מרגש: בדרך למחנה מיידנק: בני נוער מד"א מניחים תפילין – תמונות

מזה שנים יוצאת משלחת נוער מד"א לפולין לקראת יום השואה. גם בשנה זו, יצאה המשלחת לשמונה ימי סיור על אדמת פולין וייצגה בכבוד את ארגון מגן דוד אדום ואת בני הנוער בישראל. יחד עם בני נוער נוספים מרחבי הארץ, עברו חברי המשלחת שבוע משמעותי וחשוב במהלכו התרגשו, התעצבו, שמעו על סיפורי גבורה שונים מניצולי שואה וחסידי-אומות-עולם שליוו אותם ולמדו רבות על עברו של העם היהודי וחוסנו במהלך מלחמת העולם השנייה.
את המסע החשוב, ערכו חברי המשלחת בקור עז ובשלג המקפיא. הם ביקרו בבתי כנסת, מבנים היסטוריים הקשורים לתקופת השואה ששומרו על ידי השלטונות הפולנים, יערות בהם צעדו היהודים אל מותם ובמחנות ההשמדה.
"עם הנחיתה בקטוביץ', ביקרנו ברובע קזימיש בבית כנסת ובית קברות יהודי, ולאחר מכן עברנו סמוך למפעל של "שינדלר", תוך דגש אל תרומתו השנויה במחלוקת לעם היהודי. במחנה אושוויץ צעדנו לאורך המסילות, וביקרנו במוזיאון המכיל בתוכו אוספים של נעליים מזוודות משקפיים וכל דבר שהגרמנים יכלו להמיר אותו "לכסף". במהלך הביקור במוזיאון קלטה עיני מזוודה כשעליה רשום METZNER. ליבי החסיר פעימה כשצעקתי לכל הקבוצה שיבואו לראות. ההתרגשות הייתה בעיצומה לנוכח הכתובת על המזוודה", מספר מת"ב אלי מצנר, שנסע למסע המרגש בפולין ועמד בראש המשלחת.

"המסע לפולין , הוא מסע שאי אפשר לתאר במילים. רק מי שהיה שם וחווה את המסע הכל כך עוצמתי הזה יכול להתחיל להבין במה מדובר וגם אז עדיין כמעט הכל לא ברור. תחושת הגאווה שאני חשה, לעמוד על אדמת פולין כאשר אני לבושה מדי 'מגן דוד אדום בישראל', ארגון ההצלה הלאומי של המדינה שלנו, מדינת היהודים. לחשוב שאני, בתור מתנדבת 'מגן דוד אדום בישראל' מצילה חיים בחיי היום-יום שלי ללא הבדל של דת גזע ומין, נמצאת על אדמת פולין הארורה שבה נלקחו כל כך הרבה חיים של יהודים בגלל עצם היותם יהודים. אין מסע עוצמתי יותר מזה. מסע של חיים. שאחריו כל נקודת המבט משתנה. זו תחושה מיוחדת להתהלך במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו כשאנו מניפים את דגל ישראל ולבושים במדי מגן דוד אדום. הייתה לי הזכות לשיר "עם ישראל חי" במקום בו נרצחו כל כך הרבה יהודים." מתארת צליל דוד, מתנדבת מד"א מהתחנה בגן יבנה "אנחנו העדים של הדורות הבאים. נזכור ולא נשכח" מסכמת צליל.

במהלך המסע תיארה ניצן לויאה מתנדבת נוער מד"א מכרמיאל את תחושותיה: "חצי מסע כבר עבר, ועדיין לא הכל ברור, הכל קשה להבנה ופשוט נראה כאילו מישהו היה צריך להכיל בתוכו כל כך הרבה שנאה כדי לעשות דברים נוראים כאלו. במקום כזה, כל מה שאנשים יכלו לתת אחד לחבר שלו, לילד הקטן שלו, לאישתו, היה בסך הכל חום ואהבה, חיבוק או יד שמחזיקה כמה שיותר חזק, כמה שאפשר כדי לא לקרוס, רק עכשיו אני מסוגלת להבין כמה זה באמת הציל חיים, או לפחות נתן עוד טיפת תקווה, טיפת תחושה של חמימות, טיפת אנושיות, רק טיפה.
במקומות האלו, שבהם כלום לא היה נראה הגיוני ושפוי, אני הולכת ביותר מסתם גאווה ותחושת ניצחון, אני מאמינה שאני מממשת את הרצון של אלו שהם בעצם הגיבורים שלנו, הגיבורים שלי לפחות. ללכת כאן ולרעוד מקור עם כל כך הרבה שכבות, פשוט מראה את הפרופורציות של מה שהרגישו אלה שבמקרה הכי טוב, היו עם שכבה אחת. שכבה אחת של בגדים, אבל אלפי שכבות של תקווה!"

"בלובלין ביקרנו בבתי המדרש ולמדנו על "חכמי לובלין" כשהשלג מתגבר והקור חודר לעצמות. במיידנק, בתאי הגזים ובמשרפות ערכנו טקס לכל המשלחת, במהלך הטקס שרו חברי המשלחת שיר מקורי שחובר ע"י מתנדבת הנוער צליל דוד והולחן ע"י מתנדבת הנוער מאי סער. לאחר סיום הטקס צעדנו לכיוון הר האפר בו קיימנו טקס משלנו בו הבאנו עפר מארץ ישראל, הטקס היה בסימן של "אפר ואבק" ועם ההבדל ביניהם האומר, כי מהאפר כבר לא יצמח כלום אך מהעפר יצמחו חיים חדשים" מסכם אלי מצנר את המסע.

