בנו של יואליש קרויס לחייל: "הלוואי ויגיע מחבל – ותתפוצץ"

בנו של קמב"ץ העדה החרדית המיתולוגי יואליש קרויס, תועד כשהוא מקלל חייל ומגדף אותו במילים בוטות. צפו

בנו של קמב"ץ העדה החרדית המיתולוגי יואליש קרויס, תועד כשהוא מקלל חייל ומגדף אותו במילים בוטות: ״הלוואי ותלך בשתיים בלילה בשמירה, ויגיע מחבל ותתפוצצו", נשמע בנו של קרויס בסרטון שרץ ברשת.

על פי עדי ראייה, קרויס אמר את הדברים לחייל חרדי שעבר על ידו, אך אין תיעוד מלא של המקרה כדי לקבוע זאת.

כידוע, יואליש קרויס קיבל חנינה על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין לפני כחצי שנה לאחר שנשלח למעצר בעקבות אי דיווח על עסק -על שחיטה שניהל.

בנו, שהולך בדרכו, כבר נעצר כמה פעמים בחשד למעורבות לפעילות והדפסת מודעות נגד חיילים חרדיים. התיעוד הנוכחי מגביר את החשד כשהוא אומר את הדברים לחייל חרדי שחלף על פניו, אך כאמור, אין תיעוד מלא של הדברים, ולכן, קשה לקבוע זאת באופן וודאי.

