די להנאה התקשורתית החרדית מאש המחלוקת

פתיחת מושב הקיץ של הכנסת: די להנאה התקשורתית החרדית מכל חתיכת בשר שטוגנה והתחממה בתוך אש המחלוקת.

מושב הקיץ של הכנסת נפתח לפני שבוע וחצי, לאחר שבועות סוערים של פגרה, שבועות של מהלכים פולייטים מפתיעים, שסיפקו ומילאו כותרות ראשיים בתקשורת ובעיתונאות, ביבי בוגי בוז'י ואיווט- גן הילדים השתולל ופיזר את המשחקים, ודומה היה שהוטל על הגננת משימה קשה לסדר את המשחקים, ולהחזיר את הגן וילדיו לשגרה, ולמושב החדש.

אומנם הכנסת יצאה לפגרה, אך דומה היה שהפוליטיקה מעולם לא יצאה לפגרה[רק כשהכנסת חזרה למושב הקיץ הפוליטיקה לכאורה שבה לפגרה- לשקט, זמני] אולי אם נאמר במשפט פחות עדין, הפוליטיקה לא בפגרה אלא התפגרה, הריח המסריח של הפגר הפוליטי נחשף לעין כל, חברי מפלגה מקללים ומשמיצים בריש גלי את ריש מפלגתם כאשר זה האחרון לא טומן את ידו בקלחת [אך טומן את ידו בקלחת הפוליטית], שר הביטחון נתלה וראשו נערף לעין כל על ידי ראש מפלגתו וחברי מפלגתו אשר אינם חוששים בראיונות בתקשורת להביע את שמחתם על התפטרותו/ פטירתו מהמערכת הפוליטית לעת עתה, ראש מפלגה שתמורת תיק הביטחון מסכים לוותר על כל עקרונותיו- בנושאי דת ומדינה ובטחון וכלכלה, ולעבור ניתוח כואב של הארכת הפתיל הקצר…
וללא כל בושה, הפוליטיקה הישראלית לא מנסה להסתיר את סרחונה, כלב הפך את עורו תמורת עור צבי בכורסאות המסתובבות במליאת הכנסת וסביב שולחן הממשלה, לעומת זאת הפוליטיקה החרדית כן מנסה להסתיר את המגרעות שלה,מאיר פרוש סגן שר החינוך וויתר על חברות הכנסת בשביל כניסתו של יעקב אשר לכנסת, והעיר שושן צהלה ושמחה, נציגים ודוברים ועורכים ומשרתים ויועצים ומשבקי"ם… [בנשימה אחת, והרשימה עוד ארוכה], אשר הסכימו "בלית ברירה" להתראיין בכלי התקשורת החרדיים תיארו את השמחה פורצת הגבולות במעוזים החרדיים, הפריחה האביבית מלבלבת מתמיד, ודומה שראוי היה לדחות את ברכת האילנות לזמן זה, השמים בהירים וזכים, מדורות ל"ג בעומר מדיפים רק ריחות טובים ואופפים את השכונות החרדיות בעשן הקטורת, ועוד המקלדת נטויה והלשון חלקלקה.

נתחיל מהתחלה, הפעם הראשונה שיצאה ההודעה לתקשורת החרדית על התפטרותו של מאיר פרוש במסגרת החוק הנורווגי הייתה במוצאי השבת, מאוחר- קרוב לחצות, לאחר שאחרון סופרי ביטאון היהדות הנאמנה "המבשר" הוציא את השבת לפי זמן ר"ת ושאר שיטות, המבשר בישר והציבור התבשר.

היומון הראשון שפרסם את ההודעה לתקשורת כלשונה היה עיתון "הפלס", אשר כתב על אשר- הח"כ חדש, כמובן,ללא צל של ספק- רק ממניעים "טובים", סוף סוף נופלת בחכתם הזכות להזכיר ולקדש שמו ברבים של נכד מרן הרב שטיינמן, אשר הוזכר בהודעה לתקשורת, כאחראי מטעם דגל התורה לחתימה על ההסכם עם שלומי אמונים, ולכולם ברורה מטרתו של עורך העיתון שעדיין מתאושש מ"ניסיון ההתנקשות" בו, ומכבש בית הדפוס של הפלס שעדיין מלא דם מתמונות ניסיון הרצח המשיך לפעול גם לאחר שעות סגירת המערכת כדי לבשר לקוראו/ קוראיו, את הבשורה המשמחת [ועכשיו יש חבר כנסת חרדי נוסף "אשר" ברבות הימים יפעל לשחרר בחורים שלא התייצבו שנעצרו במקומות שונים וסיימו מסכתות שונות… אבל את זה אסור לספר לאף אחד].

ובפיגור [לא במובן האמיתי] כתבו אודות ההודעה גם ביומונים המפלגתיים…
העיתונים שאינם מפלגתיים, הדוברים שאינם רשמיים מלאו את שקם בכל "טוב" הפוליטיקה החרדית [סליחה… צ"ל- "ההשקפה הנצחית"], "ומלאה הארץ דעה" דעות רבות נאמרו, אתרים חרדים התמלאו, ופלאפונים מוגנים צייצו, על מה ולמה הסכימו לזרוק את הזבל הפוליטי החרדי, למה הסכימו לעזוב את הריח המדהים של הזבל המסריח…

למה צריכים אלף ואחד סיבות להתפטר משקית זבל מסריחה ולזורקה לפח הזבל ולהיפטר מריחה המבאיש, המחלוקת בין העסקונה בערה זו תקופה ארוכה, כאשר כל צעד מוסיף קרשים למדורה, ואין יחידה חרדית- "לוחמי האש" של מכבי האש שתבוא בסיוע מסוקי כיבוי לכבות את השריפה, והשריפה המשיכה להתפשט לשטחים פתוחים, ולוועידות פתוחות- לעין כל, וכאשר מגיעים לכבות את השריפה, כולנו מחפשים סיבות למה כיבו את השריפה, למה התפטרו מהנבילה, די לאש המחלוקת, די למלבי המחלוקת,

די להנאה התקשורתית החרדית מכל חתיכת בשר שטוגנה והתחממה בתוך אש המחלוקת.

המחלוקת מסריחה, לא משפריצים מטהר אוויר כשיש פח זבל מסריח ומנסים להסתיר את הריח, פשוט- קמים והולכים לזרוק את הפח שמלא צולנ'ט מקולקל…

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.