בבית העלמין החילוני: יריב הציבור החרדי מובא למנוחות

מאות איש בלבד מלווים בשעה זו למנוחות את השר לשעבר, הסופר והעיתונאי שהלך לעולמו בערב שבת והוא בן 75.

הסופר עמוס עוז הספיד אותו ואמר "מעטים ידעו שדאג להקים את בית הכנסת בישוב מרגליות". הצטרפו לשידור החי בערוץ 2

האיש שנלחם כנגד "היקר" לציבור החרדי מובא ברגעים אלו למנוחות בבית העלמין החילוני בגבעת השלושה.

מאות בלבד מלווים בשעה זו למנוחות את השר לשעבר, הסופר והעיתונאי שהלך לעולמו בערב שבת והוא בן 75.

הסופר עמוס עוז הספיד אותו ואמר "מעטים ידעו שדאג להקים את בית הכנסת בישוב מרגליות

הסופר עמוס עוז אמר עוד בהספד שנשא כי שריד היה אחד הראשונים שהבחינו שכיבוש וסיפוח מובילים לאסון ושהעוול הזה הולך ומסכן את עם ישראל והכפייה הדתית הורסת את זיקתינו למורשת ישראל. "הכרתי אותו כשהיינו סטודנטים, הוא עבד ברדיו אבל אני ראיתי בו כמחנך", אמר. "הוא מחנך בנם של מחנכים. גם כשעסק בתפקידי ציבור הוא היה בראש ובראשונה דמות מחנך מובהק. קפדן, מחמיר, ביקורתי ומלא דאגה ומסירות. הוא היה מחנך מתחילת דרכו עד מאמרו האחרון שהופיע בעיתון שלשום".

בנו מספיד. באדיבות רשת

"קולו ליווה אותנו, קול שחזר והזכיר שאין ניגוד בין צדק לתבונה מדינית. אין שום ניגוד בין אהבת ישראל ובין תקווה לשלום ולהפך", הוסיף. "אנחנו נפרדים ממנו עכשיו מאדם שהיה מפיץ אור ולא חדל להאמין שהאור מגרש את החושך".

 

עוז ספד לו על דרכו ופועלו המדיני של שריד ואמר כי "אי אפשר לקחת מקל גדול ולהרביץ לפצע מדמם כדי שיפסיק להיות פצע ויפסיק לדמם. יש לרפא אותו וכל הפצעים שלנו ניתנים לריפוי – מדיני, חברתי וכלכלי. אהבת השלום והפשרה לא סותרת את היהדות. אל לנו לקבל את הטענה שמי שלא שונא ערבים וגויים שונא את ישראל. לא נקבל את הטענה שמי שמתעלם מהזולת, אוהב את ישראל. לא נקבל את הטענה כי המציאות הרעה הסוגרת עלינו, לא ניתנת להפיכה".

 

רוב הישראלים מוכנים לשלום של פשרה ופוחדים מהסכנה שנהיה מרומים ונכשלים. אסור ללעוג ולהתעלם מהחששות, אולי ראוי לנו להשתתף בחששות אלו. אלו לא חששות הזויים, צריך להרגיע את אלו החוששים ממחיר השלום, לא לנפנף בבוז את מי שחושש. אנחנו חייבים להקשיב ולהרגיע את יריבינו".

בנו, ישי שריד, ספד לו מעל קברו: "הוא תמיד היה מודאג ממשהו ומשא העולם כולו על כתפיו. עכשיו הוא נח". הוא סיפר על מעבר המשפחה מתל אביב ליישוב בצפון: "נזכרתי בערב הראשון שלנו בקריית שמונה, בכיתי. הייתי בן 9 וכל חבריי היו בתל אביב. יצאתי בבכי ואבא אחרי הוא ביקש שאבין שאדם לא חי בשביל עצמו אלא בשביל אחרים".

 

 

"הוא היה קם בבוקר כאריה, מאזין לחדשות ויוצא לקרבות יומו", סיפר ישי שריד. "הוא ניסה להשיג פת לחם וקורת גג למי שפנה אליו במכתבים. כל ילדי ישראל היו בשבילו שווים. הוא אהב את ישראל עד נשמתו האחרונה".

בציבור החרדי רבים לא הזילו דמעה, ואף אחרים התבטאו בצורה חריפה כלפי האיש שנאבק כנגד "כפייה דתית" וכפר בעיקר.

במערכת הפוליטית ספדו לשריד, שעורר מחלוקות רבות בחייו, אך הקפיד תמיד לעמוד על עקרונותיו והיווה השראה לרבים במחנה השמאל וגם מחוצה לו.

"אבא שלנו, יוסי שריד, נפטר ממחלת לב שהוא סבל ממנה הרבה שנים. הוא היה אדם שקם כל בוקר כדי להילחם על הדברים שנראו בעיניו צודקים וחשובים. קודם כל להילחם על דמותה של המדינה הזו ולמען אזרחיה מכל הסוגים", ספד לו אתמול בנו ישי. "הוא לא חיפש לעצמו חלילה טובות הנאה או כיבודים אלא אך ורק את הדבר הזה. לקום כל בוקר להילחם מחדש וללא פחד. הוא היה אוהב גדול של המדינה של העם וגם לוחם של זכויות אדם".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.