בשורה לבחורי ישיבות: הוזלה במחירי המרלבורו

לאחר ההוזלה מחירי סיגריות מרלבורו יירדו מ-34 ל-32 שקל, והמחיר של חפיסת L&M יירד מ-30 ל-28 שקל.

הוזלה במחירי הסיגריות המיובאות: יבואנית מוצרי הטבק, פיליפ מוריס, הוזילה את המחיר של שלושה מהמותגים המובילים שלה – מרלבורו, L&M ומקלוני ה-HEETS של אייקוס ב-4-2 שקלים לחפיסה.

לאחר ההוזלה מחירי סיגריות מרלבורו יירדו מ-34 ל-32 שקל, והמחיר של חפיסת L&M יירד מ-30 ל-28 שקל.

לדברי גורמים בענף, ההוזלה יכולה לגרור גם את שאר החברות בתעשיה שיוזילו את מוצריהם.

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. יש בחורי ישיבות שחוששים שבלי הסיגריות לא תוכלו להתמודד עם לחצים. תסבלו מכאבים? לא תהיו מאושרים? זה לא מה שאומרים המחקרים

    יש בחורי ישיבות שחוששים שבלי הסיגריות לא תוכלו להתמודד עם לחצים. אבל בכל זאת יש המון סיבות להפסיק לעשן, אך מרבית המעשנים נותנים לעצמם גם סיבות להימנע מגמילה. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצאו כי החיים אחרי הסיגריות לרוב נראים אחרת לגמרי ממה שהמעשנים מדמיינים. ריכזנו ארבעה דברים שמעשנים אומרים לעצמם כדי להמשיך לעשן ובחנו מה מצאו המחקרים האחרונים בנושא.

    "הסיגריות עוזרות להרגיע אותי"
    לעיתים קרובות מעשנים רואים בסיגריה כלי לשליטה על לחצים והרגעת עצבים. מעשנים לשעבר לפעמים חוזרים לעשן בגלל המחשבה שזה יעזור להם להתמודד עם אירוע חיים מלחיץ. אך נראה שאין לכך ביסוס מדעי.

    מחקר שפורסם בשנת 2013 בכתב העת British Journal of Psychiatry עקב במשך חצי שנה אחר כמעט 500 מעשנים שפנו למרפאות גמילה מעישון של קופות חולים בבריטניה. אחד מכל חמישה משתתפים אמר שהוא מעשן כדי להתמודד עם לחץ.

    החוקרים מצאו הפחתה משמעותית ברמות החרדה בקרב 68 המעשנים שהצליחו להיגמל, לאחר חצי שנה בה לא עישנו. ההשפעה הייתה גדולה יותר בקרב אלה שהיו להם הפרעות מצב רוח וחרדה ובקרב אלה שעישנו כדי להתמודד עם לחץ מלכתחילה.

    לדברי החוקרים, הממצאים צריכים להרגיע מעשנים המנסים להפסיק לעשן שחששותיהם מפני עליה ברמות המתח והחרדה ללא סיגריות אינם מבוססים. הם מאמינים כי הבלבול של המעשנים נובע מכך שאחד מתסמיני הגמילה מניקוטין הוא עצבנות. מעשנים שלא עישנו זמן מה עשויים לחוות את התחושה הזו ולמצוא שהיא נרגעת כאשר הם מעשנים סיגריה. אבל לכך אין קשר למתחים המלווים את החיים היומיומיים – אותם סיגריות לא ירגיעו.

    מחקר שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Addiction מצא גם הוא כי רמות המתח יורדות לאחר שמצליחים להיגמל מסיגריות. המחקר נערך על 469 מעשנים שניסו להפסיק לעשן לאחר שאושפזו בשל מחלות לב. הנבדקים מילאו שאלונים מפורטים עם תחילת המחקר ושנה לאחר מכן. בתחילת המחקר 85% מהמעשנים האמינו שהעישון עוזר להם להתמודד עם מתחים ולחצים במידה מסוימת. מחציתם אמרו שהעישון "מאוד עוזר" להם להתמודד.

    שנה לאחר שהפסיקו לעשן 41% מהנבדקים נגמלו מסיגריות. בקרב הנבדקים שלא חזרו לעשן נצפתה ירידה ממוצעת של 20% ברמות הלחץ. בקרב הנבדקים שחזרו לעשן לא היה שינוי משמעותי ברמות הלחץ. הקשר נותר גם כאשר החוקרים לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות.

    החוקרים סיכמו שהממצאים תומכים ברעיון לפיו התלות בסיגריות מהווה מקור כרוני ללחץ בפניה עצמה. בדומה להסבר שנתנו עורכי המחקר הראשון, עורכי המחקר הנוכחי אמרו שכאשר מעשנים לא יכולים לעשן, ככל שפרק הזמן שעובר בלי סיגריה מתארך, הם נוטים לחוש יותר ויותר מתוחים, חסרי מנוחה ורגזנים. סיגריה עוזרת לשחרר את מצב הלחץ הזה, וזו כנראה הסיבה המרכזית לכך שמעשנים מאמינים שעישון מפחית רמות לחץ, למרות שהמצב בעצם הפוך.

    "הסיגריות מסייעות להתגבר על הכאב"
    לא רק שעישון לא מפחית כאבים, מחקרים רבים מצאו כי עישון מעלה את הסיכון לכאבים מסוגים שונים ומחמיר את רמות הכאב. עוד עולה מהמחקרים כי באלה שסובלים מכאבים גמילה מסיגריות עשויה לסייע להפחית את רמות הכאב.

    מחקר שפורסם בכנס השנתי של איגוד המרדימים האמריקאי בשנת 2010 מצא כי מעשנים מדווחים שהם סובלים יותר מכאבים קשים לאחר ניתוח מאשר לא-מעשנים.

    בשנת 2011 חוקרים מאוניברסיטת קנטאקי מצאו קשר בין עישון לכאב כרוני בנשים. מהמחקר שנערך בקרב 6,000 נשים עלה כי נשים מעשנות או שעישנו בעבר היו בסיכון גבוה יותר לדווח על לפחות תסמונת אחת של כאב כרוני – פיברומיאלגיה, כאב גב כרוני, כאב צוואר כרוני, כאב מפרקים, כאבי ראש כרוניים, בעיות עצבים וכאב בכל הגוף – בהשוואה לנשים שאינן מעשנות. מעשנות לשעבר היו בעלות סיכון גבוה יותר ב-20% לתסמונת אחת לפחות של כאב כרוני, נשים שנהגו לעשן מידי פעם היו בעלות סיכון גבוה יותר ב-68% ובנשים שעישנו כל יום הסיכון היה יותר מכפול.

    מחקר שפורסם בשנת 2012 בכתב העת Journal of Bone and Joint Surgery מצא כי מעשנים הסובלים מכאב גב הקשור לבעיות בעמוד השדרה מדווחים על כאב רב יותר מאשר מטופלים שהפסיקו לעשן. החוקרים בחנו את היסטורית העישון ועקבו אחר דיווחים על כאב בקרב יותר מ-5,300 מטופלים עם כאב בגב או ברגל הנובע מהפרעות של עמוד השדרה, שטופלו באמצעים ניתוחיים או לא ניתוחיים. בזמן תחילת הטיפול, מטופלים שלא עישנו מעולם ומטופלים שהפסיקו לעשן דיווחו על כאבי גב נמוכים באופן משמעותי בהשוואה למעשנים. מטופלים שהפסיקו לעשן במהלך תקופת הטיפול דיווחו על שיפור גדול יותר בכאב הגב מאלה שהמשיכו לעשן. לעומת זאת, בקרב המעשנים שלא הפסיקו לעשן במהלך הטיפול, לא היה שיפור משמעותי סטטיסטית בכאב המדווח, ללא קשר לטיפול שקיבלו.

    מחקר שפורסם בנובמבר 2014 מצא כי עישון מעלה את הסיכון לכאבי מחזור כרוניים ב-41%. בנשים שעישנו בעבר אך הפסיקו לעשן הסיכון לסבול מכאבי מחזור כרוניים היה נמוך יותר מאשר במעשנות, אך עדיין גבוה ב-33% בהשוואה לנשים שלא עישנו מעולם.

    "אם אפסיק לעשן אהיה פחות מאושר"
    לפי סקר שפרסם משרד הבריאות בשנת 2010, אחד מכל 10 מעשנים אומר שמה שמונע ממנו להיגמל הוא חשש משינויים במצבי רוח. אך בשביל רבים הדרך לאושר מתחילה בכיבוי הסיגריה.

    מחקר שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Nicotine & Tobacco Research מצא כי רמות האושר עולות בקרב אנשים שמפסיקים לעשן ונותרות כך כל עוד הם נמנעים מסיגריות. המחקר נערך בקרב 236 אנשים שניסו להפסיק לעשן. שבוע לפני היום בו הפסיקו לעשן הם נבדקו לתסמיני דיכאון וכך גם שבועיים, 8 שבועות, 16 ו-28 שבועות אחרי שהפסיקו לעשן. כמעט מחצית מהמשתתפים לא הפסיקו לעשן בתאריך, 44 היו ללא סיגריות רק בהערכה שבוצעה שבועיים לאחר תאריך ההפסקה, 33 לא הדליקו סיגריה רק עד ההערכה שבוצעה לאחר 8 שבועות ו-33 נוספים הצליחו להימנע מסיגריות לאורך כל תקופת המחקר. המשתתפים שמעולם לא הפסיקו לעשן היו האומללים ביותר לאורך כל תקופת המחקר. אלה שהפסיקו והתמידו בהימנעות היו המאושרים ביותר ונותרו עם אותה רמת אושר גבוהה לאורך כל המחקר. בקרב אלה שהפסקת העישון אצלם הייתה זמנית, מצב הרוח היה הטוב ביותר בבדיקות שנערכו בתקופה בה לא עישנו. לאחר שחזרו לעשן, מצב הרוח שלהם השתנה לרעה, לפעמים עם רמות עצב גבוהות יותר מאשר בתחילת המחקר. המחקר מראה כי בניגוד למה שמעשנים רבים חושבים, גמילה מסיגריות אינה הקרבה פסיכולוגית למען בריאותם הפיזית.
    בניגוד למה שמעשנים רבים חושבים, גמילה מסיגריות אינה הקרבה פסיכולוגית למען בריאותם הפיזית . מחקר שפורסם שנה לאחר מכן בכתב העת Annals of Behavioral Medicine מצא גם הוא כי בהשוואה לאנשים שממשיכים לעשן, אנשים שנגמלים מסיגריות מאושרים יותר ומרוצים יותר מחייהם לאחר הגמילה. החוקרים העריכו את איכות החיים הכללית, איכות החיים הקשורה לבריאות, רגשות חיוביים ושליליים ולחץ, בקרב יותר מ-1,500 מעשנים שלקחו חלק במחקר על גמילה מעישון. מצב העישון ואיכות החיים הוערכו שנה ושלוש שנים לאחר הגמילה. נמצא כי אלו שמצליחים להפסיק לעשן, בטווח הארוך, לא חווים פגיעה באיכות החיים ואף חווים כמה שיפורים משמעותיים. הנגמלים הגיעו לציונים גבוהים יותר במדדי איכות חיים כללית, איכות חיים הקשורה לבריאות ורגשות חיוביים גם שנה וגם שלוש שנים לאחר הגמילה. בנוסף, בשנה השלישית הם חשו שיש פחות גורמי לחץ בחייהם.

    אפילו באנשים הסובלים ממחלות נפש כמו דיכאון גמילה מסיגריות לא מובילה להחמרה במצב. בשנת 2011 פורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal Of Medicine מאמר שדן בחשיבות של גמילה מעישון בחולים עם הפרעות נפשיות ובין היתר הציג חמישה מחקרים מבוקרים שנערכו במעשנים שקיבלו טיפול מותאם למחלת הנפש שלהם, שהראו כי הפסקת העישון לא החמירה דיכאון או תסמיני פוסט-טראומה וגם לא הובילה לאשפוז פסיכיאטרי או לעליה בשימוש בתרופות לא חוקיות או אלכוהול.

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  2. "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם"

    .

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  3. הזהיר אותנו השי"ת (השם יתברך) ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", דהיינו שהיו צריכים שמירה גדולה שלא לעשן.

    הזהיר אותנו השי"ת (השם יתברך) ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", דהיינו שהיו צריכים שמירה גדולה שלא לעשן.

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  4. כל הגורמים לסרטן הריאות בעיקר עישון, אבל גם זיהום אוויר, חשיפה למתכות ולאסבסט, סיליקה בגירים ומנועי דיזל וגם מוטציות גנטיות - כל אלה גורמי סיכון לסרטן הריאות

    כל הגורמים לסרטן הריאות *בעיקר עישון*, אבל גם זיהום אוויר, חשיפה למתכות ולאסבסט, סיליקה בגירים ומנועי דיזל וגם מוטציות גנטיות – כל אלה גורמי סיכון לסרטן הריאות.

    עישון הוא הגורם המוביל שהוכח כקשור לסרטן הריאות. למעשה, סרטן הריאות הוא אחד מבין המחלות שמוכחות באופן מובהק כקשורות לעישון, ובהן גם מחלות לב וכלי דם ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).

