ביידיש זה נשמע יותר טוב: הבדחן יוסל'ה אייזנבך בראיון משעשע

יוסל'ה אייזנבך משמש כבדחן כבר הרבה מאד שנים. כעת הוא מסיר כפפות ומדבר על כל הנושאים הכי רציניים – בזווית הייחודית רק לו. אל תפספסו

סיפור כזה, כמו שקרה לבדחן המפורסם ר' יוסל'ה איזנבך, יכול לקרות רק לו: הוא מגיע לאולם אירועים בבני-ברק להופיע בשני מקומות סמוכים ב'שבע ברכות', ותוך כדי ההופעה עצמה מתברר לו שהוא אמנם הוזמן על-ידי שניים נפרדים, אבל אלו פשוט שני המחותנים של אותו אירוע שלא ידעו שהאחד הזמין את השני…

נו, הרווחת כפול?

"במקרה אל אחד מהם  מראש הייתי אמור לבוא מבלי תשלום", הוא אומר. "אם לא – ברור שהייתי יוצא עם כפול"…

את דרשתו באירוע הוא פותח ואומר: "יש פה מצב של 'ולרעש אין קול', שלכאורה זה סתירה – אבל כשאני רואה את עצמי אני מבין את זה. כי לרעש אכן אין קול, הקול שלי גמור לגמרי עכשיו" (הוא אחרי ארבע הופעות רק הערב). כשהוא מתבקש בהמשך להשקיט את עזרת הנשים הוא צועק: "שקט בהר חורב!". מישהו שואל אותו, למה הר חורב? והוא עונה לו – "כי בת קול יוצאת מהר חורב"…

כמה שנים אתה כבר מופיע? שאלנו אותו בתום האירוע, כאשר ישבנו לשיחה. "בגדול, כבר מגיל 17 היו לי כל מיני ארגונים שהייתי הולך איתם לשמח והייתי מגלגל אנשים מצחוק".

בשעות היום, אגב, הוא רציני למדיי ומשמש כמלמד בבית-שמש, עיר מגוריו. בנוסף הוא מתעסק רבות בדמיון מודרך (NLP), נושא שלמד במקצועיות, ואותו הוא מעביר לילדים ונערים שמתחילים לנשור, וכך מוציא אותם מבעיותיהם, על ידי השמחה, ומשדר ברדיו תכנית לילדים.

הוא גם אחד היחידים שזוכה להופיע בפני גדולי-ישראל בפורים ובאירועים שונים. "הזמינו אותי להופיע אצל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל באחד בימי החנוכה, כשהייתי בדיוק בירושלים. מאד רציתי לבוא ולשמח את גדול הדור, כי אמנם הייתי אצלו הרבה פעמים אך אף פעם לא הופעתי לפניו, אך לצערי זה נפל על היארצייט של אחי, ואם הייתי הולך לא היה מניין, אז הפסדתי את הזכות הזו בינתיים".

אבל הוא הספיק כבר להופיע בפני רבים מגדולי הדור, כמו האדמו"ר מערלוי זצ"ל, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק – אצלו הוא מופיע בכל שנה בפורים ועוד ועוד.

לוח האירועים שלו בפורים הקרוב צפוף מאד. בשנה שעברה הגיע לחסידות מסוימת בבני ברק שהזמינה אותו וסיכמה איתו על הופעה בשעה 8 וחצי עד 9 ורבע בערב, כי זה בדיוק הזמן שהיה לו. כשבא וראה שהם רק מארגנים את הפראנצ'עס, למרות שבא במיוחד מירושלים – מיד חזר לירושלים. "בפורים אם אחד מפספס – אני הולך הלאה". בפורים הוא באמת חוגג, ומופיע בין 30 ל-40 מקומות, ביניהם מקומות אליהם הוא מגיע מידי שנה בשנה. איך אתה מחדש את הבדיחות שלך באותם מקומות? "ב"ה אני מחדש תמיד. זה אחד הדברים שאומרים עליי – שאני מחדש כל הזמן".

אז תן למשל משהו שתחדש השנה.

