בוגרי 'בית הנשיא' עוסקים בהסתה / מנחם רהט

• האם זה רק מקרה ש'בוגרי' בית הנשיא עוסקים בהסתה? • לנתניהו נפל האסימון: 'אנשי החוק מערימים קשיים'

1.מישהו יכול להסביר, מה יש שם, בבית הנשיא בירושלים, שמוציא מתוכו מסיתים כנגד הציבור הלאומי והדתי, בימי 'חול המועד' שבין מועד הרצח על פי הלוח העברי לבין מועדו על פי הלוח האזרחי? מה משבש את דעתם של יושבי בית הזכוכית הזה? אוויר הפסגות הדליל? המחסור בחמצן? נתק מן העם?

השבוע הרהיב עוד סכל אחד שמוצאו בבית הנשיא, להתבטא בקנטרנות מחוצפת. היה זה ראש עירית כרמיאל עדי אלדר, ששימש בעבר מזכירו האישי של הנשיא יצחק נבון. הוא פמפם השבוע: "באצבע של יגאל עמיר, שלחץ על ההדק, היו גם הרבה אצבעות שנמצאות היום בשלטון".

ההתבטאות השקרית הזו, איננה היחידה שיוצאת דווקא מן הבית שאמור לסמל אחדות, ומייצר פירוד. הנשיא הנוכחי ראובן ריבלין, הצטרף לחגיגה הנואלת באמצעות אמירה שנשמעה לכאורה פוליטיקלי קורקט: "לא אחון לעולם את יגאל עמיר".

תודה רבה. כאילו שמישהו רציני (לא כולל הליצן רמי הויברגר), בכלל העלה על דעתו אפשרות, שהנבל ישתחרר אחרי נסיונו לרצוח את הדמוקרטיה (ולא משנה אם הוא באמת לחץ על ההדק הקטלני, או שעשה זאת מישהו אחר שעדיין מסתובב חופשי). מה חדש בטענה שלעולם לא יחון את עמיר? למה לקפוץ בראש? כמה חבל שיועץ הסתרים אורי אורבך ז"ל, כבר אינו לצידו של ריבלין ואינו יכול לספק לו כמה עצות חכמות שיעשו אותו באמת לנשיאו של כל העם.

מיותר כמובן להכביר מלים על ההסתה הסדרתית שמייצר מידי שנה שמעון פרס, שהפך עצמו לפטרון 'זכר הרבין', אף שבחייו תיעב אותו עד עמקי נפשו, וניהל עימו סיכסוכים קולניים ומתוקשרים. פרס אמר השבוע כי הוא מסרב לסלוח ל"אנשים שעל המרפסת".

המרפסת ההיא בכיכר ציון, שכל כך מרגיזה עד היום את פרס, משחקת תפקיד גם בדבריו של ראש האופוזיציה יצחק בוז'י הרצוג, גם הוא מוצר של בית הנשיא, בזכות כהונת אביו בתפקיד נשיא המדינה. בוז'י, שבילה חלק משנותיו בבית הנשיא, הצטרף גם השנה – איך לא? – לגל ההסתה של ימי 'חול המועד רבין', כשאימץ את דבריו של המסית הסדרתי ואמר השבוע בכנסת: "אתם על המרפסת שמעתם שקוראים לו בוגד. ואז הגיעו 3 יריות האקדח".

פרס והרצוג שכחו – בכל זאת עברו 20 שנה מאז – מה באמת התרחש מתחת למרפסת, וראוי להזכירם שהתרחש שם פיגוע חמור ביותר, שערורייתי ופלילי, כנגד הדמוקרטיה, מבית מדרשם של השמאל ומפלגת העבודה. הנה תזכורת: בכיכר ציון בירושלים התקיימה עצרת כנגד אוסלו. על המרפסת ישבו ונאמו בכירי הימין וביניהם נתניהו. מתחת למרפסת התערבב בין המפגינים סוכן-פרובוקטור סמוי של השב"כ ושמו אבישי רביב. הוא – ורק הוא! – חילק תדפיסים שהופקו על גבי עמוד נייר בגודל A4, שבהם תמונה של רבין במדי ה-S.S.. בשל ממדיה הקטנים של התמונה לא ניתן היה בשום פנים להבחין בה מן המרפסת, כך שלא ניתן היה לגנותה.

מעבר לכך: גם הציבור שהתכנס מתחת למרפסת לא ראה את התמונה המכפישה, משום שהיחיד שהפיץ אותה היה 'שמפניה', והוא הקפיד לחלקה רק לעיתונאים, כפי שהעיד ניצן חן בוועדת החקירה הרשמית.

כך שבדיעבד הסתבר שנעשה כאן מעשה נבלה, פיגוע חמור בדמוקרטיה: סוכן שירות הביון הממלכתי של מדינת ישראל, גויס ע"י מפעיליו (ו/או מפלגת השלטון, ו/או בידיעתה) על מנת להכפיש את מחנה הימין והדתיים, והכל על חשבון משלם המסים? הנשמע כדבר הזה, שהמדינה תממן ותסייע למאבק בינמפלגתי פנימי? הייתכן שסוכן שב"כ יעסוק בהכפשת לפחות חצי מהציבור שהתנגד אז לאוסלו, והופעל ע"י מפעיליו העאלק-ממלכתיים, כדי לשווק את אוסלו?