בהר האפר, הקריאו חברי המשלחת טקסט מרגש, שחיבר אותם אל המקום ואל היותם יהודים העוסקים היום בהצלת חיים בישראל: "כאן במשרפות של מיידנק, במקום הזה, אל מול הר האפר האיום והנורא, רצינו לחשוף בפניכם בקבוק, בקבוק אחד, והוא מלא בעפר ארץ ישראל. אין ספק בלבנו, שהייתם רוצים, רוצים מאוד, לעמוד, להתייצב ולחיות, או לפחות להיטמן- בעפר אדמת ארץ ישראל. אך במקום זאת, במקום להיטמן בעפר, נערמתם לערימה גדולה וכואבת של אפר. בעומדנו כאן למולכם, ביודענו כי לא זכיתם להגיע לעפר ארץ ישראל, הבאנו מעט מן העפר הזה – אליכם".
בתום הטקס, פיזרו חברי המשלחת, יחד עם איש העדות צבי ויזל, את העפר מארץ ישראל.

במהלך המסע, ובמלאת 70 שנה למרד גטו וורשה ערכו חברי המשלחת טקס במעמד שגריר ישראל בפולין שכלל את כל המשלחות יחד עם משלחת צה"ל "עדים במדים". במהלך הערב הגיעו קציני צה"ל למפגש קצר של שיח עם משלחות הנוער.
"בעיירה טיקוצ'ן צעדנו ב"יער הילדים" בדממה וניסינו להבין את שעבר על הילדים בצעדתם האחרונה בדרכם לבורות המוות, באופן ספונטני לקחנו דגל מד"א כתבתנו את שמות חברי המשלחת ותלינו על הגדר למען הדורות הבאים. ראינו כי בבית הקברות בוורשה נמצאים מעל 250,000 קברים שלכל קבר שם וסיפור ייחודי לו.

את המסע ליווה גלעד לואיס שהוא מדריך בעל ידע רב ועצום ודרכו למדנו ברגישות ונועם לחוש גאווה יהודית, על אדמת פולין. פגשנו דרכו את הפנים שאחרי המספר. משלחת מד"א לפולין 2013 התחייבה לזכור ולא לשכוח ולהעביר לדורות הבאים. בלתי אפשרי לתאר את השואה, אך יהיה זה פשע לא לנסות", אומר אלי מצנר.

במד"א מקפידים להוציא מדי שנה את משלחת הנוער לפולין, על מנת לחבר את הנוער להיסטוריה העם היהודי ולשואה שעל כולנו לזכור ולא לשכוח.

אחראית מתנדבי הנוער של מד"א, סמ"ג יפעת גלזמן ליוותה את חברי המשלחת לשדה התעופה בן גוריון בדרכם לפולין, שם הקריאה להם דברים שכתבה: "בעוד מספר שעות תעלו למטוס ותצאו למסע. נבחרתם מבין הרבה מתנדבי נוער אחרים שכל כך רצו לצאת, אבל לצערי לא יכולנו להוציא את כולם ונבחרתם אתם כנציגים, אתם יוצאים היום למסע לא פשוט, מסע שרק אחרי שתחזרו לארץ ויעברו ימים ואולי אף שבועות, תצליחו להבין מעט, להכיל ולחוות באמת את מה שתעברו במשך שמונת הימים הקרובים. לצעוד במדי מגן דוד אדום – ארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל, הצעידה הזו במחנות ההשמדה ואתרי הקבורה מקבלת משמעות אחרת. הצלת חיים – מה שכולכם עוסקים בו יום יום, הערך הזה מקבל פתאום פנים חדשות", כתבה יפעת לחברי המשלחת.

"בני נוער מדא מניחים תפילין ומתפללים תפילת שחרית באוטובוס בדרך למחנה מיידנק – צילום אלי מצנר דוברות מדא 10.3.13" src="http://actualic.co.il/wp-content/uploads/2013/04/בני-נוער-מדא-מניחים-תפילין-ומתפללים-תפילת-שחרית-באוטובוס-בדרך-למחנה-מיידנק-צילום-אלי-מצנר-דוברות-מדא-10.3.13.jpg" width="448" height="298" /> בני נוער מדא מניחים תפילין ומתפללים תפילת שחרית באוטובוס בדרך למחנה מיידנק – צילום אלי מצנר דוברות מדא[/caption]

מנכ"ל מד"א, רמ"ג אלי בין: "נוער מד"א מייצגים בכבוד את הארגון ואת הנוער הישראלי בכלל על אדמת פולין מדי שנה. חשיבות ביקור המשלחות בפולין הוא עצום ואין ספק כי מדובר בחינוך ראוי והכרחי לדורות של נוער ישראלי, שעליהם לזכור ולא לשכוח. מד"א, כארגון שמציל חיים ומהווה את הארגון ההומניטארי המשמעותי ביותר בישראל, מציב לעצמו למטרה ללמד את בני הנוער שאסור לעמוד שותקים אל מול זוועות המתרחשות סביבנו".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.