אבא עשיר, אבא עני / הרב בן ציון נורדמן

יש לנו אפשרות לבנות כאן חברת מופת, חברה מוסרית וצודקת. בואו ,כולנו, ניתן יד ביד, ונהיה ערבים זה לזה. הרב בן ציון נורדמן על צדק חברתי בראי הפרשה:

יש סלוגן השגור בפי כל, בציבוריות הישראלית ושמו "צדק חברתי". מפלגות קמו, פוליטיקאים כשלו, שלטים הונפו והכל בשם הדרישה לצדק חברתי.

רק לאחרונה, יצא לי להיפגש עם מי שמסתמן כהצלחה הפוליטית הגדולה של הבחירות הבאות יליד חדרה, ידידי השר לשעבר- משה כחלון, שטען באוזני שמערכת הבחירות הקרובה, תעסוק בנושא אחד מרכזי והוא הדרישה לצדק חברתי: "יותר מביטחון , המלחמה בעזה או בגבול לבנון , נושאי דת ומדינה, מערכת הבריאות , חינוך תרבות ופנאי , ניצבת הדרישה ל"צדק חברתי" ומעפילה על כל הנושאים האחרים".

אין ספק, כי חברה מתוקנת, חייבת להיות בראש ובראשונה צודקת. חברה שאינה צודקת, היא אינה מוסרית. התורה מצווה "צדק צדק תרדוף". הצדק הוא אחד מהעמודים עליהם מתנוססת חברת מופת. הנה, תראו, במהלך מבצע צוק איתן, מה איחד אותנו כעם ונתן לנו את תחושת האחדות? ההתגייסות ההמונית לעזור ולסייע. לאמץ חיילים, לארח משפחות מהדרום, לשלוח סיוע לנפגעים וכד'. כאשר כל אחד מרגיש צורך לעזור ולסייע לשני, אזי אנו בונים כאן חברת מופת, מוסרית וצודקת.

ואם תשאלו מדוע נזכרתי פתאום בצדק חברתי?

השבוע הוזמנתי למסור הרצאה בעיר השכנה לנו- קיסריה. עיר הידועה בעיקר בסטטוס הגבוה של המתגוררים שם, אנשים שהקב"ה בירכם בממון לרוב. יש שם בתים מפוארים ומדהימים, ואני ממליץ מאוד ממי שחמדת הממון בוערת בקרבו, שלא לערוך סיור במקום.

כאמור, הוזמנתי לאחד הבתים. כשנכנסתי למקום, הייתי בטוח שהגעתי לכתובת הלא נכונה. זה היה נראה כמו אולם אירועים. או מדויק יותר, כמו ארמון או טירה. ואם נתעמק עוד יותר, אז זו הייתה אחוזה. בלא לחשוף יותר מדי פרטים, קבלו נתון אחד על האחוזה היא משתרעת על שטח של כ9 דונם, (קצת פחות מהשטח של בית הספר מדעים ויהדות, המאכלס מדי יום למעלה מ600 תלמידים ותלמידות כ"י) ובאחוזה הענקית הזו מגוררת משפחה, גדולה יחסית, המונה לעת עתה כארבעה נפשות… מדוע לעת עתה? משום שלאחר ההרצאה הזמינה אותי בעלת הבית, ברוחב לב, לעבור עם משפחתי ליחידה מסיימות שבביתם, אך עד עכשיו, לא סיימתי את הבירור אם זה היה ברצינות…

השבוע גם ערכתי חופה לזוג שהתחתן באחת מחוות הסוסים הידועות בארץ, שהפך לערב אחד, לגן אירועים יוקרתי. המקום מכיל בו זמנית כ-1300 מוזמנים. רק בשביל שתקבלו מושג על הגודל שלו: בחתונה הושקעו למעלה מ-3,000,000 שקלים. ובמילים: שלוש מיליון שקלים. לשם השוואה, זה קצת פחות מתקציב המזון השנתי לכ-3000 תלמידים במוסדות הרב יצחק דוד גרוסמן.

דו שיח מדוכן הירקות

ואם תגידו מה רע בכך? לאנשים יש כסף, שיהנו מהחיים. אז קודם כל אקדים ואומר שבמסגרת מאמרי אינני בא לדון בתופעות חברתיות האם הם טובות או רעות, האם הם ישרות או פסולות. אני רק מציג את הדברים כפי שהם, ומקווה שמי שצריך, יפיק את התועלת ואת הלקחים מהנאמר.

לפני ימים ספורים, נפגשתי עם אימא אחת, שבתה לומדת בבית הספר. היא סיפרה לי בבכי קורע לב, שהיא לא מצליחה בשום אופן לגייס 450 ₪ לקניית ספרי לימוד לילדה.

