"גופו הגשמי של מרן הפך להיות כלי לרוחניות" • ראיון

פרופ' ר' אליהו סורקין חסיד חב"ד שמנהל את המחלקה – על שליחותו במוסד הרפואי, על ההרגשה בעת הטיפול במרן הגראי"ל, והאם הוא אישר את השימוש בתפילין האישיות שלו? ● וגם: מה מצבו של מרן בן ה-103? ● לראיון המרתק {הפרופסור מדבר}

כרופא בכיר ומנהל מחלקת טיפול נמרץ ב'מעייני הישועה' – כיצד אתה מביא את ה'מבצעים' ודברי הרבי למקום עבודתך שהוא סמל בציבור הליטאי?

"ראשית. הטיפול במרכז הרפואי 'מעייני הישועה' הוא עבור כל חרדי ויהודי. צריך לדעת שהמקום לא שייך רק לציבור כזה או אחר. מטופלים אצלנו מגוון רחב של בני-אדם מכל המגזרים.

"דבר שני. לגבי היותי איש צוות חב"די – אצלנו במשרד יש תמונה של הרבי ואגרות קודש. אני יכול לומר בוודאות כי לא משנה מי אלו שרואים את תמונתו של הרבי, הם ניגשים לקופת הצדקה שעל-יד ומשלשלים מטבע לצדקה. חלק נרחב אף מבקש את ברכתו של הרבי לבריאות טובה ועוד. ניתן לומר שימי הציבור ה"ליטאי" כמו שאוהבים לכנות, נגמר. כולם יהודים".

בכלי התקשורת החרדים דווח על-כך שראש הישיבה העניק לך את התפילין האישיות שלו בכדי שיניחו בהן תפילין לרופאים במחלקה. האמנם?

"מה שנכתב בכמה מקומות בתקשורת הוא לא מדוייק כל-כך. אכן היו הנחות תפילין, וכן, עם התפילין של הרב שטיינמן.

"אך למעשה – הסיפור האמיתי הוא כך: בזמן שהרב היה מאושפז אצלנו ראיתי שישנם הרבה קרובים, עוזרים ובני משפחה שמסתובבים במקום. הצעתי להם באחד הימים, במקום לשבת חסרי מעש ולראות את קווי המוניטור עולים ויורדים – שיקחו זוג תפילין ויעשו 'מבצע תפילין' במוסד.

"הסברתי להם שיש כאן יהודים שהם 'קרקפתא' שלא הניחו תפילין מימיהם, או כאלו שמניחים לעיתים רחוקות. ואז הם אכן לקחו את התפילין של הרב ועשו בהן "מבצעים".

"בדיעבד, אני חושב שהרב ידע מכך אך ורק לאחר מעשה".

האם לדעתך בעקבות סיפור זה בציבור הליטאי יחלו להניח תפילין ליהודים כמו בחב"ד?

"זה אני לא יודע. הכל בהשגחה פרטית. מה שכן, יכול להיות שאותו יהודי "קרקפתא" שעד לאותו הרגע לא הניח תפילין מימיו, יחל להניח בקביעות וזה כבר עולם ומלואו.

"אספר לך שפגשתי במסדרונות 'מעייני הישועה' יהודי "ליטאי" מקרובי המשפחה של ראש הישיבה – שיודע חסידות הרבה יותר מחב"דניק ממוצע".

מהי ההרגשה לטפל ולדאוג למנהיג הציבור הליטאי שעיניים רבים עקבו ועוקבים אחר מצבו?

"אני רופא. וכרופא אני מחויב לתת את המקסימום לכל אחד. אני צריך להתעלם מהדמות שבה אני מטפל, כי אם לא אעשה זאת, הדבר ינטרל אותי מההחלטות. אני רואה באדם שאני מטפל בו – מטופל נטו, ולא אחד מגדולי הדור. כמובן ברמה המקצועית ולא האישית חלילה".

לסיום. הרב בגיל 103 לאורך ימים ושנים טובות. מה מצבו?

"הלוואי עלי. אצל אדם ברמה כזו הגיל כבר לא אומר דבר – הכל בדרגת מוח שליט על הלב. הגוף הגשמי הופך להיות כלי לרוחניות ואני לא מדבר רק עליו, אלא על כל גדולי הדור.

"אספר לך סיפור מיוחד לסיום – לפני כמה שנים קיבלתי קריאה דחופה לביתו של אחד מהרבנים הגדולים – הרב שמואל הלוי וואזנר ע"ה לאחר שבני משפחתו הבחינו שלא חש בטוב.

"מיהרתי לביתו וניגשתי לבדוק את מצבו. לשמחתי גיליתי כי הוא היה באמצע תפילה ומהדבקות שלו היה נראה להם כי לא חש בטוב.

"ישנם אנשים… שהם למעלה מהטבע, פשוטו כמשמעו".

אתר חב"ד-שטורעם.נט

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. לא ידעתי שחידוש גזירת גיות השמד הוא דבר רוחני

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב