בדקו את החשבונית ונדהמו

רק 43% מהנשאלים מאמינים כי ההתנהלות של בתי העסק בישראל כלפיהם הינה הוגנת

רשות ההסתדרות לצרכנות בדקה את אפיון ההתנהגות הצרכנית של הישראלים בשנת 2019, והתוצאות מרתקות. רק 43% מהנשאלים מאמינים כי ההתנהלות של בתי העסק בישראל כלפיהם הינה הוגנת בעוד 51% טוענים שאינה הוגנת. יש לציין כי תפיסת ההוגנות של בתי העסק בישראל עולה עם העלייה ברמת ההכנסה של הנבדקים. עוד נתון בולט העולה מהסקר הוא כי 80% מהציבור בישראל יפסיק לקנות מבית עסק הפוגע בזכויות העובדים שלו, ונתון דומה העיד על עצמו שיעדיף דווקא לרכוש מבית עסק הפועל מתוך אחריות חברתית.

גם אתם מסתובבים עם כרטיס חבר מועדון של רשת כזאת או אחרת בארנק? ובכן, אתם לא לבד. כ-72% מהציבור הישראלי חברים לפחות במועדון צרכנים אחד, כאשר כמחציתם חברים ב-3-2 מועדונים במקביל. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לשנה שעברה, אז עמד הנתון על 43%. מרבית החברים במועדונים העידו כי הם אכן משתמשים בהטבות אשר המועדון מספק, ובעיקר מנצלים את ההנחות וההטבות בבתי קפה ובמסעדות.

עומדים עם עגלת הקניות בסמוך לקופאית ובודקים את החשבונית? ובכן, אתם שייכים לקבוצה גדולה של ישראלים אשר פועלים כך. כמה גדולה? כ-95% מהישראלים מעידים על עצמם שהם נוהגים לבדוק חשבוניות ברשתות השיווק בתדירות כלשהי, מרביתם (44%) עושים זאת בתדירות גבוהה. ל-86% מאלו שבדקו חשבוניות זה השתלם, והם אכן נתקלו בטעות שבוצעה בחשבון.

רשות ההסתדרות לצרכנות ביקשה גם לבדוק, עד כמה חדרו לחיינו אתרי האינטרנט הישירים של רשתות השיווק בישראל. ובכן, רוב הציבור הישראלי (כ-54%) נוהג לבצע רכישות באתרי האינטרנט הישירים של הרשתות בתדירות כזאת או אחרת. ועד כמה חדרו לחיינו אפליקציות השוואות המחירים? כ-56% מהציבור נוהג להשוות מחירים אונליין לפני קניית מוצרי מזון בתדירות כלשהי, (מדובר על זינוק מנתוני השנה שעברה, אז עמד הנתון על כ-37%). כשליש מהנשאלים העידו שהם עושים זאת בתדירות גבוהה. נתון מפתיע נוסף מתייחס לחדירה של הקופות העצמאיות ברשתות המזון, ולפיו כ-54% מהנשאלים נוהג להשתמש בקופות אלו, כאשר קרוב לשליש מהם עושים זאת בתדירות גבוהה. 25% מהנשאלים השיבו שכלל לא משלמים בקופות אלו או שאינם מכירים אותן.

לכולנו יש בבית את תיקי הנשיאה הממותגים של רשתות המזון השונות, אבל עד כמה באמת נפרדנו לשלום מהשקיות? אז שאלנו את הישראלים, האם בחלוף שלוש שנים מיציאתו לדרך של החוק לצמצום השימוש בשקיות, המחייב את הצרכן לשלם 10 אגורות על כל שקית, הם בכל זאת עדיין קונים שקיות: כ-74% מהישראלים מתקשים להיפרד ונוהגים לקנות שקיות בקופה בתדירות כלשהי, כשליש מהם העידו שעושים זאת בתדירות גבוהה, בעוד ש-26% הצהירו שאינם קונים כלל שקיות.

לפני כ-12 שנים, נחקקה תקנה המחייבת את רשתות המזון להציג את המחיר ליחידת מידה. מטרת החוק הייתה לעזור לצרכן להשוות בין מחירי מוצרים דומים באריזות שונות. לשאלה, האם אתה נעזר במחיר לפי יחידת מידה, השיבו כ-64% מהנשאלים שהם אכן משתמשים לעיתים או תמיד, ביחידות המידה המאפשרות השוואה.

קרוב למחצית מהציבור (כ-43%) מרגישים שהם מודעים לרוב הזכויות המגיעות להם כצרכן בישראל, מאידך, שיעור דומה (כ-48%) מרגיש שאינו מודע. עוד שאלנו, בעסקאות בהן מעורב הסכם כתוב, לדוגמת רכישת פוליסת ביטוח, לקיחת הלוואה, הצטרפות לשירותי סלולר וכדומה, האם אתה נוהג לקרוא את ההסכם עליו אתה חותם – מעט יותר משליש (כ-38%) העידו על עצמם שהם נוהגים לקרוא את כל או את רוב תנאי ההסכמים הכתובים עליו הם חותמים. מאידך, שיעור דומה מהציבור (כ-39%) קורא רק חלק קטן או לא קורא בכלל.

מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, מדגיש כי: "לצרכן הישראלי מגיע צל"ש על עמדותיו המובהקות בעד מתן עדיפות לבתי עסק אשר אינם פוגעים בזכויות העובדים, ולבתי עסק אשר פועלים מתוך אחריות חברתית". כמו כן, מוסיף לוינסון, "השימוש ההולך וגובר של כלים המאפשרים לצרכן לבדוק ולהשוות מחירים כגון: יחידות מידה, אתרי אינטרנט, אפליקציות ועוד, מלמד כי הצרכן משכיל להפוך את קניותיו, לפחות בחלקן, לכדאיות ומשתלמות יותר".

הסקר נערך בקרב 600 משיבים, במדגם מייצג של בני 18 ומעלה מכלל האוכלוסייה בישראל.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *