דו"ח של שדולת הנשים חושף ניצול חמור של נשים חרדיות בשוק העבודה

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ אלי אלאלוף קיימה הבוקר דיון בנושא ניצולן של נשים חרדיות בשוק העבודה. הדיון התקיים לבקשת ח"כ רחל עזריה, ח"כ אילן גילאון, ח"כ רויטל סויד וח"כ יעקב אשר על רקע פרסום דו"ח חדש של שדולת הנשים בישראל, המסכם את שנת פעילותו הראשונה של הקו הפתוח לנשים חרדיות בשוק העבודה. הדו"ח התבסס על כ-900 פניות שהגיעו לקו במהלך השנה החולפת וחשף מגמה מדאיגה של ניצול נשים חרדיות על ידי מעסיקים ושלילה של זכויותיהן הבסיסיות ביותר, בהן שכר מינימום, פיצויי פיטורין, פנסיה ועוד.

בפתח הדיון אמר ח"כ אילן גילאון "הנשים האלה מתלוננות על היעדר זכויות בסיסיות כל כך, שאיש מאתנו לא חשב שיש עדיין אנשים שמועסקים בתנאים כאלה. הסיבה לכך היא שיש כאן קרקע נוחה לניצול ואין מי שיגן עליהן. רוב הנשים החרדיות, שהן מרכיב מרכזי בפרנסת המשפחה, מועסקות על ידי גורמים חרדיים ואנחנו לא מפקחים ולא מתנים את הפעלת המקומות האלה בקיום דברים בסיסיים שאנחנו דורשים ממקומות עבודה אחרים".

ח"כ יעקב אשר התנגד לטענות כי ניצול הנשים מתבצע בעיקר בתוך המגזר החרדי ואמר כי "אין מחלוקת על כך שזכויות עובדים חייבות להישמר, אבל יש בעיות בכל המגזרים. עובדות חרדיות המועסקות באותו מקצוע ובאותה הכשרה על ידי מעסיקים שאינם חרדים, מקבלות שכר נמוך יותר מאחרות, ואני חושש שאם ניאבק על זכויותיהן נביא לכך שגם המעטות שכן מתקבלות, לא יתקבלו. כבר היום יש מאות ואלפי נשים חרדיות שלמדו מקצועות ואין להן עבודה".

ח"כ מיכאל מלכיאלי אמר "מי שאשם זה משרד החינוך והמל"ג. אישה חרדית שהולכת לסמינר ולומדת תכנות לומדת בדיוק כמו אישה שאינה חרדית, אבל המל"ג לא מכיר בלימודים האלה כלימודים אקדמיים. כשהיא יוצאת לעבוד מבקשים תואר אקדמי ואין לה. האופציה השנייה היא להביא ניסיון ולשם כך היא צריכה לעבוד שנים בשכר רעב. אם יכירו בסמינרים החרדיים כתואר מוכר ייגמר הניצול, כי שוק העבודה יהיה פתוח".

ח"כ רחל עזריה אמרה בהתייחס לטענותיו כי "מרבית הנשים החרדיות הולכות עדיין ללמוד הוראה, שם השכר נמוך יותר וגם אין מספיק משרות. לימודים אחרים במערכת החינוך החרדית לא עומדים בסטנדרט שדורשים היום בשוק העבודה". ח"כ עזריה הציעה לבנות יחד עם הגורמים הרלוונטיים תכנית לקידום הכשרתן של נשים חרדיות לשוק העבודה ואמרה "כשיודעים שלעובדת יש אפשרויות הרבה יותר קשה לנצל אותה. לכן, ככל שנעלה את הרף ונאפשר תעסוקה רחבה ומגוונת יותר כך נפתור גם את בעיית הניצול".

אודליה מעודה, רכזת הסקטור החרדי בהסתדרות, אמרה "המגזר החרדי מייצא למדינת ישראל מאות ואולי אלפי בנות סמינר שמחנכות ומעצבות את דור העתיד, אבל מי שיודע לעשוק אותן הן בראש ובראשונה רשתות החינוך במגזר החרדי- מעיין החינוך התורני ורשת החינוך של אגודת ישראל. משרד החינוך מעביר תקציבים, חלקיים אמנם, אבל גם את אלה שכן מגיעים הבנות המקצועיות, המסורות והכנועות האלה שמטפלות בילדי ישראל לא מקבלות". בהמשך הדיון התייחס עו"ד לירון ספרד ממשרד החינוך לטענה זו ואמר: "רוב מוסדות החינוך במגזר החרדי הם מוסדות מוכרים שאינם רשמיים. הם מחויבים לשלם תנאי שכר בהתאם לחוקים ולתקנות כמו במערכת החינוך הרשמית. אנחנו עושים ביקורות שכר על בסיס קבוע ורואים פערים כאלה על בסיס יומיומי- שכר, פנסיה, קרן השתלמות. הדרישה המרכזית היא השבת כסף לעובד על הפערים שנמצאו. לעיתים קרובות אנחנו מגיעים גם לסנקציות ועצירת תקציבים".

בתום הדיון בירך ח"כ אלאלוף את שדולת הנשים על הדו"ח המקיף, הכולל גם המלצות לפעולה וקרא למשרדי הממשלה לפעול באופן אקטיבי למען שילוב מלא והוגן של נשים חרדיות, ערביות ונשים ככלל בשוק העבודה: "המטרה היא לא לתפוס מעסיק אחד, אלא שינוי תרבותי, שמעסיקים יבינו שאי אפשר לנצל את הנשים".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.