גליק על דרעי: "הוא באמת חשב שיום אחרי ההלוויה – כל הלילה אני אשב בכנסת?"

שבוע אחרי שקם מהשבעה על רעייתו, יפה גליק, חבר הכנסת יהודה גליק מביע ביקורת מרומזת על השר דרעי שניסה להקים אותו מהשבעה בעת הדיון על חוק המרכולים – מה הוא חשב לעצמו?

שבוע אחרי שקם מהשבעה על רעייתו, יפה גליק, חבר הכנסת יהודה גליק מביע ביקורת מרומזת על השר דרעי שניסה להקים אותו מהשבעה בעת הדיון על חוק המרכולים. "מאוד קשה לפגוע בי", הוא אומר בריאיון לחדשות 2.

"אריה דרעי אמר לבדוק אם אני יכול לקום מהשבעה, הוא אפילו אמר שזה יהיה קידוש השם שתשב שבעה בבית הכנסת, זה היה כל כך מנותק, הוא באמת חשב שיום אחרי ההלויה כל הלילה אני אהיה בכנסת?", תוהה גליק. כנשאל האם הוא התקשר להתנצל – השיב גליק, "הוא אפילו לא התקשר להתנצל".

למרות ההתנהלות הלא רגישה של דרעי, גליק לא כועס עליו: "זה היה לא רלוונטי, ולכן לא הייתי במקום של להיפגע או לכעוס. ברגע שסיפרו לי על פרסום ההתנצלות, ביקשתי מרב המועצה שיגיד לו שאין לי שום כעס עליו, שהוא יכול להיות רגוע לגמרי, שאם אפגוש אותו אתן לו חיבוק".

"אם יש משהו שהיה משמח את יפי, זה שכל השבעה לא החזרתי את הטלפון", שיתף. "הבן שלי שחר היה מספר לי כל ערב ב-22:00 מה היו החדשות. כשהוא סיפר לי שאריה פרסם מכתב התנצלות, שאלתי: 'על מה?' ורק אז נזכרתי – לא הייתי מחובר. הייתי בפרופורציות אחרות. כשהרב אמר לי מה הוא הציע לקח לי בדיוק רבע שניה לענות שזה לא רלוונטי".

"ביום שחזרתי לכנסת, שלחתי הודעה לדודי אמסלם ואמרתי לו שזה עתה נודע לי שח"כ יוסי יונה יושב שבעה, ואני מציע שנוציא הודעה שאנחנו מתקזזים איתו – אני עצמי אתקזז איתו", אמר גליק. "כשישבתי פה בשבעה, בא אליי ח"כ אייל בן ראובן ואמר לי שאם מישהו היה פונה אליו, הוא היה מסכים להתקזז איתי מיד. יש המון אנשים טובים בכל המפלגות: קיבלתי הודעות ניחומים משני ח"כים מהרשימה המשותפת, ח"כ עיסאווי פריג' בא אליי בלוייה וחיבר אותי, משה גפני ניסה להגיע אבל נתקע, אז הוא עידכן אותי שעשה מצווה לזכר יפי. יש הרבה טוב, ולפעמים יש פספוס של רגישות – ואם בזכות יפי נדע להרבות אהבה ותשומת לב ורגישות אנושית בסיסית – היא תרווה מזה הרבה נחת".

על הפרידה מרעייתו הוא סיפר "כל בוקר הייתי עובר דרכה, מספר לה את העדכונים – ואז הייתי ממשיך לעבודה", הוא נזכר. "אני לא יודע מה היא הבינה ומה לא, אבל לפחות היה לי את הדבר הזה. עכשיו פתאום ריק גדול".

"ישבנו עם פרופסור שטיינברג, הנוירולוג, והוא הסביר לנו ששאיפה הכי גדולה היא שהיא קצת תגיב בעיניים או בחיוך, לא מעבר לזה. המדע לא יודע להחיות תאי מוח שמתו", הבהיר. "כשהיא יצאה מטיפול נמרץ, היו שתי אופציות: שיקום או סיעוד. בסיעוד נתנו לה מנוחה, אבל טיפלו זה בצורה מדהימה. נתנו לה כבוד וצלם אנוש". לדבריו, מדי פעם עוד הגיבה: "זכיתי ממנה לחיוך שלא אשכח כל החיים שלי: כשבישרתי לה שהבן שלנו התארס. היא חייכה חיוך ברור, לא רפלקס".

והיה משהו שקצת הרגיז אותו. "למלא את הטופס של הביטוח הלאומי ולכתוב ;מצב משפחתי: אלמן', זה קטע נפשי לא פשוט", הוא משתף. "פתאום אתה קולט שאתה אלמן. עד היום הייתי נשוי פלוס שמונה, ועכשיו אני אלמן פלוס שמונה. זה מכניס אותך, תודעתית, לעולם אחר".

גליק חושף כי בעקבות ההתנקשות בו, סבלה אשתו מפוסט-טראומה קשה. "בהתחלה היא התגייסה כלביאה לעזור לי להשתקם – אבל ברגע שעמדתי על הרגליים היא קרסה. בכל פעם שהיית שומעת סירנה, כשראינו אופנוע, כשחלפנו על פני מרכז בגין – היא הייתה מתכווצת". עם זאת, היא נאבקה כדי להתגבר על המצוקה: "היא הקרינה אמונה שתצא מזה, ועשתה הכל כדי להצליח – פסיכותרפיה, כתיבה יוצרת, צילום, יוגה ועוד".

"אני לא אדם של רגשות אדם, אבל ברור שיש כל מיני תקופות שאני רואה שהיא כתבה בבית לבד, ושאם הייתי שם הייתי יכול לעזור לה", הוא אומר. "אבל עשינו הכל כדי לעזור לטפל במחלה שלה. זו מחלה קשה – כשאתה יוצא מהבית, אתה צריך לשים עליך מסיכה כדי להקרין שהכל נהדר; כשאתה בתוך הבית, אתה קורס".

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. תיקון טעות

    כתבתם בכתבה "הוא אפילו אמר שזה יהיה קידוש השם שתשב שבעה בבית הכנסת". זה לא בבית הכנסת אלא בכנסת

    שלום |
    הגב