במלואת השלושים: המונים השתטחו על קברו של הגראי"ל

במלאת השלושים עלו ביום רביעי בצהרים קהל המונים, בראשות רבני המשפחה ובני המשפחה והמוני תלמידיו לפקוד את חלקת הציון של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל בבית החיים פונוביז' בבני ברק. יצויין כי בימים האחרונים פוקדים המונים את חלקת הציון כדי להתפלל לישועת עם ישראל. צילום יהודה פרקוביץ

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מדברי גאון ישראל מרן הגאון ר' משולם דוד הלוי סאלאווייציק שליט"א "מצוה גדולה לעשות הכל להרעיש עולמות נגד הגזירה הנוראה של גיוס הבנות בארץ ישראל שכל גדולי הדור הקודם פסקו על זה יהרג ואל יעבור" ביקש למסור בשמו דברים אלו

    מדברי גאון ישראל מרן הגאון ר' משולם דוד הלוי סאלאווייציק שליט"א
    "מצוה גדולה לעשות הכל להרעיש עולמות נגד הגזירה הנוראה של גיוס
    הבנות בארץ ישראל שכל גדולי הדור הקודם פסקו על זה יהרג ואל יעבור"
    ביקש למסור בשמו דברים אלו.

    מדברי גאון ישראל מרן הגאון ר' משולם דוד הלוי סאלאווייציק שליט"א |
    הגב
  2. תתפללו!!!

    כבר בתקופת התנאים והאמוראים היה המנהג שלא יצאה אשה לשוק מפתח ביתה ללא כיסוי שאל רדיד מעל בגדיה המכסה את גופה, כמובא ברמב"ם ובשו"ע (כתר הצניעות פרק נ"ה מהגה"צ המקובל רבי דניאל פריש זצוק"ל). וכן מפורש בתשובות הרדב"ז (ח"ב סימן תש"ע) שכבר בזמן חכמי התלמוד הלכו הנשים בשוק מעוטפות ומכוסות מכף רגל ועד ראש. וכן כתב הבן איש חי שדרך הנשים בזמן הגמרא היה לצאת לשוק בצעיף גדול על הבגדים המכסה את הגוף.

    טעם מנהג לבישת הרדיד (השאל) הוא לחזק הצניעות, שמלבד מה שהגוף מכוסה בבגדים מרויחים כיסוי נוסף המסתיר היטב את תבנית וצורת הגוף והאיברים שלא יהיו ניכרים, וכמו שכתבו שאחת הסיבות של לבישת השאל, לכסות על בליטות הגוף שמביא כמה מכשולים… וזהו אחת מכמה סיבות שמלפנים כבר נהגו אמותינו לצאת לרשות הרבים רק עם שאל-רדיד רחב וגדול, כדי להוסיף צניעות על צניעות, ואפילו שבגדיהם היו הרבה יותר רחבים ולא בולטים כשל היום, כדי להיות בטוח שהכל על צד היותר טוב.

    אחד מחכמי איטליה שעלה לארץ ישראל לפני כחמש מאות שנה מתאר את הצניעות שראה וכך כתב: הנשים הולכות בצניעות גדולה… וכשיוצאות לחוץ הן מעוטפות כולן בסדין לבן ומכסות כל גופן (אגרות א"י עמ' קעב).

    בשנת תקי"ד היתה עצירת גשמים בירושלים, ורבני העיר (ביניהם רבותיו של החיד"א זיע"א וכן אביו וחמיו) התעוררו לחזק את הצניעות, וכך כתבו: הסכמנו בכל תוקף ברוב בנין ורוב מנין ובהסכמה עלינו, ששום בת ישראל ואפילו הזקנות לא תוכלנה ללכת בשוק בלתי מכסה על מלבושיה ואפילו מחצר לחצר הקרוב אליו כל שפתחו של זה כנגד פתחו של זה כל שדרך הרבים באמצע (ספר התקנות ס,נה).

    בירושלים הולכות הנשים בסדינים לבנים מעוטפים מראשם ועד רגלם כשהולכים בשוק מפני הצניעות… וכן הוא בכל מדינות ישמעאל (שערי ירושלים שער ט' במנהגי הארץ עמ' קסז).

    וכך העיד המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר זצ"ל: בימים מקדם חובה היתה מוטלת בירושלים על כל אשה היוצאת לשוק להתעטף בסדין כדי שלא תתבלט בבגדי צבעונין ברשות הרבים וסיפר לי אדוני אבי מורי ורבי שגידל בביתו יתומה, מיד כשמלאו לה עשר שנים קיבל הוראה מאת הרבנים שכבר הגיע זמנה להתעטף בסדין, ובלעדיו אסור לה לצאת אל השוק (בטוב ירושלים עמ' עו).

    וכך העיד האדמו"ר מפוריסוב שליט"א: זכרתי ימים מקדם שנות נעורי היו כל נשי ישראל בנות ירושלים הכשרות מכל העדות והחוגים לובשות עליהם מלבוש השאל כל עדה באופן שלה וכל קהילה בדרכה שלה, הצד השוה שבהם שכולן ממש בלא יוצא מן הכלל ענדו עטרה זו מעליהן והלכו במלבוש זה.

    וכן רואים מדברי הגאון רבי אברהם דוד זצ"ל אב בי"ד דק"ק בוטשאטש שבזמנו (לפני כמאתיים שנה) היה מנהג נפוץ בקהילות ישראל באירופה שנשים לא יצאו לשוק בלא להתעטף בלבוש עליון לפני צאתן (הגהות עזר מקודש בגליון השו"ע אה"ע סימן קטו).

    גם במרוקו הלכו הנשים בצניעות גדולה וכפי שמסופר על האדמו״ר רבי ישראל אבוחצירא ״הבבא סאלי״ זצוק״ל שהקפיד מאוד על לבושן של הנשים שיהיה בשיא הצניעות וחייב אותן ללכת בשמלות ארוכות עד העקב ועל ראשן היה רדיד המכסה את צידי הגוף הראש והצואר. יתר על כן כשיצאה הרבנית אל חצר הבית לעבור לצד השני של החצר כדי לאפות לחם בתנור הסמוך האדמו״ר ראה אותה מן החלון וציוה לומר לה שגם לתנור הסמוך היא צריכה ללכת כשהיא מכוסה ברדיד נוסף על בגדיה הצנועים. (סידנא בבאסאלי ח״ב- עמ״ע, סידנא בבא חאקי עמ' 86)

    מנהג בנות ישראל שעדיין נראה בירושלים עיה"ק ללבוש "שאל" שהוא מכסה כל הראש וגם חלק מהגוף, וטרם שהתחילו הפירצות היו כל הנשים יוצאות רק מכוסה ב"שאל" ובכל העולם היו נוהגין כך, אך שגזירת המלכויות וארס ה"מאד"ס" והפריצות בלבלו העולם עד שכמעט נשכח לבוש זה (בית היהודי ח"ד עמ' שלב).
    כתב בספר גנזי נסתרות: כשהיה הבעל שם טוב באיסטמבול ראה אברכים שהיה להם נשמות התנאים, ואמר שהוא מגודל הצניעות אשר שם אצל הנשים עכ"ל. הראיתי דברים אלו להאי סבא קדישא הגאון רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל, נענה בראש קדשו ואמר: הן הן, לא אוכל לתאר לך גודל צניעות הנשים אשר אני זוכר שהיה שם באיסטמבול לפני שמונים-תשעים שנה (הריא"ז מרגליות זצ"ל בדעת הקדושה סימן ד). וכך כתב הסבא קדישא: זכורני בימי חורפי ששום אשה מנשי ישראל לא היתה יוצאת כלל לרשות הרבים, ובשעת הדחק לילך אצל חברתה היתה מתכסית בלבוש בגד שחור על כל גופה מראשה ועד רגליה (שו"ת מהרש"א אלפנדרי חו"מ סימן לב).

    וכך כותב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל (מגדולי רבני טורקיה לפני מאה וחמישים שנה) בספרו: ולא תצא אשה בלתי מראמ"ה (שאל) כנהוג ומכוסה היטב בצעיף (צוואה מחיים אות כח).

    וכך מעיד הגאון רבי יצחק אבולעפיה זצ"ל על מנהג עירו דמשק: כשהן הולכין מחצר לחצר דרך רשות הרבים או לשוק הן מתכסות מכף רגלן ועד קדקדן ברדיד גדול ולא נראה מהן בחוש הראות אלא רק פניהן בלבד, ויש מהן הרבה נשים צנועות יותר שמכסות גם את פניהן במסווה (שו"ת פני יצחק שנת תרנ"ו ח"ו ס,ו).

    הנשים נוהגות צניעות גדולה בכל הליכותיהן… כשיוצאה אשה מרחוב לרחוב אפילו בתוך השכונה לובשת רדיד ארוך ורחב ומכסה בו את הרדיד הקטן אשר על ראשה וכל בגדיה שעליה, ואינה פושטת רדיד זה אלא אחר שתחזור לביתה (סערות תימן דף קנז).

    חייבים להוסיף צניעות על צניעות |
    הגב
  3. שיחת המשגיח הגה"צ רבי שלמה ברעוודה זצוק"ל

    בס"ד

    שיחת המשגיח הגה"צ רבי שלמה ברעוודה זצוק"ל שנאמרה בשידור טלפוני ממיטת חוליו מארה"ב לביהמ"ד כולל הלפרין בבני ברק, בעצרת מספד על הגאון רבי יצחק דרשוביץ זצ"ל בשלהי חודש תשרי התשע"ג.

    מורי ורבותי, אני שוכב על ערש דווי ל"ע, כבר שבעה וחצי חודשים, אני סובל מהמחלה האיומה ביותר ל"ע עם יסורים גדולים עד לשמים. אני מבקש מכולכם טובה גדולה, כל יום כשיש לכם זמן שאפשר להתפנות תאמרו פרק אחד מתהלים שיהיה לזכות ולרפו"ש מהשמים לשלמה ליב בן מרים בתושח"י ויתקבל ברחמי שמים ולניסים ובנפלאות.