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

    • כולנו חייבים לידע שכל הגזירות ובפרט גזירת הגיוס הם תוצאות מהצרה הכוללת שהוא קיום המדינה הציונית שהיא תפלצת מנאצת ומרידה נוראה בבקב"ה, מלכות שמים, ובגזירת הגלות, וכל מטרת קיומה היא להעביר על הדת את כל עם ישראל, ובפרט היהודים הטהורים החרדים לדבר ד' ולהשכיח שם שמים רח"ל. ומחובתינו למחות נגדם בכל תוקף ועוז ואף שבגמ' ערכין (ט"ז:) יש כמה שיעורים עד היכן הוא חובת מחאה אי כדי הכאה או כדי קללה זהו דוקא בחובה למחות נגד עוברי עבירה, אבל אם כוונתו ומטרתו הוא להעבירנו על הדת בוודאי צריך להתקומם נגדם עד מסירות נפש בפועל כמו שעשו החשמונאים בימי מלכות יון שעמדו להשכיח התורה ולהעבירנו ממצותי', ולכה"פ צריך לדבר ולהתעורר למחות. לדאבונינו הגדול לא די שיש אלו מבני ברק וכדומה שאין מרימים קול מלחמה ומחאה, עוד ישנם אלו משם המשתיקים ומסייעים בידם להפק זממם הרע, וכל זה משום שהם נהנים מכספם של מדינת השמד ולכן טח עיניהם מראות ואזנם משמוע צעקת בני ישראל המסובכים והנצדים ברשתם של מלכות הרשעה. זאת ועוד יותר שלפי מה שהורנו חז"ל על ידי שנותנים להם הזדמנות לתמוך בדברים כגון ישיבות וחדרים וכדומה, עי"ז נותנים בהם כח שיוכלו להמשיך במזימותיהם הרעות, כדאיתא במס' סנהדרין (דף ק"ג ע"ב מגרב) מקום פסל מיכה (עד שילה ) מקום המשכן ג' מילין הוה, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה, בקשו מלאכי השרת לדוחפו (למיכה) אמר להם הקב"ה הניחו לו שפתו מצוי' לעוברי דרכים, ועל דבר זה (שלא מיחו במיכה) נענשו אנשי פלגש בגבעה א"ל הקב"ה בכבודי (על פסל מיכה) לא מחיתם ועל כבוד בשר ודם (מעשה דפילגש) מחיתם עכ"ל הגמרא ולכאו' דברי הגמ' קשים מרישא לסיפא, כי אם הקב"ה לא הניח את מלאכי השרת לדוחפו מפני שפתו מצוי' למה נענשו ישראל על שלא מיחו בו, ורואים אנו מזה כי יש חילוק בין דין בי"ד של מעלה לבין בית דין של מטה, שבית דין של מעלה אין מענישין אם יש לו זכות של פתו מצוייה משא"כ בי"ד של מטה שמחוייבים להעניש ולהדוף את החוטאים אף אם יש לו זכותים לתלות בהם, ואם מתעצלים בזה עונשם גדול רח"ל. (ואולי משום שהי' פתו מצויי' לא מיחו בו וד"ל) ובזה יובן מה שידוע ומפורסם דברי גדולי ישראל הבריסקער זצ"ל רב והחזון איש זצ"ל בראשית קיומם, כי המדינה תתבטל מאלי' אחר חמשים או שישים שנה, ובעו"ה כלו הקיצין הללו ועדיין עומדים כסילון ממאיר לכרם בית ישראל, ומי יודע אם לא הי' כוונת רבותינו רק באופן ששלומי אמוני ישראל ילחמו כנגדם ויתפללו על ביטולם אז אי אפשר להם להתקיים למשך זמן מרובה, אבל כשמתערבים ביניהם ומקבלים מהם הנאות מרובות (בפרט הרבה כסף) והון עתק בזה מוסיפים כח בעו"ה למרכבה הטמאה להתקיים. בעת שעמדו הצוררים הקאמאניסטן על עם ישראל להעבירם על הדת והי' שעת השמד ממש שגזרו גזירות נוראות על כל שפעל למען חיזוק הדת והרבצת תורה יעץ מרן החפץ חיים זצ"ל לבני ישיבות נאווארדאק שיעמדו על משמרתם על אף שמסכנים את חייהם ואמר ר' אלחנן זצ"ל הי"ד שאם היו שומעים לעצת החפץ חיים והיו נלחמים נגדם, אף שהי' סכנת נפשות, ואיזה מהם היו נופלים ח"ו אבל בסוף היו מצליחים כי מסירות נפש על קידוש השם שובר ומבטל כל גזירות קשות כמו שהי' בזמן החשמונאים בימי חנוכה. גם מבואר דברי אברהם אבינו עליו השלום למלך סדום הרימותי ידי אל ד' קל עליון אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, כי הנהנה מרשעים אי אפשר שלא יושפע מהם וכן כתיב כי השוחד יעור עיני חכמים, ובאמת גרועים יותר מעוור, כי איתא בגמ' מגילה (כ"ד ע"ב) שאף מי שחשכו עיניו מברך יוצר המאורות ור' יוסי מבאר הטעם בברייתא, עפ"י מעשה שפעם הי' מהלך באישון לילה ואפילה, וראה סומא שהי' מהלך בדרך ואבוקה בידו, אמר לו ר' יוסי אבוקה זו למה לך ענה הסומא שכל זמן שאבוקה בידו בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתים, אבל מי שנסתמו עיניו מחמת שוחד אינו יודע שהוא עיוור ומסולף, ואינו שומע לקול המתריעים ומזהירים, וכן הוא בעניננו שהרי אף אחרי שמלכות הרשעה גוזרת כל מיני גזירות על הדת ועל החינוך, עד שאלחרונה הוציאו צו להפסיק ללמוד ענין בריאת העולם ופרשת נח וכו' שהם יסוד התורה והאמונה לילדים קטנים, עדיין טח עיניהם מראותולבם מהשכיל. "קידוש השם - וחילול השם" ועל מה שמתרעמים פלג בני ברק כי המחאות וההפגנות גורמים חילול ד', וטוענים שאנחנו מחוייבים להתנהג בדרכי נועם נגד אנשי השוק, גם זה הבל ממה שמצינו בדברי חז"ל שאדרבה הבעת הכאב ומעשי קנאות נגד עושי רשעה הוא גופא נחשב לקידוש השם, כדאיתא בגמ' דדורות הראשונים התפללו ונענו מפני שמסרו נפשם על קדושת השם, כי הא דר' אדא בר אהבה שקרע סרבלא בשוקא, והוצרך לשלם עליה ד' מאות זוזי, הרי שאף שבפועל קרע הסרבל מנכרית, נחשבת מעשה הקנאות לקידוש השם. ומה ששמעתי לפני שישים שנה מהגה"צ ר' אלי' לאפיאן זצ"ל שהי' אז במאנסי, ואמר שיחת מוסר כשתי שעות, ובתוך דבריו אמר שאף שקידוש ד' וחילול ד' הם היסודות של עבודת ד', צריכין לשקול בפלס אמיתי על כל מעשה, כי הרבה פעמים כשרוצים להשתמט מחובת התורה אומרים תירוץ שהוא חילול ד', ולדוגמא אדם נוסע על הטרעי"ן ובוש להניח טלית ותפילין לתפלה, ואומר שהוא נמנע מפני חילול ד' אבל באמת הוא חושש מחילול עצמו מפני שהוא בוש בפני המלעיגים, וכמו כן הוא בענין חובת מחאת גיוס השמד וד"ל. עלינו להתחזק ולעמוד לימין אחב"י תושבי ארץ ישראל המוחים נגד גזירת גיוס השמד והזימה ומקדשים שם שמים במסירת נפש ממש.

