בין אדם לחבירו בראי הפרשה

פרשת משפטים

"בין אדם לחבירו זה כמו בין אדם לבוראו"
בשבוע שעבר קראנו על מתן תורה שמשה יורד מן ההר אל העם ושני לוחות העדות בידו. בצד הימני של הלוחות מצוות שבין אדם לבוראו כמו "אנוכי ה' ואיסור ע"ז ושמירת שבת וכו' ומאידך במקביל בצד השמאלי מצוות שבין אדם לחבירו כמו "לא תגנב" "לא תרצח" "לא תענה ברעך עד שקר" וכו'. ולא דבר של מה בכך, לא לחינם הצמידם הקב"ה כמו שנאמר "וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" (בראשית פרק כ"ד פסוק כ"ב) ודרשו רבותינו שיש כאן רמז לעשרת הדברות שיהו צמודים אחד לשני ללמדך שכשם שאיש ואשה מקפידים בוודאי על בין אדם למקום כך צריכים להקפיד על עניינים שבין אדם לזולתו.

על כן פרשת השבוע פותחת במילים "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" ודרשו רבותינו שלא לחינם פתחה התורה באות ו' {ולא כתבה "אלה המשפטים"}לומר לך מה הראשונים מסיני אף אלו המצוות שבין אדם לחבירו מהר סיני ניתנו. ובספר "שפת אמת" ביאר- שעל זה אמר דוד המלך בתהילים (פרק כ"ט פסוק י"א) "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" אלו המשפטים השכליים והדינים שמטרתם היא השכנת שלום- גם אותם נתן ה' יתברך.

ועל זה אומר הקב"ה בפרשת "עקב" "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹוקיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ" ומבאר שם הרמב"ן שגם עבור קיום המשפטים השכליים השייכים בין אדם לחבירו –גם עבורם מקבלים שכר מה' יתברך ולכן ר' חנניה בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות – הכוונה למצוות שהיינו מקיימים אותם בכל מקרה מצד שהשכל מחייב להתנהג כך מ"מ אנו נקבל על כך שכר מבורא עולם. הגאון ר' ישראל מסלנט זצ"ל מחולל המהפכה המוסרית נפטר בכ"ה שבט וזה חל תמיד בפרשת משפטים כי הוא אשר השריש את ההקפדה המוחלטת במצוות שבין אדם לחבירו כמו מצוות שבין אדם למקום. וכתב הרב וולבה זצ"ל (שיעורי חומש) שכמעט כל יסודות המוסר זה לדקדק בחושן משפט כמו באורח חיים.

וידוע המעשה שתלמידו היה מכבד את השבת והפציר בו לבוא אליו לסעודת שבת ור' ישראל הסכים אך בתנאי שהוא ינהיג את שולחן השבת. והנה כאשר חזרו מתפילת ליל שבת התחיל ר' ישראל לומר "שלום עליכם" במהירות ואחר פנה מיד לאמירת הקידוש ולאחריו לנטילת ידיים ובציעת הפת. אח"כ ביקש שיביאו את הדגים ואכלו והנה בעל הבית רמז לשיר שירי שבת אך ר' ישראל ביקש שיביאו עתה את המרק אכל וביקש את הבשר. בעל הבית פתח בפסוק מפרשת השבוע אך ר' ישראל אמר "אחר כך קודם נאכל לפתן" הביאו הלפתן ושאל אם יש עוד משהו לאכול ואז ענתה המבשלת שהגישה הכל. בעל הבית התאכזב שהשעה כה מוקדמת ולא שרו שירי שבת ולא אמרו דברי תורה ואז האיר פניו ר' ישראל ואמר "עכשיו נשיר ונדרוש כמה שתרצה אך לפני כן קראו לעוזרת אני רוצה להתנצל בפניה" העוזרת הגיעה ואז פנה אליה בנחת ואמר

האוכל היה כה טעים וודאי טרחת עליו רבות בלא הפוגה, חשבת לנוח בין מנה למנה ואני האצתי ולא נתתי לך שהות להחליף כח, אני מתנצל על כך" שמעה העוזרת ואמרה: "להפך רבינו! תבורך מפי עליון! אני אשה אלמנה ושני ילדי מחכים בביתי וכל ליל שבת אני חוזרת מאוחר לביתי ועתה בזכות הרב אחזור אליהם מוקדם וישמחו כל כך" ואז פנה ר' ישראל לתלמידו ואמר זאת רציתי להראות לך- שירות וזמירות הן דבר נפלא אבל הן לא מהתורה, אבל בין אדם לחבירו זה מהתורה וא"א לעשות על חשבון העוזרת וההתחשבות בה היא מתבקשת מהר סיני.

קוראים יקרים! ישנם בתים שסיפור זה מוכר להם כל כך הבעל חוזר בליל שבת וכולו קורן מאושר והוא חפץ לשיר בקול "שלום עליכם" ואשת חיל ולומר "אתקינו סעודתא" וזוהר קודם הקידוש ואלו דברים נפלאים, אך זאת צריך לדעת אל תעשה דברים אלו על חשבון אשתך והילדים. האשה עייפה מהבישולים והנקיונות והילדים משתוללים והוא "החסיד" יושב וקורא את כל הפסוקים ומאריך בהם. אם רואה אתה שהדבר לא מתאפשר אנא וותר על כך! ותקבל שכר על הפרישה כשם שתקבל שכר על הדרישה. גש מיד לאמירת הקידוש ובשמחה ולאחריו נטילת ידיים ובציעת הפת ולסעודת השבת! אחר כך תשיר כמה שתרצה ותאמר דברי תורה ואמירת "זוהר" על השולחן ותשמח שלא עינית את אשתך וילדיך. גם האשה תזהר בכך שאם בעלה וילדיה מחכים לאוכל והיא בדיוק רוצה לגמור את התהילים היומי שלה… לקרוא תהילים ולהתפלל זה דבר נפלא! אך לא על חשבון בעלך. הגישי לפניו את האוכל הוא בוודאי רעב ועייף מהיום המתיש שהחל מיציאת החמה ועד צאת הנשמה, ואחר כך בזמן הפנוי תגמרי את כל ספר התהילים. הגמרא במס' בבא קמא (ל.) כותבת שמי שרוצה להיות חסיד- יקיים סדר נזיקין. וביאר בספר הנפלא "מאורי אור" (של הרב אליהו שלזינגר שליט"א) שאדם הגון מחשב מעשיו שלא יזיק לחבירו באופן ישיר, אבל חסידים הראשונים היו מעמיקים לחשוב בכל צעד ושעל שלא יתגלגל בסיבתם שום נזק ופגיעה בזולת ואפילו בעתיד ועל זה אומר דוד המלך "מִשְׁפְּטֵי יְהוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו… גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב" (תהילים י"ט) ומפרש האלשיך הקדוש-שישנם החושבים שהמשפטים בין אדם לחבירו הם בבחינת "עקב" דברים פשוטים… אך דוד המלך אומר נעשיתי חסיד ע"י השמירה והזהירות בדיני ממונות שלא לפגוע בשני. כמה צריכים להשקיע מחשבה שלא לפגוע בעקיפין {ופשיטא שלא באופן ישיר} בבן או בת הזוג ובילדים ולחנך את ילדינו לכך להיות רגישים לזולת. ה' יזכנו לקייים את מצוות שבין אדם לחבירו כמצוות שבין אדם למקום אמן כן יהי רצון!
בברכת שבת שלום ומבורך!

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.