בוקר עצוב בין הטשולנט והקישקע: המתנדב בטור דומע

מנדי אור, מתנדב 'איחוד הצלה' שטיפל בפצועים מתאר בטור דומע על התאונה הקטלנית שקיפדה את חייו של נכד מרן האדמו"ר מגור שנהרג הבוקר לאחר שחזר עם חבריו מציון הרשב"י במירון

לילה. בין הטשולענט והקישקע של ליל שישי יוצא בעדינות לכמה קריאות רפואיות. לא מקרים קשים ב"ה. רשת הקשר של איחוד הצלה בבני ברק, יחסית שקטה בשעות אלו.

בסביבות השעה 06:00 אני מתעורר לקול המוקדן במכשיר הקשר של איחוד הצלה: "מחלף מורשה לדרום תאונה קשה, אם מישהו קרוב שייצא".

אני מבין מבין ערפילי השינה ש'מורשה לדרום' זה שלוש דקות נסיעת חירום מבני ברק. אני מוציא בקבוק מים, שוטף פנים מניע ויוצא לדרך.

ברמזור הראשון עוקף אותי אופנוע כתום, אח"כ התברר שמדובר בעוד אחד מצדיקי איחוד הצלה גל סלהוב, ויחד ממשיכים בנסיעה למקום.

מרחוק אנחנו רואים בלאגן לא ברור.

ראשית אתאר במעט את השטח: כאשר מגיעים למחלף מורשה מכיוון בני ברק, למולנו נמצא הגשר, ובצד שמאל יש שטח הפרדה בן כמה עשרות מטרים של חול, סלעים ותעלות, המפריד בין העיקול המוביל מכביש 5 למזרח לכביש 4 לדרום לבין כביש 4 עצמו.

בתחילה אני רואה מרחוק כמה רכבים חונים על השוליים של כביש 4 וכמה אנשים יושבים והולכים על שטח ההפרדה. לא כל כך ברור מה קרה שם.

עושה פרסה עומד בשוליים ויוצא עם ציוד, חוצה את התעלה ונחשף לזוועה..

צעקות הפצועים, קריאות האזרחים שמנסים לחלץ, ערבוביה של אנשים ששמחים לראות את לובשי הווסטים הכתומים. אני מניח את התיק ומתחיל לטפל.

ראשונים אני נתקל בשני בחורים חסידיים, אחד יושב והשני שוכב על הקרקע, בגדיהם מוכתמים מחול וקרועים מעט, כמה מטרים מפרידים ביניהם. בקצה השני של שטח ההפרדה (כמה עשרות מטרים משם) אני מבחין בעוד פצוע יושב.

משהו במיקומים נראה לי מוזר, עד שלבסוף אני מעכל שהאנשים האלה לא הגיעו לבד לאן שהם נמצאים… הם כנראה הגיעו לשם "בטיסה" לא מתוכננת. טיסה שעשויה לגרום לפגיעות קשות ביותר. מתחיל לרדת לי ה'אסימון', שהגעתי ראשון לאירוע קשה במיוחד.

בשלב זה אני עובר בלית ברירה לפרוטוקול אר"ן ומתחיל לספור נפגעים. עולה ברשת הקשר של איחוד הצלה: "יש לי כאן; אחד, שניים… שלושה, מהלכים ועוד; אחד, שניים… שלושה שוכבים". מה שהצלחתי לראות תוך כדי ריצה בין שטח העפר המוגבה לבין התעלות והכביש שבצדדים.

אני רואה שהכונן הנוסף שהגיע איתי סורק ומטפל דרומה אז אני מתקדם לכיוון מערב. בתעלה הסמוכה לעליה מכביש 5 לכביש 4 אני רואה רכב הפוך ומצ'וקמק. אני נתקל בכבאי שכנראה חלף במקום בדרך למשמרת תוך שהוא מתרוצץ בין הנפגעים והוא מספר לי שהוא בדק את הרכב והוא ריק ומכווין אותי לאחד הפצועים השוכבים שאבדוק אותו. בינתיים אני שואל את המהלכים "מי הנהג" וכשאחד מהם אומר שהוא הנהג אני שואל כמה נוסעים היו ברכב. הוא מספר על שבעה, ההלם ניבט מעיניו.

יורד לאחד הפצועים בתעלה. לפי המרחק כנראה יצא מהרכב אחרי התאונה. בהכרה. ללא בעייה ניכרת מיידית. אני מנחה אותו לא לזוז על מנת למנוע פגיעות נוספות, מגדיר ראשונית כבינוני+ עקב הקינמטיקה הקשה.

מגיע פראמדיק כונן ונותן הערכה רפואית זריזה משלו וממשיך לפצוע הבא. אני מגייס את הכבאי שישאר לטפל בפצוע ורץ לראות איפה עוד צריכים אותי.

עולה מהתעלה ומבחין בסריקה מהירה שכבר יש צוותים שמטפלים ברוב הנפגעים ומתחילים להעמיס אותם לאמבולנסים שהגיעו בינתיים. אני מדווח להם על הפצוע "שלי" ומצבו, ומתקדמים הלאה..

פתאום אני רואה שבאחת התעלות בלי שראיתי בכלל שכב עוד נפגע. לצערנו הרוג. מדובר ביותר מ-30 (!) מטרים מהרכב ההפוך, בתחתית התעלה בצד המרוחק ביותר מהרכב.

חוזר לפצוע "שלי", מתארגן צוות מאולתר מכמה כבאים וכמה כונני רפואת חירום, מביאים קרש גב, קיבוע זריז ומעיפים אותו לנט"ן.

אני עוצר לרגע ומעביר דיווח מדוייק יותר למוקד, וזה השלב שבו מתחילים להבין את גודל הזוועה.

רכב שנסע בכביש 5 ופנה לכביש 4, כנראה חזר ממירון לב"ב, התהפך לתעלה, חלק מהנוסעים כנראה עפו באוויר ונמצאו מרחק ניכר מהרכב. הזירה הייתה קשה. דם מעורב בלבוש חסידי. ערימה של כובעים בצד אחד. חליפות קרועות מפוזרות במקום אחר. זוגות תפילין דוממים. אחד מהם נפרד מבעליו לנצח. צעירים שרצו להתחזק לפני תחילת הזמן אצל רבי שמעון, ולצערנו אחד מהם זכה לפגוש את רבי שמעון בשנית ממש כמה דקות לפני בני ברק.

מתחילים לאסוף את הציוד לרכבים, ולאט לאט פוגש את החברים מכלל הארגונים, ששלפו את עצמם מהמיטה והגיעו להציל חיים. בין היתר אני מזהה את אחד הכבאים שגם הוא חובש ב איחוד הצלה…

זה השלב שמגיעים אנשי זק"א ת"א ומתחילים בעבודת הקודש, לטפל ביהודי שזכה להזדכך בתפילות על ציונו של רשב"י.

אחד הכוננים היקרים שלנו מספר על רגע מכונן. הוא ניגש לטפל באחד הנפגעים, וזיהה לצערנו שמדובר בהרוג. החובש החל לצעוק ביחד עם הצדיק הדומם. "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד"…

גם כונן איחוד הצלה הצדיק עוזי ברק מחליף מווסט כתום לווסט צהוב וממשיך לסרוק את השטח בחסד של אמת.

עכשיו הזמן להתפלל שחרית ולהתכונן לשבת. בל"נ אכוון חזק יותר ב"מחיה מתים", וב"ותחזינה עינינו בשובך לציון, ברחמים".

שלכם בכאב, מנדי אור, 5202 של איחוד הצלה.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.