      כולנו חייבים לידע שכל הגזירות ובפרט גזירת הגיוס הם תוצאות מהצרה הכוללת שהוא קיום המדינה הציונית שהיא תפלצת מנאצת ומרידה נוראה בבקב"ה, מלכות שמים, ובגזירת הגלות, וכל מטרת קיומה היא להעביר על הדת את כל עם ישראל, ובפרט היהודים הטהורים החרדים לדבר ד' ולהשכיח שם שמים רח"ל.

      ומחובתינו למחות נגדם בכל תוקף ועוז ואף שבגמ' ערכין (ט"ז:) יש כמה שיעורים עד היכן הוא חובת מחאה אי כדי הכאה או כדי קללה זהו דוקא בחובה למחות נגד עוברי עבירה, אבל אם כוונתו ומטרתו הוא להעבירנו על הדת בוודאי צריך להתקומם נגדם עד מסירות נפש בפועל כמו שעשו החשמונאים בימי מלכות יון שעמדו להשכיח התורה ולהעבירנו ממצותי', ולכה"פ צריך לדבר ולהתעורר למחות.

      לדאבונינו הגדול לא די שיש אלו מבני ברק וכדומה שאין מרימים קול מלחמה ומחאה, עוד ישנם אלו משם המשתיקים ומסייעים בידם להפק זממם הרע, וכל זה משום שהם נהנים מכספם של מדינת השמד ולכן טח עיניהם מראות ואזנם משמוע צעקת בני ישראל המסובכים והנצדים ברשתם של מלכות הרשעה.

      זאת ועוד יותר שלפי מה שהורנו חז"ל על ידי שנותנים להם הזדמנות לתמוך בדברים כגון ישיבות וחדרים וכדומה, עי"ז נותנים בהם כח שיוכלו להמשיך במזימותיהם הרעות, כדאיתא במס' סנהדרין (דף ק"ג ע"ב מגרב) מקום פסל מיכה (עד שילה ) מקום המשכן ג' מילין הוה, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה, בקשו מלאכי השרת לדוחפו (למיכה) אמר להם הקב"ה הניחו לו שפתו מצוי' לעוברי דרכים, ועל דבר זה (שלא מיחו במיכה) נענשו אנשי פלגש בגבעה א"ל הקב"ה בכבודי (על פסל מיכה) לא מחיתם ועל כבוד בשר ודם (מעשה דפילגש) מחיתם עכ"ל הגמרא ולכאו' דברי הגמ' קשים מרישא לסיפא, כי אם הקב"ה לא הניח את מלאכי השרת לדוחפו מפני שפתו מצוי' למה נענשו ישראל על שלא מיחו בו, ורואים אנו מזה כי יש חילוק בין דין בי"ד של מעלה לבין בית דין של מטה, שבית דין של מעלה אין מענישין אם יש לו זכות של פתו מצוייה משא"כ בי"ד של מטה שמחוייבים להעניש ולהדוף את החוטאים אף אם יש לו זכותים לתלות בהם, ואם מתעצלים בזה עונשם גדול רח"ל. (ואולי משום שהי' פתו מצויי' לא מיחו בו וד"ל)

      ובזה יובן מה שידוע ומפורסם דברי גדולי ישראל הבריסקער זצ"ל רב והחזון איש זצ"ל בראשית קיומם, כי המדינה תתבטל מאלי' אחר חמשים או שישים שנה, ובעו"ה כלו הקיצין הללו ועדיין עומדים כסילון ממאיר לכרם בית ישראל, ומי יודע אם לא הי' כוונת רבותינו רק באופן ששלומי אמוני ישראל ילחמו כנגדם ויתפללו על ביטולם אז אי אפשר להם להתקיים למשך זמן מרובה, אבל כשמתערבים ביניהם ומקבלים מהם הנאות מרובות (בפרט הרבה כסף) והון עתק בזה מוסיפים כח בעו"ה למרכבה הטמאה להתקיים.

