בחירות חוזרות לכנסת מחריפות את הבעיה התקציבית

השפעת הבחירות החוזרות – הציפייה הייתה שהממשלה החדשה תפעל לצמצום הגירעון התקציבי מיד עם הקמתה. מועד זה נדחה עתה, וספק אם הממשלה הזמנית תקבל החלטות פחות פופולאריות עד הבחירות. גובה הגירעון השנה תלוי בהכנסות ממסים, ואלו בחודשים האחרונים קפואות. הגירעון עשוי לכן להמשיך לטפס ולהגיע לכ-4% מהתוצר, וסביר שהממשלה החדשה תתמקד יותר בהפחתת הגירעון ב-2020. יעד הגירעון לשנת 2020 עומד על 2.5% מהתוצר. יעד זה נראה שאפתני ונראה שהממשלה תעלה אותו בחצי אחוז תוצר לפחות. גם לאחר העלאת היעד, יהיה צורך בקיצוץ של יותר מעשרה מיליארד שקלים. יהיה קשה לקצץ סכום כזה, כל שכן שיהיו גם בדרך הוצאות לבחירות, ודרישות תקציביות נוספות במהלך הרכבת הקואליציה. הסבירות שנראה עלייה במע"מ או במס הכנסה בתחילת 2020 גדלה לכן להערכתנו. ההשפעה על השווקים בטווח הקצר תלויה באופן בו ייתפס הגירעון הגבוה. בתרחיש בו ההכנסות ממסים לא עולות, ורמת הגירעון חוצה את ה-4%, אנו עשויים לראות עליית תשואות בטווחים הארוכים של העקום, וגם פיחות מסוים בשער השקל. מגמה כזו נצפתה זה מכבר במהלך השבוע החולף, לאחר כישלון הקמת הממשלה.

ההתפתחויות בעולם מגדילות את הסיכוי להאטה בצמיחה. הנתונים עד כה הם טובים, גם אם ניכרת האטה קלה בהתרחבות הצריכה הפרטית. הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בחודשים פברואר-אפריל בקצב שנתי של 6.5%, זו האטה קלה לעומת שלושת החודשים הקודמים, אך להערכתנו היא משקפת בעיקר עליה בצריכה של ישראלים בחו"ל שאינה נמדדת ברכישות בכרטיסי האשראי. שיעור האבטלה נותר יציב בקירוב בחודש אפריל, אם כי מספר המועסקים לא גדל. ההכנסות ממסים, רגישות לשינויים בפעילות הכלכלית, והן לא גדלות השנה. יתכן שיש בזה איתות להאטה מסוימת בצמיחה. הייצור התעשייתי מושפע בחודשים האחרונים מעלייה בייצור ההי-טק, זאת בניגוד אולי למגמה העולמית. ענף התעשייה הוא הנפגע העיקרי במלחמת הסחר, ואם זו תימשך סביר שנראה פגיעה גם בייצור בישראל. ירידות המחירים בשוקי ההון עשויות אף הן להשפיע לשלילה על אמון הצרכנים והעסקים. אנו ממשיכים להעריך כי בתרחיש הבסיסי, הצמיחה תיוותר סביב הרמה של 3%, זאת בהשפעת מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה, שיפור צפוי בהשקעה בבניה למגורים ורמה גבוהה של השקעות בתשתיות.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.