"ברוקלין של קודש": יאיר שרקי על החרדים בניו יורק

תחת הכותרת "ברוקלין של קודש" מספק שרקי תיעוד יוצא דופן, מבפנים, על חיי הקהילות החרדיות בארה״ב. בראיון לידיעות הוא מספר על המניע מאחורי הכתבה ועל השוני בין החרדים בישראל לאלו שבניו יורק. צפו בפרומו

בערוץ 2 ישודר החל מהערב, סדרה של כתבות על הנעשה בברוקלין החרדית. תחת הכותרת "ברוקלין של קודש" מספק שרקי תיעוד יוצא דופן, מבפנים, על חיי הקהילות החרדיות בארה״ב.

העולם החרדי בברוקלין שונה מהעולם החרדי בישראל, חרדים חיים דלת ליד דלת עם שכנים לא יהודים, יוצאים לעבוד, ומשתלבים בחיים התוססים של ניו יורק.

בכתבה מביא שרקי תיעוד על הגוונים השונים, אלו שמשתלבים וגם אלו שמסתגרים ונמנעים ממגע עם החיים המודרניים. שרקי יצא לביקור בקריית יואל. המעוז של חסידי סאטמר, ״מאה שערים של ניו יורק״, שהפכה לעיר החרדית הראשונה בארה״ב.

בכתבה מנסה שרקי להבין למה בארה״ב עובדים בהמוניהם ובישראל לא? צוות חדשות 2 עברו בין פועלי הבניין החסידים ועד לשופטת החרדית הראשונה בבית המשפט הפלילי של ברוקלין.

בכתבה ישנה הצצה למעוזים הקיצוניים של סאטמר שנאבקים בישראל ומממנים את ההפגנות נגד הגיוס.

בכתבה בידיעות אחרונות אודות הסדרה המרתקת "ברוקלין של קודש" נכתב כי הסדרה היא היא יוזמה של שרקי. כשהציע אותה לממונים עליו בחדשות 2, לא האמין שתצא כל כך מהר לפועל. "אני מסקר את המגזר החרדי כשש שנים. יש חצי מיליון חרדים מעבר לים שהם אחרים, אני מת לדעת מה הם ומה אפשר ללמוד מהם", אמר בראיון ל"ידיעות אחרונות".

שרקי נשאל: מה ההבדל המהותי בין החרדים בארץ לאלו שבברוקלין?

"השוני הכי בולט הוא בגישה. פה החרדים הם חלק מהנהלת השלטון ונמצאים כל הזמן במאבק איך ייראה הרחוב, אם לסגור את המרכולים או לפתוח אותם, ואם להתגייס לצבא או לא. שם אין להם יומרה לנהל משהו. הם באים ומקבלים לגמרי את כללי המקום. אמריקה גם מאוד נוחה לחרדים. אף אחד לא דורש מהם להתגייס לצבא. בניו־יורק יש המון מוזרים, אז אף אחד לא מנסה לקחת מהם את הייחודיות שלהם".

קל יותר להיות חרדי בניו־יורק מאשר בארץ?

"אני חושב שמהרבה בחינות קל יותר להיות חרדי בניו־יורק, למרות שיש גם יתרונות לחרדיות הישראלית. חרדי שחוזר בשאלה בניו־יורק יש סיכוי שיתבולל ויתחתן עם לא יהודייה. פה חרדי שחוזר בשאלה עדיין מביא ילדים יהודים".

בראיון ל"ידיעות אחרונות" מדבר שרקי על הפיאות שלו שהפכו לסמל המסחרי שלו. "בישיבה הלכו עם פאות — זה גם לוק יהודי כזה — ומאז לא ראיתי סיבה לשנות", הוא אומר. "כשהייתי בכיתה י' לא ידעתי שזה ייחד אותי מאחרים. אבל כן, הפאות הן גם קצת הסמל המסחרי שלי. אני מקווה שמודדים אותי גם מעבר לזה. אני לא חרדי, אבל יש גם הרבה דתיים עם פאות".

כשהגעת לחדשות 2 מישהו דיבר איתך על הפאות?

"דיברנו על זה, אבל אף אחד לא רצה או חשב לבקש ממני שאוריד אותן. היה ברור שאני נשאר איתן. האם אני אוריד אותן מתישהו בעתיד? בקרוב אהיה בן 25, אז להגיד לך דברים לכל החיים יהיה מוגזם. נחיה ונראה".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.