"אגיד את האמת: אני עדיין לא יודע, כי אני אף פעם לא מתכנן, אלא כשאני רואה את הציבור זה יוצא לי, אבל יש לי מאגר ענק. יש לי תכנית לילדים שאני מופיע לפניהם, ואני אומר להם 'תנו לי איזה נושא שאתם רוצים בעולם, ואני אספר לכם עליו בדיחה'".

הרמנו את הכפפה. אנחנו מסתכלים למטה ואומרים לו: תן לנו משהו על נעל.

"היה איזה פרסי אחד שראה שחבר שלו הולך עם נעל קרועה. שאל את החבר שלו למה אתה הולך עם נעל קרועה, תראה – היא פתוחה כמו תנין? אמר לו – כי אין לי כסף. אז הפרסי הוציא חבילת שטרות של 200, וההוא כבר היה בטוח שהוא נותן לו כסף. אבל הפרסי הוציא מהחבילה את הגומי שקשר אותה, נתן לו אותו ואמר: 'קח, קשור עם זה את הנעל'"…

קח גם אתה אחת, אנחנו נענים כנגדו: פרסייה שלחה את בנה ובעלה לקנות לחם. אחרי 5 דקות חוזר הבן בוכה ומבוהל ואומר לאמא שלו: 'אבא ל"ע עבר תאונה ונהרג!' האמא נושמת לרווחה ואומרת: 'הבהלת אותי… כבר חשבתי שנפל לך הכסף'…

"כן, זה כמו הפרסי הזה שחיכה לאוטובוס, ואז עבר אוטובוס אחר והוריד לו את היד, אז הוא צועק לו: 'השעון שלי!'"…

הלאה! רכבים.

"או, יש לי הרבה. פעם היה רכב סוסיתא ישן (היום כבר מספרים את זה על סובארו-אברכים, שהיא אגב כמו ברסלב, כל הזמן תיקונים, כל הזמן אורות). כעת על כל פנים רוצים להתקין שם את הווישרים בפנים הרכב. למה? כי הנהג כל הזמן צועק 'טפו! איזה אוטו קניתי'"…

האירוע בו ישבנו יחד דקות קודם לכן היה של 'מתנגדים', ויוסל'ה התאים את עצמו למקום מיד וסיפר: "היה פעם איזה מתנגד אחד שרצה לצחוק על החסידות, הרבע'ס והרבעלא'ך, וסיפר שעשיו הגיע ליעקב ואמר לו: אתה עושה חיים, אז מה אתה אומר כל הזמן שאין לך עולם הזה? תראה מה זה, אתה כל הזמן נהנה לך בחיים – אתה רב, כולם באים לשאול אותך שאלות, אתה נהנה חבל"ז. אז יעקב אמר לו: 'קח אתה את הדבר הזה'. ואכן, עשיו נהיה רב, לקח את המלבוש של יעקב, התלבש, פתח את החדר עם קבלת הקהל, אך כולם ברחו, והוא התייאש והחליט שהוא לא רוצה לענות לאנשים, לא רוצה להיות רב. אחר כך ראה את יעקב עם פראק שהוא ראש-ישיבה חבל"ז, אמר לו: יעקב! אתה ראש-ישיבה, עושה חיים, תלמידים באים אליך, יש אצלך שטייגען! אמר לו יעקב: קח אתה את התפקיד, תהיה אתה ראש-ישיבה. לקח עשיו את הפראק אבל כל הבחורים מיד ברחו, אז הוא עזב את זה. אחר כך ראה את יעקב יושב ליד פראנצע'ס מלאים וקורא 'לחיים-לחיים' לחסידים, עם משקפיים מכובדים. אמר לו עשיו: אתה אומר לי שאין לך עולם הזה? תראה אותך! אמר לו יעקב: קח את זה! ואכן עם זה עשיו נשאר…

"פעם היה איזה רבע'לה צדיק (ויוסל'ה נותן פתאום חיקוי הונגרי), שהלך עם כל השמונה-בגדים ובגד האדמו"רים. הוא יוצא מחתונה ואיזו אישה זקנה הונגריה בכתה שם. אז הרב'ה שם לב לזה ואמר: לכו תשאלו אותה מה קורה איתה. אז באו אליה והיא אמרה (במבטא הונגרי כמובן): אני חייבת לשאול שאלה את הרב'ה. אז הרב'ה אמר: טוב, תנו לה לגשת. היא ניגשת לרבה: רב'ה, אני כבר 9 שנים מחפשת את הבד הזה, איפה מצאת את זה?"…

ובאידיש זה בטח נשמע הרבה יותר טוב.

