רגע לפני סיום הביקור הנשיאותי: הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של מנהיג העולם החופשי

נכון, הביקור הנשיאותי של ברק אובמה בישראל לא הביא עמו שום חידוש ואובמה הגיע כתייר לארץ הקודש, אבל בכל הנוגע לסיקור התקשורתי בכלל ולהצצה הנדירה במיוחד אל מאחורי הקלעים של הביקור – ה'סמול טוק' על מסלול הנחיתה ובמעון ראש הממשלה, זהו ללא ספק ביקור היסטורי.

אהרון רבינוביץ

לא ראינו ולא שמענו מעולם על ביקור של נשיא מעצמה במדינה מסוימת כאשר בכל שניה ושניה במהלך הביקור מועברים דבריו בשידור חי. כן, גם את העקיצות הקטנות שמחליפים שתי המנהיגים("ביבי כל הזמן מדבר איתי על קווים אדומים"), מחמאות מאובמה לאשתו וילדיו של נתניהו (הבן שלך נראה מצוין, הוא קיבל את היופי מהאמא") ו'אזהרה'לשר האוצר הנכנס יאיר לפיד "Be careful what you wish for, you might get it" (תזהר במה שאתה מאחל לו, אתה עוד עלול לקבל את זה). חלק סברו שהוא דיבר על כניסתו לתפקיד שר האוצר, אחרים סברו שהוא התכוון דווקא לרצונו של לפיד להיבחר בבחירות הבאות לראשות הממשלה.

בכל אופן, לא בכל יום זוכים אנשים פשוטים כמונו לקבל הצצה שכזאת אל מסדרונות מעון ראש הממשלה ואל התנהגותו של נשיא המעצמה החזקה בתבל מאחורי הקלעים של ביקור כזה. ברוב מוחלט של המקרים לא מורשים להיכנס אל המקומות הללו מצלמות וכל שכן לא אודיו בשידור חי.

הפחד של המנהיגים מובן, פליטות פה הרי היו בלי סוף. זכורה במיוחד פליטת הפה של אובמה שאמר לנשיא צרפת על נתניהו "הוא שקרן". לפי הדיווחים, הפעם הורשו המצלמות להיכנס אל המקומות שבדרך כלל חסויים מעיני הציבור – בין מסיבת עיתונאים לנאום, ובין ארוחה לנסיעה, בהחלטה מודעת. ההחלטה על הכנסת המצלמות התקבלה על ידי האמריקנים שמנסים לשדר לעם היושב בציון 'ביבי ואובמה חברים סחבקים'.

כאמור, הגעתו של הנשיא האמריקני לא נושאת בחובה בשורה מרחיקת לכת. אובמה בסך הכל מנסה להתחבב עלינו. מכאן ככל הנראה נובעת ההחלטה הלא פשוטה להכניס מצלמות אל מאחורי הקלעים של הביקור.

ועדיין, לכלי התקשורת הישראלית, שמסקרים באופן חסר תקדים את ביקורו של הנשיא בארץ – שידורים חיים,פרשנויות על כל מילה ותנועת ראש של הנשיא – הכנסת המצלמות הייתה קרש ההצלה שלהם.בלעדי השידור החי, כולל שידור אודיו חי, לתקשורת פשוט לא היה מה לסקר ועל מה לדבר,אחרת הם היו פשוט מדברים את עצמם לדעת.

נשיא ארצות הברית עושה בישראל מאמץ כביר בכדי להתחבב עלינו, יהיו כאלו שיקנו את ההצגה ויהיו כאלו שלא, אבל אם בגלל זה אנחנו מרוויחים הצצה נדירה במיוחד אל מאחורי הקלעים של ביקור נשיאותי, יצאנו נשכרים.

שתי נקודות לסיום.הפרשן המדיני של ערוץ 10, עמנואל רוזן, שידוע ב'חיבתו' העזה לנתניהו, דאג להזכיר בערך כל חמש דקות כי מדובר בהצגה ואובמה בליבו שונא/מתעב/לא שוכח/לא סולח לנתניהו.היה לרוזן קשה לראות את התמונה של נתניהו ואובמה הולכים יחד על מסלול הנחיתה בנתב"ג, כמעט יד ביד, עם החליפות על הכתפיים. לא נורא, הוא יתגבר.

בין מקבלי פניו של אובמה היה גם שר השיכון אורי אריאל. אריאל פנה לאובמה וביקש שיורה על שחרורו של המרגל היהודי יונתן פולארד הכלוא בארה"ב. אובמה לא השיב. נראה שאריאל, מהרגע שנכנס לתפקידו כשר השיכון, לא עוברת שעה שהוא לא מוציא כותרת שכולם מדברים עליה.אם אריאל היה באמת חושב על טובתו של פולארד הוא לא היה מבקש ברגע כל כך לא מתאים את שחרורו. לכל דבר זמן ועת, אבל כנראה שבשביל הכותרת אריאל מוכן לעשות הרבה, גם אם זה יכול אפילו להזיק למטרה, הנעלה לכשעצמה, שחרורו של יונתן פולארד.

אחרי הזכרתו של פולארד, מתבקש לסיים את הטור הזה בברכת חג חירות שמח לכולם, או שכמעט לכולם.

לעוד כתבות ועדכונים הכנסו לעמוד הפייסבוק של קוקר

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.