדיפה שלא ידברו עלי, אבל הנזק שלי היה נפשי, לא יצאתי מהבית, לא הייתי שמחה, אני זוכרת שבהשבעת ממשלתו של אהוד ברק הייתי בדרך לרופאה, חודש לפני לידה, והרופאה אמרה לי 'סחתיין, סיימת להרכיב ממשלה ובאת ללדת,' כמעט יילדו אותי באותו הרגע. זה מאוד פגע בי, לא רציתי את כל זה. מאוד חשוב לי המשפט 'כל כבודה בת מלך פנימה."'

   על ההתקפות כנגדה היא אמרה. "אנחנו היינו השכפ"ץ של הרב, לטוב ולרע. כל מי שרצה לפגוע ברב עשה את זה דרכנו. אנשים חרדים לא יפגעו בכבוד התורה, אז אנחנו היינו המטרה. אנשים ידעו שמשה ויהודית הם ציפור הנפש של הרב, אז ככה פוגעים בו"?

צילום: פלאש 90

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מחברה טובה שלי שבעלה עילוי ומגיד שיעור מצעירותו, שמעתי סיפור מדהים, לחברתי הזו לא היה ילדים כעשר שנים אחרי חתונתה, היא הלכה לרבנית יפה כהן מבני ברק להתברך ולהתיעץ, ושאלתה מקירות ליבה הפצוע, למה לי שיש לי בעל תלמיד חכם אין ילדים, הרבנית יפה כהן ברכה ניחמה אותה, ואחר כך ענתה לה כך: איני יודעת למה קיבלת עונש כזה, אבל אספר לך סיפור אמיתי וספרי אותו לבעלך מיד כשתגיעי לביתך, המעשה היה לפני כמה עשרות שנים שהגיע אל סבא שלי המקובל הרב מנדל זצ"ל יהודי שלא נפקד בזרע של קיימא, ובא לשאול את סבא שלי הרב מנדל למה? הרב מנדל אמר תזכר האם פגעת בתלמיד חכם והוא נזכר שהוא זלזל במרן הרב עובדיה יוסף, ואז הוא הלך לבקש מחילה ממרן שמחל לו, ואחרי זמן קצר אשתו נכנסה להריון, עד כאן הסיפור שסיפרה הרבנית יפה כהן לחברה שלי, וכשהיא הגיע הביתה היא סיפרה את הסיפור לבעלה, ופתאום איזה פלא, הוא נזכר שפעם כשאמר חידוש תורה בציבור, הוא בדבריו, זלזל מאוד בתורתו של מרן הרב עובדיה, ואחרי שהוא נזכר בזאת, הוא שלח שליח אל מרן וביקש מחילה, ומאז נולדו להם כמה ילדים, אז נלמד כולנו לקח ממעשה זה שהיה ממש בשנים האחרונות, לא לזלזל ח"ו במרן ובתורתו, "הזהרו בגחלתן של תלמידי חכמים".

    אסתי |
    הגב
  2. כל כל כבודה בת מלך פנימה נאה דורש נאה מקיים ואת לא מקיימת

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
    • אתה חצוף ומנוול שתוק אידיוט
      מעכשו בנות ישראל לכנה לבקש ברכה מהצדיקה הזאת
      יש בה כחות מרן ע"ה
      הנני מחזק ידייך ותמיד הערכנו המסירות נפש שלך

      יודי פשוט |
      הגב