כך שמי שצריך להכות על חטא ולבקש סליחה על פשעי 'פרשת המרפסת' הם דווקא בכירי השמאל בעבר ובהווה, שביימו את כרזת ההכפשה, ביימו את הפקתה בידי הימין כביכול, וביצעו פיגוע אנטי דמוקרטי, שאיש טרם נתן עליו את הדין.

קשה להבין כיצד קורה שדווקא מקרב 'בוגרי' בית הנשיא (יש להודות: לא רק), מתפרצת מידי שנה, ב'חול המועד רבין' מערכת שטנה ארסית כזו של שנאת אחים, שקרים ותעמולה פוליטית זולה? לא פעם מתקבל הרושם, שהשמאל וסייעניו רוקדי 'מה יפית' מימין, לא על רצח רבין מתאבלים, אלא על אובדן השלטון, לאחר 44 שנות הגמוניה, שנשענו בראשיתן על עלילת דם כוזבת, שבמרכזה עמד רצח נתעב של המנהיג המדיני ד"ר חיים ארלוזורוב, ב-1933.

כזכור, הפיל אז השמאל, בכוונת מכוון, את אשמת הרצח הכוזבת על הימין, ונהנה בזכותה בהגמוניה שלטונית עד המהפך של 1977. אלא שהשיטה הנפסדת הזו כבר לא עובדת. עובדה שכבר 20 שנה מנסים להטיל על הימין ועל הציבור הדתי את האחריות לרצח ראש הממשלה, והעלילה פשוט לא עובדת.
*
לנתניהו נפל האסימון

לפני ימים אחדים, בעת סיור עם בכירי צה"ל לאורך גבול הרצועה, גילה ראש הממשלה נתניהו, כי נפל לו האסימון. הוא הודה בפומבי באזני קציני צה"ל, כי כנופיית שלטון החוק פוגעת בביטחון המדינה. נתניהו כמובן לא השתמש בניסוח זה, והעדיף אמירה מכובסת: "אנו נתגבר על הקשיים שמערימים אנשי החוק ונעביר את כל החוקים והתקנות שיסייעו לנו במלחמה בטרור" (20.10.15). סוף סוף הודאה בכירה בטענה המתמשכת כלפי תפקודה של חונטת שלטון החוק.

האמת היא שלא הופתענו. כבר אחרי תמיכתו של ביהמ"ש העליון בימי הגירוש מגוש קטיף, ברמיסה הגסה של החוק והצדק וזכויות היסוד הבסיסיות, ואחרי שהיועהמ"ש מני מזוז עסק בסתימת פיות, הבנו עם מי לנו עניין.

לא צריך להתאמץ כדי למצוא דוגמאות למקלות שתוקעים גם בימים קשים אלה של אינתיפדת הסכינים, ראשי כנופיית שלטון החוק, בגלגלי ביטחונו של עם ישראל. כך היה בעת הטלת האיסור על 'נוהל שכן', שהציל ממוות עד אז חיילים רבים, וכך עד עצם היום הזה, כשיועמ"ש מתייפייף, שמעולם לא עמד בסיטואציה מזוויעה שכזו, אוסר לחסל מחבל בן מוות שנוטרל, מבלי לקחת בחשבון שחלקם נושאים שתי סכינים, וסכנתם לא פגה גם אחר 'ניטרולם' (ע"ע צ'רלי שלוש הי"ד, 1990).

או החלטתו הזמנית (וכרגיל, הזמני הפך לקבוע, עד לרגע זה) של השופט פוגלמן שלא להרוס בתי מחבלים (וזהו, אגב, אותו שופט שהיה שותף להחלטה להרוס את ביהכ"נ של גבעת זאב). או מכתבה המחוצף, היהיר והמתנשא של פקידה אחת, סגנית פרקליט המדינה עו"ד דינה זילבר, שנועד להכפיש נבחר ציבור, סגן שר הביטחון הרב בן דהן, בשל השתתפותו בעצרת לחיזוק הישוב היהודי בחברון, ואשר נכתב מבלי לשמוע את גירסתו לאירוע, ופורסם ברבים, מעשה פרופגנדה ניקלה, בטרם נמסר לבן דהן. והדוגמאות רבות מיני ספור.

מצד שני, מי אמר שהחונטה המשפטית אינה מתחשבת באזרחים? כשמדובר בתלונה כנגד הדרשן המסית הפלשתיני חאלד מוגרבי בהר הבית, שטען בדרשתו כי "בני ישראל, הערפדים, יחוסלו כולם", מפני שהם אופים את מצותיהם בדם ילדים, הוכיחה מערכת 'אנשי החוק' שוחרי טובת עם ישראל, כידוע, כי שום דבר לא בוער לה. אף שהתלונה נגד עלילת הדם הוגשה ביוני, ואף שזו נחקרה ע"י המשטרה ונמצאה לה תשתית ראיתית מוצקה לרבות המלצה על העמדה לדין, האיש עדיין ממשיך להסית חופשי, ולך תדע כמה יהודים שילמו וישלמו על כך בחייהם.

'אנשי החוק'??!- אנשי הצחוק.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.