לפני כשבועיים, הסתובבתי באחת מרשתות שיווק המזון בעיר, וערכתי קניות לשבת. כשהייתי באזור דוכן הירקות, שמעתי דו-שיח בין שני בני זוג, שדנו ביניהם מה עדיף לקנות, האם כדאי לקחת פרי לשבת, שהוא יקר, או אולי עדיף לקנות הרבה ירקות.

צדק חברתי

בפרשת השבוע פרשת 'ראה', התורה עוסקת בצדק החברתי מכמה היבטים. בפרשה מופיעים שני פסוקים, האומרים את ההפך הגמור. בפסוק אחד כתוב: אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן-לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ", ובפסוק נוסף כתוב: כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶך. הפסוקים נראים סותרים. מצד אחד, לא יהיו אביונים, ומצד שני, מוסבר כי לא יחדל אביון ותמיד יהיו אביונים.

יש לכך הסברים רבים. אחד ההסברים האהובים עלי הוא של ידידי הרב משה צבי מפעילי "לב לאחים" חדרה, שידוע שהקב"ה אמר שכבר בבריאת העולם הוא ייסד שיהיו עשירים ויהיו עניים. העשירים צריכים לתת מרכושם לעניים, והעניים צריכים לדעת לקבל.

העולם מורכב מכך שיש אנשים שיש להם, ויש עניים שאין להם. צדק חברתי הוא לדעת לתת מעצמך בעבור השני. כשהתורה אומרת שלא יהיו אביונים, אך מצד שני לא יחדל אביון, כי התורה סומכת על בני האדם שידעו לעזור איש לרעהו, והעני ניזון מהעשיר.

עשר בשביל שתתעשר

ויש לכך גם השלכות לחיי היום יום. לטעמי, לא היה קורה כלום אם בחתונה המדוברת, היו מוציאים רק סך של 2,500,000 ש"ח וחצי מיליון אחרים היו נותנים לעניים. בקהלים רבים מקובל שטרם החתונה עורכים "סעודת עניים", שהיא סעודת חתונה הנערכת לעניים, וכל מי שרוצה ליטול בה חלק יכול ליטול. סגולת "סעודת עניים" ידועה בכל תפוצות ישראל כמביאה שלום וברכה לבני הזוג המתחתנים.

ישבתי פעם עם זוג בבית הספר והכנתי אותם לחופה. מאחר והם התרשמו מבית הספר, הם החלו לשאול אם אפשר לתרום לבית הספר. אמרתי להם שלא רק שאפשר לתרום, אלא יש לנו גם סעיף 46. הם הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח. לא היה להם מושג מה זה סעיף 46. (ובמאמר המוסגר, אם יש מי מבין קוראי שלא יודע מה זה, המאמר מופנה גם אליו…)

עשיית חסד ונתינת צדקה, צריכה להיות מושרשת אצל כל אחד. מי שיש לו צריך לדעת לתת עבור מי שאין לו. מהבית שאני מגיע, חונכנו על מעשר כספים, על נתינת צדקה. על תמיכה בחלשים. ילדי יודעים שכאשר מקבלים 10 שקל דמי כיס, נותנים שקל אחד לצדקה. הילדה הגדולה שלי חוזרת מבייביסיטר לאחר שהרוויחה 50 שקלים, היא נותנת חמישה שקלים לצדקה.

הצדקה איננה עול, היא חלק אינטגרלי מהקיום שלנו כחברה. אם מדברים על צדק חברתי, בואו נתחיל אותו בדברים הקטנים.

"ובחנוני, נא, בזאת"

יש מצווה אחת שהקב"ה אומר לבני ישראל "ובחנוני, נא, בזאת". אם אדם רוצה לבחון את הקב"ה, שייתן צדקה. חז"ל אומרים "עשר בשביל שתתעשר". אין אדם שנותן צדקה, ולא מעיד כי כל מה שנתן חזר אליו בסופו של דבר. בעת אחרת אעריך בנושא עם סיפורים מדהימים אודות אנשים שהחלו לתת צדקה באופן קבוע בעקבות הדברים הללו.

יש לנו אפשרות לבנות כאן חברת מופת, חברה מוסרית וצודקת. בואו כולנו ניתן יד ביד, ונהיה ערבים זה לזה.

בברכת שבת שלום ומבורך, שלכם בצדק ואמונה.

כותב הטור הוא הרב בן ציון (בנצי) נורדמן, מנכ"ל "מפעלות הרב גרוסמן", יו"ר "מדעים ויהדות" וחבר הנהלת העיר חדרה.
nordman@jss.org.il

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. בנצי מתגלה כתותח על מנכל של הרב גרוסמן כל הכבוד

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  2. לזוג שהתחתן באורוות הסוסים! דווקא שמעתי שכסגולה לשלום בית, רצוי יותר להתחתן בשובך של יונים!

    יוסי |
    הגב
  3. אין מה לומר,
    שיחק אותה בנצי…
    מי כמוהו יודע איך ד' מגביה שפלים עדי מרום….

    מאחל לו הלאה הצלחה..

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב