דו"ח מיוחד: היכן נהנים מביטחון תעסוקתי גבוה?

הורים רבים נאלצים להיעדר ממקום עבודתם ימים רבים, דבר המביא לפגיעה כלכלית במשק

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (ג') את דו"ח השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2018. מהדו"ח עולה כי השכר הממוצע במשרדי הממשלה בשנת 2018 עמד על 16,623 שקל, במערכת הבריאות הממשלתית עמד השכר הממוצע על 18,534 שקל, בגופי הביטחון עמד השכר הממוצע על 17,627 שקל, ובמערכת החינוך הממשלתית הגיע השכר הממוצע ל- 12,846 שקל. השכר החציוני במשרדי הממשלה עמד על 14,640 שקל – עלייה נומינלית של 2.4% לעומת 2017.

בחמש השנים האחרונות חל גידול של 15% במספר המשרות במערכות הבריאות והחינוך הממשלתיות לצד גידול של 10% באוכלוסייה. מספר המשרות במשרדי הממשלה גדל באופן מתון יותר ועמד על 8%. עוד עולה מהדו"ח כי עובדי מדינה נהנים מביטחון תעסוקתי גבוה: הוותק בשירות המדינה גבוה משמעותית מהוותק במקום העבודה בכלל המשק.

עם זאת, על אף שעובדי המדינה נהנים מתנאי שכר והעסקה טובים, 67% מהעובדים המועסקים בהסכמים קיבוציים נמצאים בסכסוך עבודה.
במקביל, השיק הממונה מערכת שכר דיגיטלית המאפשרת לראות את התפתחות נתוני השכר במשרדי הממשלה משנת 2009.

להלן עיקרי הדו"ח:

מערכת הבריאות הממשלתית

• מערכת הבריאות הממשלתית גדלה בקצב מהיר מקצב הגידול באוכלוסייה. משנת 2011, קצב גידול המשרות במערכת הבריאות הממשלתית עמד על 23%, בעוד שקצב הגידול באוכלוסייה עמד על 14%.

• הרופאים, האחים והאחיות מהווים כ-50% מהעובדים בבתי החולים הממשלתיים.

• שכר הרופאים עלה ב59% בעשור האחרון, כששכר המומחים הבכירים עלה ב-82%. שכרו הממוצע של רופא שסיים התמחות בשנת 2009 גדל ב-149% במהלך תשע השנים האחרונות.

• לראשונה מופיעים בדו"ח נתונים על תאגידי הבריאות בהם מונהגות רמות שכר גבוהות משמעותית מרמות השכר בבתי החולים הממשלתיים, ללא פיקוח מסדיר על התמורה (השעתית או התפוקתית) שבגינה הן משולמות, וללא כל חובת מכרזים או פרמטרים מוסדרים לקביעת רמות השכר.

• המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים – שכר הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז. מומחה צעיר במרכז ירוויח שכר ממוצע העומד על 28,126 שקל, לעומת מומחה צעיר בפריפריה ששכרו עשוי להגיע לשכר ממוצע של כ-42,101 שקל. פער גבוה ניתן למצוא גם בקרב מנהלי בתי החולים, כשמנהל במרכז ירוויח שכר הנמוך ב48% ממקבילו בפריפריה.

מערכת החינוך הממשלתית

• מנתוני מערכת החינוך ניתן ללמוד כי מספר העובדים במערכת גדל בקצב כמעט כפול מהגידול במספר התלמידים, מה שמוביל ליחס מספר-תלמידים-למורה נמוך בהשוואה לממוצע מדינות הOECD-.

• בשנים 2017-2018 עמד השכר הממוצע למשרה מלאה של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית על 12,846 שקל. שכרם של המנהלים הגיע לכ-23,400 שקל בממוצע.

• בהשוואה בינלאומית בין מדינות ה-OECD ניתן לראות כי שכר המורים בישראל גבוה ביחס לשכר העובדים האקדמאים במשק. יחד עם זאת, נמצא כי ישראל מובילה בעולם בפערי השכר בין מורה צעיר למורה ותיק. זאת, עקב העובדה כי מרכיב הוותק משפיע באופן קיצוני על שכרם של המורים עד כדי פגיעה בכדאיות להתקדם לתפקידי ניהול.

• ההוראה עודנה מהווה משרה בעלת אוריינטציה מגדרית, כשנשים מהוות כ-87% מעובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית. יחד עם זאת, תפקידי ניהול, שבצדם שכר גבוה יותר, נוטים להיות מאוישים על ידי אחוז גבוה יותר של גברים לעומת נשים באופן יחסי לחלקם בקרב עובדי ההוראה.

• מן הדו"ח עולה כי ב-73 ימים בשנה התלמידים בישראל נמצאים בחופשה, בעוד המשק עובד כרגיל. פער זה מביא לכך שהורים רבים נאלצים להיעדר ממקום עבודתם ימים רבים, דבר המביא לפגיעה כלכלית במשק. מעבר ל-5 ימי לימוד בשבוע, כנהוג ביתר מדינות הOECD-, לצד צמצום במספר ימי החופשה במערכת החינוך, עשוי לסייע בפתרון הבעיה.
מערכת הביטחון
• את טבלת השכר הממוצע מובילות יחידות הסמך של מערכת הביטחון עם שכר ממוצע של 29,180 שקל.

• לראשונה, שכר משרתי הקבע פוצל בין משרתי הקבע המובהק והראשוני. פיצול זה מאפשר לראות את הפער בין שכר משרתי הקבע המובהק, העומד על 22,430 שקל, לשכר משרתי הקבע הראשוני, העומד על 10,648 שקל בלבד.

• השכר הממוצע במשטרת ישראל עומד על 17,312 שקל.

• לראשונה כולל הדו"ח השוואה בין שכר השליחים במדינות השונות בעולם, דבר שהתאפשר בעקבות שינוי שיטת חישוב השכר. ניתן לראות כי שכר השליחים עולה ככל שמדובר בשליחים במדינות קשות שירות, ותוך התייחסות ליוקר המחייה.

פערי שכר מגדריים
• מתוך כל חמישה עובדים בשירות המדינה שלוש הן נשים. יחס זה נותר כמעט ללא שינוי בעשור האחרון. במהלך תקופה זו צומצם הפער בין שכר הנשים לשכר הגברים. שכר הנשים כאחוז משכר הגברים עלה בעקביות מ-75% בשנת 2009 ל-83% בשנת 2019.

• פערי השכר המגדריים ממשיכים להצטמצם אך עודם גבוהים: 17% במשרדי הממשלה, 27% במערכת הבריאות ו-24% במערכת הביטחון.

• נשים במערכת הבריאות מועסקות פחות במשרות ניהוליות. הבדל זה מסביר פער של 23% מהשכר הממוצע של רופאים גברים לעומת נשים.

• גברים נוטים לאייש באחוזים גבוהים יותר תפקידים בדירוגים ובדרגות, המתאפיינים בשכר שעתי גבוה. נשים עובדות בממוצע כשבע שעות נוספות פחות מגברים ומנצלות בממוצע כחמש שעות מחלה יותר מיד חודש.

• ככל שאחוז הנשים במשרד גדול יותר, הסבירות שהן תאיישנה תפקידים בכירים באחוזים גבוהים גדלה. במקביל, אחוז הנשים הבכירות מתוך כלל העובדים הבכירים נמוך משמעותית מאחוז הנשים במשרדי הממשלה.

השוואה בין מגזרית
• לראשונה בדו"ח הממונה על השכר ניתן לראות השוואה בין המגזר הציבורי לפרטי. מהדו"ח עולה כי המגזר הציבורי מתאפיין בשכר, במספר משכילים ובאחוז נשים גבוה יותר ביחס למגזר הפרטי.

• אוכלוסיית העובדים במגזר הציבורי ובמשרדי הממשלה מבוגרת יחסית לאוכלוסיית העובדים במגזר הפרטי. עובדים משכילים במגזר הציבורי נוטים להיות בעלי ותק גבוה יותר מאשר במגזר הפרטי.

• השכר הממוצע במגזר הציבורי גבוה מאשר במגזר הפרטי עבור כל עשירוני ההכנסה. השכר הממוצע של עובדים ללא השכלה אקדמית גבוה יותר במגזר הציבורי מאשר במגזר הפרטי עבור כל עשירוני ההכנסה. השכר הממוצע של עובדים בעלי השכלה אקדמית גבוה יותר במגזר הפרטי מאשר במגזר הציבורי עבור העשירונים הגבוהים. השכר במגזר הציבורי מחולק באופן שוויוני יותר מאשר במגזר הפרטי.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.