הזוועה בעתניאל: רננה משחזרת את רגעי האימה

המנחמים הבאים שביקרו בבית משפחת מאיר בעתניאל שמעו מהבת רננה שחזור מדויק ומצמרר למה שהתרחש בעת המאבק במחבל {"חשבתי שזה ג'וק"}

"שכבתי בחדר השינה של ההורים. הייתי באמצע שיחת טלפון עם אוזנייה אחת…בהתחלה עוד חשבתי לעצמי שהיא בטח נבהלה מנדל או מג'וק, שני דברים שבקלות היו יכולים לגרום לאמא לצרוח. אבל אז הצרחות התגברו. ולא פסקו. הבנתי שקורה שם משהו. כשעליתי במדרגות אמא כבר שכבה על הרצפה. עדיין נאבקה במחבל": כך מספרת בתה של דפנה מאיר הי"ד, רננה, שהיתה עדה לפיגוע האכזרי.

רננה מוסיפה לתאר: "ראיתי אותו מנסה להוציא את הסכין. צרחתי לשני האחים שלי שלא יעלו לסלון. הבנתי שהוא רוצה להמשיך. זה לקח כמה שניות עד שהוא ראה שהוא לא מצליח להוציא את הסכין וברח. אמא נלחמה בו, היא לא נתנה לו להוציא את הסכין, לא נתנה לו לפגוע בנו. צרחתי. הוא נבהל וברח. ניגשתי לאמא, לסכין שהייתה נעוצה בה. באתי להוציא אותה אבל אז נזכרתי שבקורס של מד"א אמרו לנו לא להוציא חפצים זרים.

לא זכרתי מספרים ארוכים, רק את זה של מד"א. התקשרתי וסיפרתי להם מה קרה. ביקשתי שישלחו אמבולנס. צרחתי כל הזמן מהפאניקה. אמא עדיין נשמה, ביקשתי ממנה כל הזמן רק להמשיך לנשום, לא להפסיק, אבל כבר הבנתי. היה לי ברור שזה נגמר. היא ניסתה להמשיך לנשום. הרגשתי שהיא שומעת אותי למרות שהיא כבר לא הגיבה. אני מקווה שהיא לא שמעה את הצרחות שלי".

אחד מאנשי ההצלה שהגיע לזירה שיבח את תפקודה המופתי של הבת: "הילדה הזו תפעלה את כל האירוע לבדה, כשהיא רואה את אמה בנשימותיה האחרונות".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.