בית המשפט המחוזי פטר חייב בהליך של פשיטת רגל, גם מחוב המזונות שנצבר תוך כדי הליך וקבע שתשלום על פי סכום שהוקצב במסגרת הליך של פשיטת הרגל יבוא חלף פסק הדין למזונות שפסק בית המשפט לענייני משפחה.
החייב שלו 2 ילדים קטינים פנה להליכי פשיטת רגל בבקשה לפטור אותו מחובותיו שקדמו למתן צו הכינוס.
בית המשפט המחוזי הקציב במסגרת הליך פשיטת הרגל את המזונות השוטפים וקבע שיעמדו על הסכום של 2,000 ₪ תחת הסכום שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה (3200 ₪), את סכום ההפרש בסך של 1200 ₪ מנוע החייב משלם, ולמעשה בצאתו מן ההליך פועלים נגדו בהליך גבייה על ההפרש הנ"ל, כשבמקרה דנן עומד על למעלה מ 81,000 ₪.
החייב פנה וביקש שבית המשפט יקבע שעם תשלום סכום המזונות הקצוב, יראו את התשלום שבוצע, כתשלום על פי פסק דין למזונות.
בבסיס הבקשה עומדת הנחת החייב שמתן אפשרות לחזור ולגבות ממנו בהליכי ההוצאה לפועל את סכום ההפרש, שיצטבר לעשרות אלפי שקלים, ישוב ויחזיר אותו למעגל החובות, דבר שאין בו כדי לממש את תכלית פקודת פשיטת הרגל, המאפשרת לחייב לפתוח דף חדש בחייו.
אם ילדיו לבקשה לראות בתשלום סכום המזונות הקצוב כתשלום סכום המזונות הפסוק, והודיעה כי כל סכום שלא ישולם על ידי החייב בהתאם לפסק הדין [למזונות] יוגדל בהתאם בתיק ההוצאה לפועל, ויהווה כחוב מזונות עד התשלום בפועל.
לשיטתה, על החייב לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה מתאימה, וכאשר בית משפט של פשיטת רגל אינו דן בעניינם של הקטינים, ולא דן לגופו של עניין בצרכיהם ובמזונותיהם, תוך שהיא מדגישה שעסקינן במזונות קטינים שנבחנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה ואין לשאלת המזונות לקטינים, כל קשר בין מערכת היחסים בין החייב לבינה, אם ילדיו.
אֵם הקטינים ציינה שסכום הקציבה אינו משנה את סכום המזונות הפסוק, אלא המדובר במעין סכום ביניים זמני שתוקפו כל עוד החייב בהליך פשיטת רגל.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט עודד מאור) דן בשאלה האם ניתן לראות בתשלום סכום המזונות הקצוב חלף תשלום סכום המזונות הפסוק, וזאת לאחר שיינתן צו הפטר.
התוצאה המעשית של קביעה כזו היא, כי עם קבלת צו ההפטר, לא ניתן יהיה לשוב ולגבות מהחייב את סכום ההפרש שהצטבר לאורך החודשים בהם שהה בהליך פשיטת הרגל.
מובן שממועד צו ההפטר ואילך – ימשיך לשלם את סכום המזונות הפסוק באופן שוטף ורציף.
בית המשפט המחוזי סקר את מטרות הליך פשיטת הרגל ואת תכלית הקצבת המזונות במסגרתו שנועדו להבטיח את צורכיהם הזכאים למזונות, שהם בדרך כלל קטינים ולמזער ככל הניתן את הפגיעה הכלכלית שעלולה להיגרם להם כתוצאה מכניסתו של החייב להליכי פשיטת רגל.
וקבע שבניגוד להחלטה של בית משפט לענייני משפחה שבוחן את צורכי הקטין, הרי שיקולי בית המשפט של פשיטת רגל הם רחבים יותר ובוחן את הכנסות שני ההורים גם יחד וכן את האינטרסים של הנושים.
עוד קובע השופט מאור שבית המשפט לענייני משפחה קובע חיוב מזונות לפי הדין האישי, שלא קובע חיוב שוויוני בין שני ההורים, הרי בית המשפט של פשיטת רגל קובע חיוב מזונות באופן שוויוני בין שני ההורים גם יחד (דבר המעוגן בדין ובפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון.
בית המשפט מוצא שביחס למזונות עבר (שקדמו למתן צו הכינוס) נקודת האיזון משתנה מזו של הזכאים למזונות לזו של החייב עצמו, ונסיבותיו האישיות, ובמקרים המתאימים יינתן לו הפטר ממזונות עבר, הרי בכל הנוגע לחוב שנצבר תוך כדי הליך, הרי אין המדובר בחוב מזונות אלא לכל היותר השבה מהורה אחד למשנהו, וממילא בעת הקציבה נעשרך איזון בין שני ההורים, הרי אין לאפשר גבייה מאוחרת של הסכום הנ"ל.
בית המשפט קובע שלאור הוראות סעיף 128 (ב) לפקודת פשיטת הרגל כי: "הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין", יש הצדקה לקבל את הבקשה.
בנסוף סבור בית המשפט שסכום ההפרש שנצבר הוא הופך למעין "חסכון" לטובת הזכאי למזונות, כשאין זה סביר שבמצב זה, שנמנע מחייב לשלם את כל סכום הפסק במלואו (לאור ההקצבה) ייאלץ לפרוע אותו מיד עם סיום הליך פשיטת הרגל, אחרת יהיה חשוף להליכי הוצאה לפועל שהרי מטרתו השיקומית של ההליך פשיטת הרגל תסוכל עת ייצא החייב מההליך עם "גיבנת כלכלית" איתה עליו להתמודד מחדש.
השופט מאור מציין שהתוצאה אליה הוא מגיע משתלבת היטב עם תכלית החקיקה החדשה שבאה לידי ביטוי בחוק חדלות פירעון שמטרתה הוא שיקומו הכלכלי של החייב, וממילא על פי הוראות החוק החדש אם יחזור החייב להוצאה לפועל, יופנה מיד להליכי חדלות פירעון בשל חובו הגבוה, כך שנוצר מעגל קסמים בו יוחזר החייב להליכי הוצאה לפועל, הוא יודיע שאינו יכול לשלם את החוב, יופנה להליך חדלות פירעון (כאשר ממילא החוב היחיד יהיה חוב מזונות שלגביו, כאמור, לא יחול הפטר (אלא בנסיבות מיוחדות)) וחוזר חלילה.
המדובר בתוצאה שאינה מתקבלת על השכל הישר, הגיונם של דברים והדין.
לאור האמור ומכל הטעמים האמורים, לשון החוק, תכלית החקיקה, וקריאה כוללת של הוראות הדין הרלוונטיות, קבע בית המשפט שעם קבלת ההפטר, יש לראות את תשלום סכום המזונות הקצוב, כתשלום על פי סכום המזונות הפסוק, וכפועל יוצא, אין לגבות עוד את ההפרש שנוצר ויש לאפשר לחייב יש לאפשר לחייב במזונות שעומד באופן מלא בדרישות הליך פשיטת הרגל, ומשלם את המזונות שהוקצבו כסדרם לפתוח דף חדש, כשאינו נושא על גבו את הסכום ההפרש בין סכום המזונות שנפסק לבין סכום מזונות שהוקצב.
תגובות