דו"ח: עליה בשיעור העוני בקרב משפחות חרדיות

לפי דוח העוני והפערים החברתיים של המוסד לביטוח לאומי ל-2013, חלה ירידה נאה במספר האנשים בישראל שחיים מתחת לקו העוני ■ עם זאת, שיעור העוני בישראל עדיין נחשב אחד החמורים בין מדינות ה-OECD

יותר מ-1.6 מיליון בני אדם בישראל חיים מתחת לקו העוני, מהם יותר מ-750 אלף ילדים – כך עולה מדוח העוני והפערים החברתיים של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2013 שמתפרסם היום (ג').

מדובר אמנם בירידה בשיעורי העוני לעומת שנת 2012, אך עם זאת מציג הדוח עלייה בשיעורי העוני בקרב משפחות עובדות, ומבהיר כי שיעור העוני בישראל עדיין נחשב אחד החמורים בין המדינות המפותחות.

על פי הדוח, שנכתב על ידי החוקרים מירי אנדבלד, נתנאלה ברקלי, ד"ר דניאל גוטליב ואורן הלר מאגף מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, ב-2013 חלה ירידה בממדי העוני של משפחות, נפשות וילדים: שיעור המשפחות החיות בעוני ירד מ-19.4% ב-2012 ל-18.6% ב-2013.

שיעור העוני של נפשות ירד מ-23.5% ב-2012 ל-21.8% בשנה לאחר מכן, ושיעור הילדים החיים במשפחות עניות ירד מ-33.7% ב-2012 ל-30.8% ב-2013. במספרים, מדובר ב-432,600 משפחות, הכוללות 1,658,200 נפשות ובהן 756,900 ילדים. זאת, בהשוואה ל-439,500 משפחות, 1,754,700 נפשות ו-817,200 ילדים שחיו בעוני ב-2012.

נכון לשנת 2013, אדם יחיד המשתכר פחות מ-2,989 שקלים ייחשב אדם עני, וכך גם זוג עם הכנסה נמוכה מ-4,783 שקלים לחודש. משפחה בת חמש נפשות זקוקה בשנה זו להכנסה של 9,000 שקלים לחודש על מנת שלא תיחשב ענייה.

על אף ההחלטה על קיצוץ בקצבאות הילדים בתחילת שנת 2013 ויישום המהלך בחודש אוגוסט 2013, עולה מהדוח, שמציג נתונים שנאספו בחמשת החודשים הראשונים ליישום המהלך, כי רמת החיים במונחים של הכנסה כספית חציונית פנויה לנפש עלתה במונחים ריאליים ב-4.4% – וכך גם קו העוני הנגזר ממנה.

34% מהמשפחות חולצו ממעגל העוני

הערכות המוסד לביטוח לאומי העלו בזמנו כי קיצוץ הקצבאות בשילוב העלאת המע"מ יובילו לעלייה חדה בשיעורי העוני ויוסיפו 90 אלף איש למעגל העוני. היום טוענים מחברי הדוח כי המהלך, יחד עם גידול בתעסוקה והעלאת השכר בקרב מקבלי שכר נמוך, הם שחיפו על העלייה שהייתה צפויה בשיעורי העוני. עוד עולה מהדוח, כי בעקבות התערבות המדינה באמצעות קצבאות ומיסוי ישיר חולצו מעוני 34% מהמשפחות, 23% מהנפשות וכ-13% מהילדים. בשנה זו פחתה תרומת הקצבאות לחילוץ מעוני בהשוואה ל-2012 בשל הגידול בהכנסה לפני מסים וקצבאות מחד, והקיצוץ בקצבאות הילדים מאידך.

לצד הממצאים המעידים על מגמה חיובית, מהדוח עולה כי ממדי העוני של משפחות עם ראש משק בית שאינו מועסק הוחרפו, כשתחולת העוני (אחוז האוכלוסייה שהכנסתה נמוכה מקו העוני) שלהם עלתה מ-66.1% ל-72.9%. תחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים המשיכה לעלות גם ב-2013, מ-5.5% ל-5.7%. ההסבר שמציעים לכך מחברי הדוח הוא כי מדובר במצטרפים חדשים לשוק העבודה, ועל כן הם משתכרים שכר נמוך.

כמו כן, מדובר לרוב במשפחות חרדיות וערביות, שבהן שיעור המשפחות העניות עם שני מפרנסים עלה ל-24.4% ו-21.1% בהתאמה. ההערכה היא שב-2013 כ-66% מהמשפחות העניות חיו בעוני מתמשך, שכן לגבי משפחות אלה הן הכנסתן והן הוצאות הצריכה שלהן מתחת לקו העוני.

שיעור העוני בקרב קשישים ירד ב-2013 מ-22.7% ל-22.1% ב-2012 והתקרבה לרמתה בשנים הקודמות. ייתכן שהדבר קשור למגמת העלייה בשיעורי התעסוקה של קשישים. גם כאן תרומת תשלומי ההעברה והמיסים הישירים לחילוץ מעוני, שהיא הגבוהה מבין האוכלוסיות הנסקרות, ירדה מ-55% ב-2012 לכ-53% ב-2013.

גם בשיעור עוני בקרב ילדים מצבה של ישראל רע מאוד

שיפור ניכר נרשם גם בתחולת העוני של משפחות ערביות, כששיעור זה ירד מ-54.3% ב-2012 ל-47.4% ב-2013. ירידה זו התרחשה על אף הקיצוץ בקצבאות הילדים של משפחות אלה. הירידה התרחשה כתוצאה מעלייה בתעסוקה, במיוחד בקרב נשים ששיעור התעסוקה שלהן עלה בכ-18%. חשוב להדגיש כי הדוח, בדומה לזה של שנת 2012, לא כולל את האוכלוסייה הבדואית בדרום, מאחר שזו לא לקחה חלק בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעליו מתבסס דוח המוסד לביטוח לאומי.

הירידה בשיעורי העוני והאי-שוויון בהכנסות ב-2013 שיפרה את המצב של ישראל בהשוואה לעולם. עם זאת, נותרה עדיין כברת דרך כדי להתקרב לממדי העוני והאי-שוויון הממוצעים של מדינות ה-OECD. כך ניצבת ישראל (18%) במקום השלישי מהסוף, בין ארצות הברית לבין מקסיקו, בשיעור העוני בקרב נפשות, לנוכח העובדה ששיעור ממוצע מדינות ה-OECD עומד על 11.1%. גם בשיעור עוני בקרב ילדים מצבה של ישראל רע מאוד. היא ניצבת במקום השלישי אחרי טורקיה ומקסיקו עם 23.5% לעומת ממוצע ה-OECD, שעומד על 13.5%.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופסור שלמה מור יוסף, התייחס לנתונים שמוצגים בדוח ובירך על מגמת הירידה בעוני.
עם זאת, הוא הוסיף כי "רמת העוני בישראל עדיין גבוהה ביותר ודורשת התייחסות וטיפול בקצבאות, במיוחד לאוכלוסיות שיכולות התעסוקה שלהן מוגבלות". לדבריו, "הביטוח הלאומי ימשיך במאמצים לשפר את מיצוי הזכויות בקרב המבוטחים".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.