"במקום לצום, צריך להביא סנדוויצ'ים ולהתחיל לבנות את בית המקדש"

לרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש, יש תכנית סדורה לבנין הבית. עכשיו רק נשאר שהממשלה תאשר לו להתחיל את התהליך

הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקש, משוכנע שהמכון שבראשו הוא עומד ערוך לחלוטין להקמת בית המקדש השלישי. בראיון ל'מקור ראשון' הוא פורש את תכניתו המלאה בענין, מבקר את עמדת עמיתיו בציונות הדתית ומגלה את מי הוא יזמין לחנוכת הבית.

הרב אריאל נדרש לתאר את מעשיו מהרגע בו הוא יתבשר על ידי רה"מ כי הרשות לבנות את בית המקש – בידו: "אני לוקח את המפתחות ופותח את השערים. צריך שתהיה לי איזו חטיבת צנחנים שתפקח על הסדר הציבורי. נודיע למופתי שהוא חייב לפנות את המקום בהוראת ראש הממשלה. ניתן לו שעה, שעתיים. שיפנה מה שהוא רוצה. את השטיחים, הציוד. הוא יכול לנסוע למכה, אני מספק לו רכבים. אני קורא מיד לכוהנים – יש לנו ארבעים כוהנים, כולל רבנים שקנו בגדי כהונה ומוכנים לרגע הזה – ואומר להם שבעוד כמה שעות אנחנו מקריבים קורבן תמיד.

השאלה היא באיזו שעה ביום בדיוק יודיעו לי. אני לוקח פלוגה או שתיים מהצנחנים שייקחו את המנורה, השולחן והמזבח מהמכון, ובמקביל כבר מזמין את הקורבנות – יש לנו בעלי עדרים ביהודה ושומרון שמגדלים כבשים שלא יהיו בעלי מום. עם טומאת מתים אין בעיה, כי כתוב ש'טומאה הותרה בציבור', כלומר שאם כולם טמאים אפשר להתחיל את העבודה, כמו שהיה בתחילת בית שני.

נשלח את האנשים למקווה לטהר טומאות אחרות, הם יחזרו מהמקווה ונקריב. בעשר בבוקר יהיה הטקס. נזמין את הרבנים הראשיים, את מועצת גדולי התורה ומועצת חכמי התורה, ואת הרב אבינר בתור כוהן. בשעה עשר מתחילים. מי שלא בא, בעיה שלו".

באשר לבנין הבית עצמו אומר הרב אריאל: "ראשית, לא צריך מקדש בשביל להקריב קורבנות. מספיקה חצר. יש מקדש לכתחילה, ויש הלכות לשעת חירום. ברגע שנקבל מיליארד שקל – עדיף שלושה מיליארד, אבל נתחיל עם מיליארד – נבנה מקדש לתפארת ונזיז הצדה את כיפת הסלע. יש אפילו כמה רבנים שאומרים שאפשר להשאיר את המבנים האלה ולהשתמש בהם כחלק מבניין בית המקדש. אני אישית לא חושב ככה, זה לא ראוי בעיניי. תוך חודש הבניין מפורק, ויש לנו תוכניות מסודרות של ארכיטקט לבניית המקדש לפרטיו עם האביזרים של היום.

יהיה מי שיגיד שצריך להוציא מכרז, אבל זה כבר יכול לקחת שנה־שנתיים ואני לא יודע אם מותר לנו להתעכב כל כך הרבה. אחר כך יהיה אפשר להוסיף לבניין עיטורים, כמו שמשפצים כל בית. תוך שנה המקדש יהיה בנוי. אפשר גם להביא סינים לצורך הבנייה, אם כי אני מאמין שיהיו מספיק יהודים. ואני אפתיע אותך: ברגע שנחליט לבנות את הבית גם הערבים יגידו 'תפאדל, רק תיתנו משכורת ואנחנו באים לעבוד'. נקבל אותם באהדה".

בהתייחס לתשעה באב אומר הרב אריאל: "הבכי בתשעה באב מיותר. צריך לשנות אות אחת – במקום לבכות, לבנות. אין שום מצווה בתורה לבכות. בוכים על מת, ובית המקדש לא מת. זה לא יארצייט. הרבנות הראשית הייתה צריכה לקצר את הקינות ולהקדיש את היום הזה ללימוד הלכות המקדש והקורבנות. מי שבא היום לכותל בליל תשעה באב רואה רבבות אנשים, פרוז'קטורים מאירים, שמחה. ממש שמחת הגאולה. אבל אין גאולה בלי מקדש.

במקום להתאסף בתשעה באב בבתי הכנסת ולצום, הרבנות צריכה לומר לציבור להביא סנדוויצ'ים, לעלות לירושלים ולהתחיל לבנות את המקדש. חלק ילכו למחצבה, חלק יביאו קרשים ועצים, נחלק את העבודה. במקרה כזה ודאי שיתבטל הצום, אבל בתנאי שנבנה. גם אם ממשלת ישראל רק תפתח את שערי הר הבית ותניח אבן פינה, כבר אז הרבנות תוכל כגוף ציבורי לבטל את הצום".

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.