בר מצות הדמים של המתנחלים • דב הלברטל

תוצאות בר מצוות הדמים, היו, בסופו של דבר, מרשימות. מרשימות מאוד. הם גם התגרו. גם עמדו לעשות בהם לינץ'. גם סיכנו את חייהם, גם הרגו ערבי, בבחינת והורשתם אותם. גם גילו שמערה בארץ ישראל היא נחלת אבותינו, וכך השתתפו בכיבוש הארץ. הטור של דב הלברטל

למתנחלים יש דרך מקורית לחגוג את בר המצווה של עשרים ילדים. בכל מקום אחר, לוקחים אותם לבית כנסת או לאולם עם כיבוד ותזמורת. דורשים דרשות, מקבלים מתנות ומקבלים עליהם עול מצוות. כך זה בכל העולם היהודי ובמסורת ישראל.

אבל אצל המתנחלים זה אחרת. הם, המתנחלים, מאמינים שצריך לחנוך את ילדי הבר מצווה, באמצעות פרובוקציות ואלימות. כי הרי ארץ ישראל נקנית באלימות, ועליהם להתחנך לכך, בבחינת חנוך נער על פי דרכו.

אז מה עושים? לוקחים עשרים נערי בר מצוה, עם שני הורים מלווים עם נשק, בסמוך לכפר ערבי עוין. ואז יקרה אחת משתיים: או שלא יהיה לינץ', ואז הילדים חונכו לכיבוש הארץ, על זכותם הבלעדית לנחלת אבותינו ועל כוחם ועוצם ידם, שהרי לא בוצע בהם לינץ'. או שחלילה יקרה משהו, ואז הם יחונכו למסירת נפשם למען נחלת אבותינו בארצנו.

אז בכל מקרה זה מצב של ניצחון. או ניצחון של הרוח או ניצחון של החומר. ילדים אלה יקבלו עליהם עול ההתגרויות והאלימות, וכך ילדותם לא תבייש את בגרותם. הם יוכלו להיות גאים בהורים, שיצאו ללוות אותם בנשק, ואפילו ירו למנוע לינץ', דבר המלמדם שהכל נקנה בקנה הרובה, גם גירוש הערבים, וגם מצוות יישוב הארץ. וכי יכולה להיות מתנת בר מצווה גדולה מזו? וכי יכולה להיות דרשה נעלה מזו?
ובפועל, זה מה שקרה. הטיול החינוכי של בני המצווה, התקיים ללא תיאום עם הצבא, כי אם היה כך, לא היה קורה כלום, ובני המצווה לא היו מתחנכים. בסופו של דבר, הייתה להם בר מצוה עילאית. חינוך גם ברוח וגם בחומר. כצפוי, ההתגרות הביאה את הפורעים הערבים לכמעט ביצוע לינץ' בכל הנערים.

זריקות אבנים, התקרבות מאיימת ומבטי השנאה, בישרו לנערים את תחילת חינוכם, שארץ נחלתנו דינה להיות נקנית באש. לאחר מכן, ירי אחד ההורים שפגעה בערבי חף מפשע, לימדה אותם שאין ערבי מפשע וערבי טוב הוא ערבי מת.

לאחר מכן, הם הוכנסו למערה שבא החביאו אותם, וכאן הם למדו שיעור גדול, שבתחבולות תעשה לך מלחמה, וגם מערה בישראל היא ארץ ישראל ומגינה עלינו מפני הפורענות. וחוץ מזה, הם גם ילמדו שחייהם הפקר, גם ביחס למערה שבשטחים. ראוי לסכן חיי ילדים למען ילמדו וייראו.

אז תוצאות בר מצוות הדמים, היו, בסופו של דבר, מרשימות. מרשימות מאוד. הם גם התגרו. גם עמדו לעשות בהם לינץ'. גם סיכנו את חייהם, בבחינת מוסר נפשו על נחלת אבותינו. גם הרגו ערבי, בבחינת והורשתם אותם. גם גילו שמערה בארץ ישראל היא נחלת אבותינו, וכך השתתפו בכיבוש הארץ.
מוכרחים להודות, שבר מצוות הדמים של המתנחלים, היא אירוע חינוכי עילאי, הראוי לחיקוי, למופת ולדוגמא בכל כלל ישראל. וכך יגדלו ילדי ישראל לתורת האלימות והחרב, ולמעשים טובים.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. ר' דוב צודק בכל מלה! תמשיך לגלות את הלוט מעל פרצופיהן

    צודק בכל מלה, ממש. כל מלה פנינה.
    ממש חבל על המסכנים האלה שגדלים במצות על חרבך תחי' למען המצוה גדולה של כיבוש אר"י שלדעתם המדומה דוחה את כל התורה כולה.

    יוסף |
    הגב
  2. למה למה למה???

    עד שסוף סוף היה שקט מהלברטל לאחר שזרקו אותו מכל האתרים אתם נותנים לו במה??? לא חבל לפגוע באתר? לא חבל לפגוע בגולשים? מה הוא נותן חוץ מבחילה??

    אבי |
    הגב