בנט יוריד את יוקר המחייה? "חוק המזון", שיביא לירידת מחירים, אושר היום בכנסת – כל הפרטים

 

שר הכלכלה, נפתלי בנט, הביא היום (ב) לאישור הכנסת את המלצות הצוות לבחינת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה ("ועדת קדמי"). ההצעה מבוססת על עבודה ממשלתית המקיפה ביותר שנעשתה במטרה ללמוד את מאפייני שוק המזון ומוצרי הצריכה, לאתר כשלי שוק, ולגבש המלצות אשר יביאו להגברת התחרותיות ולהורדת יוקר המחייה, לטובת אזרחי מדינת ישראל.

צוות הועדה קיים  36 דיונים ו- 5 ימי שימועים, והסתייע בשירותיה של חברת ייעוץ כלכלי  בינלאומית (מוניטור). המלצות הצוות חולקו לשלושה חלקים: הפחתת מכסים, צרכנות ותחרותיות. עיקרי המלצות הצוות היו ההבנה כי אין פתרון בודד שיגרום להורדת מחירי המוצרים בשוק המזון ומוצרי הצריכה, אלא יש צורך ביישום שורה של כלים משולבים שיחד יהוו פתרון ליוקר המחייה בשוק זה. הכוונה הייתה לאפשר ולעודד מגמות תחרותיות לאורך שרשרת הערך בשוק המזון ומוצרי הצריכה, אך מאידך, להימנע מהתערבות ממשלתית מוגזמת ולשמור על האיזונים הקיימים בשוק.[תמ"ת1]

חוק המזון פורט את החלטת הממשלה בצורה מעשית כך שכיום הוא כולל שלושה מרכיבים עיקריים:

א. מודל תחרות לפתיחת סניפים של רשתות מזון– רשות ההגבלים עשתה עבודה יסודית ומיפתה את הפריסה הקיימת בכל הארץ של רשתות הקמעונאיות על מנת לבחון האם  באזור מסוים ייפתחו כמה חנויות של אותה רשת, דבר שיביא לאי תחרות באותו אזור. המודל  שנעשה מונע ריכוז חנויות של אותה רשת באותו אזור גיאוגרפי וזאת על מנת לייצר תחרות. בנוסף במקרים קיצוניים, שבהם יש ריכוז גבוה של חניות מאותה הרשת, נחייב למכור חנויות באזורים שכבר כיום יש בהם חסם של תחרות מכיוון שכל החנויות באזור הן של אותה הרשת.

ב. הסדרת יחסי ספקים קמעונאים: המטרה  של סעיף זה היא למנוע מצב בו לאחד מהצדדים , ספקים או קמעונאים, יש יתרון כוח על הצד השני , יתרון אותו ישלמו בסופו של דבר הצרכנים .  סעיף זה לוקח את הצו המוסכם מ-2005 של הרשות להגבלים עסקיים שהיה בהסכמה בין הספקים לבין הקמעונאים וכעת מחוקק אותו ויוצר איזונים במערכת היחסים בין הצדדים.

ג. הגברת שקיפות המחירים לאזרחים: מטרתו של סעיף  חשוב זה זה הוא להביא לשקיפות בכל הקשור לרכישה על ידי הצרכנים בתחום המזון. המתווה החדש יחייב את החנויות והרשתות  לאפשר גישה לנתוני המחירים בכל רגע נתון מכל חנות ואף יחייב את הרשתות קמעונאיות לפרסם את מחיריהם אלקטרונית, שליחת חשבונית בדוא"ל ועוד. הגישה הזאת תאפשר לגופים פרטיים ליצור מנועי חיפוש ואופציות מגוונות אחרות וכך למנוע את כשל השוק הקיים היום באי שקיפות המחירים ויסייע להגביר את הכוח של הצרכנים.

סעיף נוסף הוא איסור על  סידור מדפים על ידי הספקים בעצמם באופן שימנע העדפה למוצר מסויים. מי שיערוך את סידור המדפים יהיו רשתות השיווק עצמן. סידור המדפים לפי תוצאות הועדה מהווה חסם גדול לכניסה של יצרנים/יבואנים קטנים ובינוניים.

שר הכלכלה, נפתלי בנט: "עשינו היום צעד חשוב כדי להתחיל תהליך להורדת מחירי המזון ובעידוד השוק לתחרות. מחירי המזון הם  לא גזרה משמיים כמו כל דבר בישראל הם בין היתר תוצאה של חוסר תחרויות. אנחנו רואים שהיכן שיש תחרות בין הרשתות הקמעונאיות המחירים יורדים. אני לא בעד רגולציה אבל במקום שבו לא נוצרת תחרות אפקטיבית אנחנו לא נהסס להתערב ולעשות סדר בשוק. אחת המטרות המרכזיות של קבינט השרים לענייני יוקר המחיה שאני יושב בראשו היא למצוא דרכים להוזיל את העלויות לצרכנים, ואישור חוק המזון היום מהווה בשורה גדולה לצרכנים. אל לנו להקל ראש, יש עוד עבודה רבה בשוק המזון ובהורדת יוקר המחיה, ואנחנו נמשיך ונחוקק ככל שנידרש".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.