"לא, בהונגרישע. פעם הייתה איזו אישה אחת הונגרייה שנסעה לאמריקה לבת שלה. הגיעה לשם ואמרה לבת שלה (יוסל'ה מחקה את המבטא): איפה שאני הולכת, כולם אומרים שאני הונגרייה. מאיפה הם יודעים? אומרת הבת: כי את מדברת כמו הונגריה ונראית כמו הונגריה. תפסיקי לדבר, לפחות לא יידעו שאת הונגריה. ואכן האמא החליטה שהיא לא מדברת. הלכה לרחוב וסימנה לכולם שהיא לא מדברת. ואז יום אחד היא הלכה לרופא והוא שואל אותה: תגידי, את הונגרייה? אמרה לו – מאיפה אתה יודע, אני לא דיברתי! אז הוא אומר לה: אני אגיד לך את האמת, לב רגיל דופק טיק-טק טיק-טק, לב הונגרי דופק טיקאטאקא-טיקאטאקא"…

להונגרים, מוסיף יוסל'ה, הוא לא נוהג להגיד בדיחות בסעודה שלישית. למה? כי זה 'מכין משבת לחול'… "הונגרי אחד נכנס לחנות חשמל ושואל: כמה עולה הטייפ הזה? אומר לו המוכר: אני לא מוכר להונגרים. אחר-כך הוא בא עם לבוש אחר ושואל בקול אחר: תגיד לי, כמה עולה הטייפ הזה? אז אומר לו המוכר: אמרתי לך שאני לא מוכר להונגרים, נכון? שואל ההונגרי – איך אתה יודע שזה אני, הרי באתי עם לבוש אחר וקול אחר? עונה לו המוכר: כי רק הונגרי יכול להגיד על מיקרוגל שזה טייפ"…

 

מי רשום רק בדתות?

 

פורים היום, אנחנו מזכירים לפורים-רב שלנו, שמיד שולף: "למה אומרים כל-כך מהר את העשרת בני המן? קודם כל, כדי שלא יגישו בג"צ באמצע ואחר כך לא יתלו אותם בסוף. אבל למה אומרים כל כך קצת, עשרה, הרי היו לו 250 ילדים, כך כתוב? אז קודם כל, כי הבעל-קורא ייחנק, והסיבה השנייה היא כי ה-250 היו רשומים רק בדתות… יתרו הרי, כך אומרים, היה ראש כולל, כי היו לו 7 שמות וכמובן גם 7 תעודות זהות"…

לפני גדולי ישראל הוא כמובן לא יתבדח על כל נושא. "בדרך כלל זה יהיה על עבודה זרה, כמו דיאטה וכו'. למשל, מה כתוב בכניסה לסדנאות דיאטה? 'הכניסה לציבור הרחב', והמספר טל' הוא – אחת-שמנה-מאד-שמנה-מאד-חמישים-קילו-חמישים קילו"…

יש כמה נושאים, שמאז ומעולם צחקו עליהם וימשיכו לצחוק עליהם עד סוף כל הדורות, אנחנו אומרים לו, ומבקשים לשמוע ממנו את הדבר הראשון שעולה לו על כל נושא מהם.

דיאטה.

"היה שמן אחד שהגיע לחנות פיצה ואמר למוכר: תביא עיגול כזה אחד שלם בשבילי. שואל המוכר: איזה? אקסטרה-לארג', אקסטרה-אקסטרה-לארג'? אז הוא אומר לו: תביא לי את הקטן, האקסטרה-אקסטרה לארג'. שואל אותו המוכר: איך לחתוך לך את זה, ל-8 או ל-4? אז הוא אומר: 'ל-4, מה אני משוגע לאכול 8 פיצות?'… שואל המוכר – תגיד, את כל זה אתה אוכל לבד? אז הוא אומר לו: 'לא, אני צריך גם רוטב'"…

שוויגער.

"היה פעם איזה אחד שהגיע לרב בפרשת משפטים ושאל אותו, נולדה לו בת והוא לא יודע איזה שם לתת. אמר לו הרב, אם אין שם לתת – אז נותנים את מה שכתוב בפרשה. הם מתחילים לחפש בפרשה, אבל האב אומר שהוא לא מצא בפרשת משפטים שום שם. אומר לו הרב: רגע, יש אחד – 'מכשפה'!? אז הוא אומר לו, כן, אבל לשוויגער כבר קוראים ככה"…

חתן-כלה.

"היה פעם חתן אחד שהלך ברחוב. שאלתי אותו מה נשמע, אז הוא שואל – מאיפה כבר שמעת?… הייתה גם פעם אחת שבערב פסח בא בעל לאשתו שכל הזמן רבה אתו ואומר לה: את כל החמץ כבר זרקתי מהבית ורק אותך לא. אז היא אמרה לו: אותי כבר אבא שלי מכר לגוי"…

חתונות.

"המצב של הכסף היום קשה. שנורר אחד ירושלמי נכנס לאיזו חתונה, אבל אסור ליהנות מסעודות חתן מבלי לשמחו, אז הוא שואל מישהו: תגיד לי, מי זה פה בעל השמחה? אז ההוא אומר לו: 'בעל השמחה נמצא במשרד, בעל החוב נמצא במזרח'"…

גבירים.

"היה פעם איזה גביר בשם ר' וועלוול שהלך ברחוב, ואיזה ילד אחד ליצן לא יכל לסבול שהגביר כל הזמן הולך עם העניבה שלו ועם האף למעלה, והחליט ללעוג עליו באמצע הרחוב וצעק לו: וועלוולה וועלוולה. אז הגביר אומר לו: תעוף מפה לפני שאתן לך שני פליקים. והוא ממשיך: וועלוולה, מה השעה? 'תעוף מכאן', אומר הגביר, והילד ממשיך להציק לו 'מה השעה מה השעה'. אז אמר לו הגביר: עשרה ל-4. אמר לו הילד: אה, כן? אז עוד עשר דקות אתה יכול למות. בקיצר, התחיל אתו. התעצבן הגביר והתחיל לרדוף אחרי הילד, והילד הגיע ליד ביתו ואביו יצא החוצה. אמר הגביר לאבא: הבן שלך חצוף מאד. שאל האבא: מה קרה? אמר לו: הוא צעק לי ברחוב מה השעה, וכשעניתי לו עשרה ל-4, אמר לי עוד עשר דקות אתה יכול למות. אז אומר לו האבא: נו, אז נשאר לך עוד 5 דקות"…

מה הנושא שאתה הכי אוהב לצחוק עליו?

"על עבודה זרה, נטילת גמ"חים ועל הבעלי-חובות. האדמו"רים מאד נהנים מזה, כי רוצים שאני אעביר מסרים. אני מאד צוחק על הדיאטות, שאנשים אוכלים כמה שהם רוצים, העיקר אחר כך לבלוע כמוסות דיאטה… אין כזה דבר. אני בדרך כלל עומד על דבר אחד, ואז בום! מתחיל לתת עליו שורה של בדיחות. אני גם אוהב לצחוק על האלה שלומדים בגמרות המבוארות, שהם לא צריכים לעבוד קשה. הייתי פעם בשיעור דף היומי ששם עושים סיום כל שבועיים. למה? כי המגיד שיעור למד עם שוטנשטיין, וכל השאר בשיעור למדו עם גמרות רגילות, ומתי שהוא הפך דף – גם הם הפכו דף… אז כל שבועיים הם גמרו מסכת".

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.