    הקשר בין עישון סיגריות לסרטן הריאות תועד לראשונה עוד בשנת 1939 בעקבות זיהוי גידולים סרטניים בריאות של חיות שנחשפו ל'מיץ טבק' שהיה לאחד המשקאות הזמינים בשנים שבין מלחמות העולם. הקשר התבסס בהמשך השנים בעשרות מחקרים.

    לפי נתוני מחקרים, למעשני סיגריות יש סיכון יחסי גבוה פי 15 עד 30 לחלות בסרטן הריאות בהשוואה לאלו שאינם מעשנים. בארה"ב עישון סיגריות קשור ל-90% ממקרי התחלואה בסרטן הריאות, לפי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC).

    לפחות 70 מתוך מעל ל-600 כימיקלים שמצויים בסיגריות מוכחים כמסרטנים בקרב בני אדם או חיות, מרביתם נמצאו קשורים לתחלואה בסרטן הריאות. עטרן הידוע בכינויו 'זפת', המסומן באותיות Tar ידוע כמסרטן העיקרי בסיגריה, ומהווה גורם מרכזי להתפתחות סרטן הריאות, אחד מסוגי הסרטן הקטלניים יותר, שרבים מהחולים בו הם מעשנים בהווה או בעבר.

    מחקר מקיף של החברה האמריקאית לחקר הסרטן שפורסם בינואר 2004 בכתב העת British Medical Journal והקיף נתונים אודות 940,774 נבדקים מעשנים ולא מעשנים, מצא כי הסיכון לסרטן הריאות אמנם גבוה ב-44% בקרב אנשים המעשנים סיגריות עם רמות גבוהות של 'עטרן' (סיגריות רגילות) בהשוואה לסיגריות 'מדיום' עם רמות מתונות של עטרן, אולם אין הבדל בסיכון לסרטן הריאות בקרב מעשנים סיגריות 'מדיום' לבין מעשני סיגריות 'לייט' ו'אקסטרה לייט' המכילות כמויות נמוכות מאוד של עטרן, הן בקרב גברים והן בקרב נשים – וזאת ככל הנראה בהשפעת חומרים מסרטנים נוספים בסיגריה, ובהם ניקל, קדמיום וכרום – שיפורט עליהם בהמשך, וכן פורמלדהיד, בנזן, ויניל כלוריד, ניקל ואקרוליין.

    מחקר אמריקאי מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון, שפורסם בשנת 2003 בכתב העת American Journal of Epidemiology, העלה כי הסיכון לסרטן הריאות שבעישון סיגריות מנטול דומה לסיכון הטמון בסיגריות רגילות.

    עבודות הראו כי ככל שאדם מעשן יותר שנים או כמות גבוהה יותר של סיגריות – כך הסיכון לסרטן הריאות גדל. מחקר מדנמרק שבוצע בקרב 19.714 אנשים, ופורסם בספטמבר 2005 בכתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית, מצא כי מעשנים כבדים של מעל ל-15 סיגריות ביום שחתכו ב-50% את מספר הסיגריות היומי הפחיתו ב-27% את הסיכון לסרטן הריאות במעקב של עד 31 שנים. כמו כן, אלו שעישנו עד 14 סיגריות ביום מראש, וכונו 'מעשנים קלים' היו בסיכון נמוך ב-56% לפתח סרטן הריאות בהשוואה למעשנים כבדים.

    גמילה מעישון מפחיתה את הסיכון לסרטן הריאות, ועבודות הראו כי אנשים שעישנו בעבר נמצאים בסיכון נמוך יותר לסרטן הריאות בהשוואה למעשנים בהווה, זאת למרות שגם מעשנים בעבר נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלה בהשוואה לאלו שמעולם לא עישנו סיגריות.

    הקשר בין עישון לסרטן הריאות מובהק בייחוד בקרב חולי סרטן ריאות מסוג תאים קטנים (SCLC), אשר מהווה כ-15% מהגידולים הסרטניים, אולם קיים בשכיחות גבוהה גם בקרב חולי סרטן הריאות השכיח יותר – סרטן ריאות של תאים לא קטנים (NSCLC). למרות הקשר החזק לעישון, כ-20% עד 30% מחולי סרטן הריאות לא עישנו מימיהם, וחלו בסרטן כתוצאה מסיבות אחרות, רובם המכריע חולים בסרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים.

    עישון נקשר גם כגורם סיכון לסוגים רבים נוספים של גידולים סרטניים, לרבות סרטן השד, המעי הגס, הוושט, הגרון, הכבד, הכליה, שלפוחית השתן, צוואר הרחם ואף ללוקמיה (סרטן הדם).

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב