בין בג"ץ לבד"ץ – המאבק המתמשך של היהדות החרדית

"יש שופטים בירושלים" אמר ראש הממשלה המנוח מנחם בגין. ומאז משפטו של בגין הפך למעיין מנטרה קבועה. פעמים שהמשפט נאמר על ידי אנשים שזכו בדין. ופעמים שהוא נאמר על ידי קבוצות מיעוטים שזכו להגנתו של הבג"ץ מידי דורסנות השלטון.

אולם קבוצה אחת בחיים לא אמרה את המשפט הזה. לא כי היא נתנה גט כריתות לבג"ץ. לא כי היא סימנה אותו כאויב מבריאתו ופתחה במשבר אמון מעצם קיומו של הבג"ץ. דווקא היא ציפתה שאותם שופטים בירושלים ישמשו לה כמגן מפני דורסנות של רוב אגרסיבי גם אם הוא מופיע בצורה דמוקרטית. אלא פעם אחר פעם היה זה הבג"ץ שסטר בפרצופה של היהדות החרדית. בכל פעם שהובל לפתחו של בית המשפט הגבוהה לצדק דיון שבין דת למדינה הפסיקה כמעט הייתה ברורה. כל פסיקה שיצאה מבית מדרשם של אהרון ברק, חיים כהן, דורית ביינש, מישאל חשין הבהירה יותר מכל כי לחרדים אין מקום בחברה הישראלית.

היהדות החרדית נאבקת על מעמדה בארץ ישראל. המאבק שבין בג"ץ לבד"ץ הוא מאבק בין התרבות החילונית הפלורליסטית לבין היהדות החרדית האותנטית. לא צריך את 'מר"צ חזקה' ואת 'יש עתיד' עם רוב דורסני בכנסת, די לך ,בשופטי בג"ץ ובפרשנותם לחוקי יסוד או חוקי הכנסת השונים בכדי לשנות כאן סדרי בראשית.

קו דק עובר בין שלטון דמוקרטי הנקבע על ידי הרוב לבין שלטון טוטליטרי שהוא מעין סוג של דיקטטורה השואפת לחדור לכל תחומי החיים. זו ההגדרה המדעית והתרגום הפרקטי מיושם על ידי הבג"ץ.

אהרון ברק, סיפר פעם כי בכל פסיקה ופסיקה הוא היה קשוב לאוזנו של העם, חשוב לו כי הפסיקה תתקבל בעם. כנראה, שהעם שאליו פונה ברק לא נמצא בבני ברק, ירושלים, אשדוד, ביתר עלית, רכסים וקרית ספר. העם עליו מדבר ברק יושב בשכונת רמת אביב ג', תוכנית ל' וצהלה.

גרוניס, חשבו חברי הכנסת החרדים יהיה נקודת האור במקום בו מוכים החרדים פעם אחר פעם. מעולם לא היו ציפיות או תקוות משופטים דתיים. דווקא אלו היו חייבים להוכיח יותר מכל שופט אחר את יתר האקטיביות השיפוטית פרי הדוקטרינה המשפטית של אהרון ברק. גרוניס, ייצג את האנטי תזה של השיטה שהפכה את בית המשפט לצדק לנחלה של קבוצת מיעוטים שביקשה להנחיל ולכפות את דעתה על קבוצות אחרות.

פסק הדין שניתן השבוע כנגד לומדי התורה הוא ניסיון של מיעוט לשבור את עולם התורה ולכפות על קבוצה אחת את דעתה של קבוצה אחרת בחברה.

יש כאן חוסר שכל ומיעוט הגיון. ערב הכנת החוק בוועדת שקד, פסק הדין שניתן על ידי הבג"ץ נועד לקעקע כל החלטה וחוק שתתקבל גם אם היא הושגה בהבנה. בג"ץ מבקש לרתום את העגלה לפני הסוסים. ובכך לקבוע את רוח החוק שאמורה לקבל הכנסת בהליך דמוקרטי לאחר הידברות ובחינות של יועצים משפטיים וגרמים צבאיים.

בהיכלי התורה ימשיכו ללמוד תורה. גם במחיר של "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה". סנקציות כלכליות לא ידירו את חובשי ספסלי בית המדרש מלהגשים את השאיפה של התעלות בתורה וביראת שמים הקיימת רק בין כותלי בית המדרש בהיכלי התורה שהם עולם הישיבות עולם התוכן המלא והגדוש הוא שמעמיד בקרן אורה את העולם.

על חרמות והחרמה

ישנו כלל במדעי ההתנהגות הטוען כי ציבור נרדף מפתח רדיפה לקבוצת מיעוט הקיימת בתוכו. במליאת הכנסת הסביר ח"כ ישראל אייכלר את הכלל הזה באופן הכי פרקטי: "בג"ץ אתמול החליט להעניש תלמידי ישיבות ולהפסיק לו את התקציבים. זה לא החרמה? כשבא חרדי להתקבל לעבודה עם כל התארים מחרימים גם אותו. כל הזמן מחרימים פה ובמדינת ההחרמות מתלוננים על כך שאומות העולם מחרימות אותנו? גם לחוצפה יש גבול".

התגובה על החלטת הבג"צ

בעקבות החלטת בג"צ על עצירת התקציבים לבחורי ישיבות שלא התגייסו לצה"ל, הגיש הבוקר ח"כ ר' אלי ישי הצעת חוק למניעת סבסוד למוסדות להשכלה גבוהה שאחוז המשתמטים הלומדים בהם עולה על 20%.

ההצעה אותה הגיש ח"כ ישי למזכירות הכנסת מבקשת למנוע סבסוד במל"ג שאחוז הלומדים בו שלא שירתו בצבא לפי חוק שירות בטחון עולה על עשרים אחוז.

בדברי ההסבר להצעה נכתב בין השאר: "החלטת בגץ מיום 4.2.14, אשר פסק לאי העברת תקציבים למוסדות לימוד חרדיים אשר חלק מתלמידיהם טרם התגייסו או נמנעו לעשות כן, וזאת כצעד שיוויוני ונכון מחדדת את הצורך להצ"ח הנ"ל אשר תכיל את החלטת בג"ץ אף על מוסדות אקדמאיים בישראל אשר בין תלמידיהם ישנם אי אלו שנמנעים לשרת שלא ע"פ חוק משירות בטחון"

בן דהן לא אוכף את התקנות שעליהם החליט

לפני מספר שבועות דיווחנו כאן בהרחבה בהוראה אותה הוציא בן דהן בנושא רבני המושבים. על פניו מודבר בהצעה ראויה חובה על רב יישוב לגור במושבביישוב בו הוא מכהן כמו כן חשוב שיהיה לו קשר עם בני המקום. בן דהן ביקש לשנות דברים המצריכים תיקון כבר שנים.

אולם מבדיקה שאני ערכתי במשרד הדתות לא מתכננים לאכוף את התקנה המחייבת רבני מושבים לגור ביישוב בו הם מכהנים.

בן דהן פיתח שיטה ייחודית קודם כל מפרסמים ורק אחר כך בוחנים האם בכלל ניתן לבצע.

הכותב אבי רוזן – הינו סגן עורך ופרשן פוליטי בעיתון יום ליום

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.