    מורי ורבותי, לפני כמה שנים שהגעתי לארה"ק סיפרו לי שאחד מצדיקי הדור האמיתיים חלם שהח"ח זיע"א בא אליו בחלום ואמר לו שהמשיח בא!!! אני מכיר את הצדיק הק' הזה ואני מאמין בו. ושאלתי אז איפה משיח צדקנו ? והתירוץ הוא רבותי : מי אמר שהוא לא בא?! הוא בא!!! אבל הוא לא מתגלה, ולמה לא מתגלה? הרי הציבור המקדיש את חייו לתורה הסולת של כלל ישראל יראים ושלמים. תשמעו…

    הגמ' ביומא אומרת, השח שיחת חולין דהיינו דברים בטלים, לא דברים הכרחיים.. עובר בעשה ובלא תעשה. עובר בעשה כדכ' "ודברת בם" ולא בדברים בטלים, ומהו הלאו? פסוק בקהלת [א,ח] "כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר… מורי ורבותי נשאלת השאלה אם האדם לא מדבר לשה"ר, שקר, וליצנות, ורק מדבר סתם דברים בטלים מה העוולה בכך, חוץ מביטול תורה? כתב ע"ז רבי יצחק אייזיק חבר ז"ל, שהיה גדול בנגלה ובנסתר. מה העוול בסתם דברים בטלים? ידוע כשיהודי לומד תורה המילים הק' עולות למעלה ועושים תיקונים גדולים ובונים עולמות של קדושה. וממשיך ואומר דברים נוראים "כשמדברים דברים בטלים האדם בונה את עולם הסטרא אחרא" זהו הלאו "לא יוכל איש לדבר…" איום ונורא מה שכתוב כאן….

    כשאני למדתי בבחרותי בישיבה, העבירה הכי גדולה בעולם הישיבות היה לדבר דברים בטלים, כשיצאנו מביהמ"ד לצורך אכילה המשכנו לדבר דברי תורה, ברשב"א בריטב"א ברמב"ם ובשיעור של הר"י וכו', היה לנו חשקת התורה, היינו דבוקים בתורה. היום המצב השתנה, מן הקצה לקצה, יוצאים מכותלי ביהמ"ד באותו רגע כבר מדברים שטויות ודברים בטלים.

    אז מה נאמר שמשיח צדקנו יתגלה במהרה בימינו?! למי הוא יכול להתגלות? אם בני תורה שח"ו בונים מדברים בטלים עולמות של הסט"א, אז יבא המשיח ויתגלה 'לקבלנים' של הסט"א?!?! למה כשאני מגיע לארה"ק אני רואה בחורים בליל שב"ק ברחוב הולכים בקבוצות, לא יודע לאן הולכים, הלא יש ביהמ"ד- לא? למה הם ברחוב? לא הרגשתי שהחבורות הללו מדברים דברי תורה, סתם מדברים שטויות! פעם פנה אלי בחור אחד מתוך הקבוצה, ושאלני האם הרב מכיר את ההורים שלי? אמרתי לו כן בודאי, ההורים שלך מתפללים עליך הרבה שתגדל להיות גדול בתורה ויר"ש, אז אני רוצה לתת לך ולחבריך עצה. אולי כשתמשיכו ללכת עכשיו תדברו קצת דברי תורה … הבחורים עמדו והשתוממו על עצותי…

    אתם שומעים רבותי מה קרה איתנו?! ולכן אע"פ שבקושי יש לי כח דיבור ונשמה היום, אני כזה חלש ואין לי כח לדבר. החלטתי בכל הכח להגיד לציבור החשוב הזה, את המילים האלה: הלא רבי יצחק דרשוביץ ז"ל שיסד את הרעיון של "כולל ערב" מה הוא רצה? הוא רצה להציל את עולם התורה מלבלות את הלילה בדברים בטלים, שימשיכו לבנות את עולם הקדושה, עולם של תורה.

    והיום מאיימים עלינו מהשמים ע"י הרשעים הכופרים השולטים בארצנו הקדושה, על בני הישיבות, מה זה סתם איום???!! זה מן השמים, לעורר אותנו להגביר דיבורי תורה ביום ובלילה, שהאוויר שלנו יהיה דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים.

    מורי ורבותי, אני מבקש מחילה אולי דיברתי בחריפות, תדונו אותי לכף זכות. אבל אולי מישהו בלילה הזה ישמע את הדברים האלו ולאט לאט יתחיל לשנות את דרכו בתורה, והציבור שהולכים הביתה יחליטו לדבר בד"ת, ולא סתם לספר מה היה, ומי דיבר, אלא רק דברי תורה להקשות קושיות ולתרץ, ואז במהרה יופיע משיח צדקנו. ואני מעומק הלב מברך את הקהל הק' הזה שכולכם עם בני משפחותיכם תעברו את תקופת "חבלו של משיח" לחיים ולשלום, ותזכו לקבל את פניו בלב שמח, וזו ברכה גדולה מאד, כי יהיו כאלו שיעברו את חבלו של משיח, אבל להישאר בלב שמח צריכים "תיבת נח" של תורה להגן עליכם. עלו והצליחו!

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב