בעקבות כנס השלוחים הוירטואלי – הרב יעקב גלויברמן

לרגל כנס שלוחי הרבי מליובאוויטש זצ"ל בעולם שמתקיים היום באופן וירטואלי בגלל נגיף הקורונה – הרב יעקב גלויברמן מבכירי העסקנים בחסידות בחב"ד בטור מיוחד

כשליח הרבי, בימים ההם בזמן הזה: רבות עוד יסופר וידובר אודות המתכונת המוזרה יש לומר, של כינוס השלוחים העולמי השתא, שמתקיים כולו באופן וירטואלי בצל מגיפת הקורונה ששטפה את כל הגלובוס. מי היה מאמין…

בימים אלו ממש אנו עדים לכוחה של ההתקשרות לרצונו של הרבי, שלמרות וחרף הקשיים, לא מוותרים המארגנים שעמלים על התוכנית במשך חודשים ארוכים, ומצליחים להוציא מתחת ידם כינוס שמאחד את כל שלוחי הרבי -לגיון של מלך.

כמובן שזיכרונות רבים מלווים אותי בהקשר למפעל כינוס השלוחים העולמי, וברשותכם אני חולק עמכם זיכרון אחד ישן, מהכינוס הראשון בשנת תשמ"ז.

התרגשות ממלאת אותי בעת כתיבת שורות אלו. נזכר אני כיצד זכיתי להיות השליח הראשון מישראל שייצג למעשה את כל ארץ ישראל בכינוס השלוחים הראשון שהתקיים בשנת תשמ"ז.

זוכר אני כיצד בעיצומו של שבת פרשת 'תולדות' ניגש אלי מזכירו של הרבי הרה"ח לייבל גרונר ע"ה, וביקש ממני בקשה בשם הרבי. בקשתו היתה, היות ומתקיים כנס שלוחים בניו יורק באולם אהלי תורה (jewish center) היה כדאי שבמוצ"ש אדבר בפני השלוחים.
לאחר מכן אמר לי הרב גרונר ע"ה, שהרבי הוסיף וביקש, שמיד לאחר שאדבר אכתוב דיווח ואעלה על הכתב את תוכן דבריי.

בהתרגשות גדולה על הזכות הזאת שנפלה בחלקי וגורלי, דיברתי בפני השלוחים במוצאי השבת בסעודת המלווה מלכה המסורתית. אם אינני טועה, השתתפו אז אולי 100 שלוחים. דיברתי על תוכן קניית מערת המכפלה ועל פרשת חיי שרה וקישרתי זאת לעבודת השליחות, כפי שאליעזר עבד אברהם הצהיר: "עבד אברהם אנוכי".

למחרת כתבתי לרבי מכתב, והרבי הוציא לי מכתב כללי שיצא לאחר מכן גם לכלל השלוחים. שנה לאחר מכן, בשנת תשמ"ח התקיים כנס השלוחים העולמי במתכונת גדולה יותר, המוכרת לנו גם כיום.

לאחר האירוע התקיימו התוועדויות ב-770 שנמשכו עד תפילת שחרית. זוכר אני את המשפיע הרה״ח ר' מענדל פוטרפס ע"ה מתוועד ממושכות ומדבר על נקודת השליחות ותוכנה הפנימי. משקה רב נשפך שם, ניגוני כיסופים התנגנו, והאווירה היתה מחשמלת ומרוממת.

אז כן, זה לא קל. אני מאוד מתגעגע לשבת אחים יחד עם אחיי השלוחים, לשמוע מהם על הצלחות גדולות, לייעץ ולהתייעץ, ולהרגיש בעיקר מחובר לצינור ההשראה והכוח שלנו – הרבי. אני בטוח שלתחושתי שותפים רבים וטובים, בעיקר כעת שבצוק העתים נבצר מאיתנו להיות יחד בחצר הרבי ובאוהל הק' – לברך ולהתברך.

אבל לא מספיק להתרפק רק על זיכרונות. או כמו שכותב הרבי ב'היום יום' – לא באנחות ניוושע. יש לנו משימה עיקרית, והיא עדיין לא הגיעה לכלל מימוש לצער כולנו – להכין את העולם לקבלת פני משיח בפועל.

בטוחני שדווקא בעת הזאת, בעידן שבו כל העולם מצוי בכאוס לא צפוי, העולם היהודי, ולא רק, מייחלים למשהו שמיימי שיציל את העולם. לנו כאנשים מאמינים וכחסידי הרבי ברור, שהפתרון לכל הצרות הגלובליות והאישיות זה – להביא לימות המשיח. לגלות את כבוד ה' בעולם ולהביא מרפא ומזור לתחלואי היקום כולו.

לכן, בטוחני שדווקא בשעה מוזרה שכזאת, צבא השלוחים נחוש מתמיד במשימה האחרונה שהטיל עלינו הרבי, להכין את העולם לקבלת פני משיח, והכינוס השנה כפי שראיתי, גם עומד בסימן הזה.

זו ההזדמנות להודות לכל העוסקים במלאכת הקודש בארגון הכינוס, ובראשם, הרוח החיה שמאחורי הכינוס – הרה"ח משה קוטלרסקי, סגן יו״ר המל״ח, שמעניק תשומת לב אישית לכל שליח. ייתן ה' שכבר בשנה זו – פלאות אראנו, נזכה לראות את המשלח בעיני בשר, מוליכנו קוממיות לארצנו בגאולה השלימה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.