בזכות נשים חרדיות / נועה שוקר

התקשורת הכללית, שמחה להביא את סיפורי הנשים החרדיות המציגות עצמן כאומללות ומודרות. נועה שוקר, בוחרת להציג את דמות האישה החרדית שלה. ותתפלאו, היא לא מסכנה בכלל:

בשבוע האחרון, נשמעה קריאתן של נשים מסוימות, כי רצונן הוא כי גם להן תהיה נציגות נשית בכנסת הבאה. קשה היה לי להזדהות עימן ובפרט עם סגנון החשיבה וההשקפה אותה הן מציגות. וכל זה התבהר לי עוד יותר כשפגשתי בדמות של אישה חרדית אמיתית, מלאת עוצמה, כוח ויכולת לשנות, לא רק לעצמה אלא גם את סביבתה.

הזדמן לי לבקר בסמינר בו למדתי, הפעם האחרונה שכף רגלי דרכה במקום הזה הייתה לפני שמונה וחצי שנים, במסיבת הסיום של כיתה י"ב. הנוכחות במקום גרמה להצפה מחדש של זיכרונות רבים, כאלה שתמיד כיף להיזכר בהם אבל במרוצת החיים הם הולכים ונשכחים. העברתי בו את שנותיי הטובות ביותר, חוויתי בו חוויות מדהימות, הכרתי את החברות הכי מקסימות שיש, חברויות שנמשכות עד היום וכנראה יימשכו לנצח, נהניתי מכל רגע, ובעיקר, בעיקר למדתי וקיבלתי שם המון. ומדוע זה העיקר?- כי את אותם דברים שלמדתי שם, הערכים והעקרונות שהוטמעו כל כך עמוק, אותם הדברים שלפעמים, כבר נמאס היה לשמוע, הם אלו שעצבו את שנותיי הבאות, הם הדברים אשר הפכו אותי למי שאני היום (התוצאה סבבה), והם הדברים שיהוו את הבסיס להמשך חיי. בתור תלמידה קשה להעריך ולהבין את ערכם של הדברים, אבל במבט לאחור אני מוצאת את עצמי אומרת תודה ומבינה שזכיתי.

אך יותר מכל אני מאושרת ומודה על שזכיתי בעוד משהו, זכיתי בדבר החשוב ביותר. זכיתי להכיר את המלאך השומר שלי, ולדעתי, כל אדם צריך אחד כזה בחיים, מלאך שומר כזה, שילווה אותו ויהיה לצידו לאורך כל הדרך, שישמע ויכוון, שיעודד וירים, ובעיקר שיבין. ואני קיבלתי את הטוב ביותר. המלאך הזה, זוהי המחנכת שלי מכיתה ט', מודל לחיקוי, אחת בדור, אישיות שקשה לתאר ולהעריך את גודלה במילים, וטובים ממני ניסו וכשלו במשימה זו. ואני ,הקטנה, זכיתי שהיא תהיה המלאך השומר שלי. אני יודעת שסביר להניח שהיא לא תקרא את זה, אבל אני אומרת לה תודה.

תודה שלאורך השנים, לא משנה מתי ואיך, באמצע הלילה או בערב שבת/חג לחוץ, היא מתפנה מעיסוקיה כדי להיות שם בשבילי אם אני צריכה אותה (וזאת על אף שמדובר באימא במשרה מלאה ל-11 ילדים, רבנית קהילה,מרצה ומורה/מנהלת תיכון ). תודה על שהיא תמיד יודעת להגיד את המילים הנכונות, אותן מילים שמצליחות לעודד, להרים ולהציל אותי מכל המשברים בדרך. אותן מילים שנותנות כוח פי שניים כשהן באות ממנה, מילים, שתמיד יצליחו להעלות חיוך, מילים, שמכוונות חזרה לדרך ובעיקר מחממות את הלב. תודה על הדאגה הכנה, על העצות הנבונות, על הרגישות וההבנה ללא מילים. תודה על שהפכה בשבילי לעוגן, לחברה, לאימא.

לעולם לא אוכל להחזיר לה עשירית ממה שעשתה וככל הנראה, היא תמשיך ותעשה עבורי, אבל אני כן אוכל לגרום לה נחת וסיפוק, כי הצלחתי- הצלחתה.

ואם על נשים חרדיות דיברנו, הרי שזאת הדמות שהייתי רוצה כמייצגת, אותי ואת אחיותיי החרדיות. דמות שמלאה עוצמה, כוח, העצמה אישית והגשמה עצמית. לא כפי שהן מציגות זאת, אומללה, מסכנה ומשועבדת. אלא להציג בפני העם כולו, את הנשים החרדיות הללו, שמנהלות בית בגאון ובהצלחה, שנושאות במשרות מכבדות, שמאצילות מכוחן לאחר, והן פורצות דרך בתחומן- לעצמן ולסביבתן. ובזכות נשים כאלו, אנחנו ננצח!

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. ברור!!וכאשר אותה אישה רוצה ובוחרת בחירה כרצונה אין לאף אחד זכות לבטלה!!!!!!!!!כניראה יש לך בעית הבנה צאי מהבועה

    אופירה |
    הגב