      בעת שעמדו הצוררים הקאמאניסטן על עם ישראל להעבירם על הדת והי' שעת השמד ממש שגזרו גזירות נוראות על כל שפעל למען חיזוק הדת והרבצת תורה יעץ מרן החפץ חיים זצ"ל לבני ישיבות נאווארדאק שיעמדו על משמרתם על אף שמסכנים את חייהם ואמר ר' אלחנן זצ"ל הי"ד שאם היו שומעים לעצת החפץ חיים והיו נלחמים נגדם, אף שהי' סכנת נפשות, ואיזה מהם היו נופלים ח"ו אבל בסוף היו מצליחים כי מסירות נפש על קידוש השם שובר ומבטל כל גזירות קשות כמו שהי' בזמן החשמונאים בימי חנוכה.

      גם מבואר דברי אברהם אבינו עליו השלום למלך סדום הרימותי ידי אל ד' קל עליון אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, כי הנהנה מרשעים אי אפשר שלא יושפע מהם וכן כתיב כי השוחד יעור עיני חכמים, ובאמת גרועים יותר מעוור, כי איתא בגמ' מגילה (כ"ד ע"ב) שאף מי שחשכו עיניו מברך יוצר המאורות ור' יוסי מבאר הטעם בברייתא, עפ"י מעשה שפעם הי' מהלך באישון לילה ואפילה, וראה סומא שהי' מהלך בדרך ואבוקה בידו, אמר לו ר' יוסי אבוקה זו למה לך ענה הסומא שכל זמן שאבוקה בידו בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתים, אבל מי שנסתמו עיניו מחמת שוחד אינו יודע שהוא עיוור ומסולף, ואינו שומע לקול המתריעים ומזהירים, וכן הוא בעניננו שהרי אף אחרי שמלכות הרשעה גוזרת כל מיני גזירות על הדת ועל החינוך, עד שאלחרונה הוציאו צו להפסיק ללמוד ענין בריאת העולם ופרשת נח וכו' שהם יסוד התורה והאמונה לילדים קטנים, עדיין טח עיניהם מראותולבם מהשכיל.

      "קידוש השם – וחילול השם"

      ועל מה שמתרעמים פלג בני ברק כי המחאות וההפגנות גורמים חילול ד', וטוענים שאנחנו מחוייבים להתנהג בדרכי נועם נגד אנשי השוק, גם זה הבל ממה שמצינו בדברי חז"ל שאדרבה הבעת הכאב ומעשי קנאות נגד עושי רשעה הוא גופא נחשב לקידוש השם, כדאיתא בגמ' דדורות הראשונים התפללו ונענו מפני שמסרו נפשם על קדושת השם, כי הא דר' אדא בר אהבה שקרע סרבלא בשוקא, והוצרך לשלם עליה ד' מאות זוזי, הרי שאף שבפועל קרע הסרבל מנכרית, נחשבת מעשה הקנאות לקידוש השם.

      ומה ששמעתי לפני שישים שנה מהגה"צ ר' אלי' לאפיאן זצ"ל שהי' אז במאנסי, ואמר שיחת מוסר כשתי שעות, ובתוך דבריו אמר שאף שקידוש ד' וחילול ד' הם היסודות של עבודת ד', צריכין לשקול בפלס אמיתי על כל מעשה, כי הרבה פעמים כשרוצים להשתמט מחובת התורה אומרים תירוץ שהוא חילול ד', ולדוגמא אדם נוסע על הטרעי"ן ובוש להניח טלית ותפילין לתפלה, ואומר שהוא נמנע מפני חילול ד' אבל באמת הוא חושש מחילול עצמו מפני שהוא בוש בפני המלעיגים, וכמו כן הוא בענין חובת מחאת גיוס השמד וד"ל. עלינו להתחזק ולעמוד לימין אחב"י תושבי ארץ ישראל המוחים נגד גזירת גיוס השמד והזימה ומקדשים שם שמים במסירת נפש ממש.

      יוליש |
      הגב
      • אין שום הצדקות להתנהגות המבישה הזאת

        דרכיה דרכי נועם וכח נתיבותיה שלום. לאחל ליהודי שעומד על השמירה להגן על ישראל זה בזיון וחילול ה' ברבים. החייל מקיים מצוות ויואליש להפך.

        רוצים למחות – יש ממשלה. זו הכתובת

        דרכי נועם |
        הגב
      • חרדעאש - החרדי החדש

        חרדעאש – החרדי החדש; סוג של דת חדשה – יהדות של הפגנות ושנאה!

        חרדק |
        הגב