דרעי והקרקס: טור פוליטי / יאיר שטרן

"אלי ישי ישוב לש"ס. נשמע הזוי. נראה שההצהרות החריפות, הקופסאות השחורות ובתי הכיסאות, לא ייתנו לזה סיכוי וזה גם בעייתי מבחינה הגיונית, אבל מה בדיוק בטלטלות האחרונות של ש"ס הגיוני"?! יאיר שטרן על ההצגה הטובה ביותר בישראל:

ההודעה תהיה קצרה ולאקונית: "מפלגת ש"ס, תערוך הערב מסיבת עיתונאים חשובה לקראת הצגת הרשימה במשרדיה שבהר חוצבים", אבל כשיכנסו בשעה המיועדת לאור הזרקורים אלי ישי ואריה דרעי, תיסחט אנחת השתאות כשיתברר שש"ס הפיקה שוב פרק מהפכני בתולדותיה. דרעי, יפתח בדרמטיות ולא ישכח לחשוף כי "היו חילוקי דעות בינינו, כמו שאתם בטח יודעים ". דקה לאחר מכן יפליג כבר אלי ישי, בסיפורי אחדות ובכל מה שעשה עושה ויעשה בשבילה ויחזור על המשפט עליו עמל בקפידה: "ש"ס היא בית, ובית לא עוזבים כי העם איתנו", תוך כדי שדרעי, מהנהן במרץ. בדפי המסרים שיונחו לפניהם ושתואמו באותו יום בעמל בין סוללות היחצני"ם, תהיה חלוקה מפורטת ביניהם איך להנחיל את מורשת הקרב שלהם מהקבלן 45 בלי ליצור סתירות: את מי מרן חיבק ואת מי ליטף, את מי לפני פטירתו ואת מי לפני פיטוריו, על מי אמר בכל ביתי ועל מי בכל בני. ציטוטים יהיו שם בשפע פלוס תיאורים ברזולוציות הקטנות ביותר, אבל זה לפחות יהיה החלק היחיד בערב זה שבו יאמרו השניים, אמת.

כתמיד בדרמות השסיו"ת, אבישי בן חיים יהיה הראשון לעלות לשידור ולחשוף את המתווה שהוביל לאיחוד: אלי ישי, הוצב במקום השלישי (לפי דרישה של מועצת חכמי התורה שלא הסכימה שיחזור למעמדו הקודם) אך סוכם שיוכל לבחור תפקיד מיד לאחר היו"ר דרעי. שטבון, צורף עם שריון למקום השביעי, ובמקומות ה12 ו13 הוצבו שני מועמדים אלמוניים מטעמו של אלי ישי. לפי תמונותיהם הם נראו כמצביעי ש"ס אותנטיים, אלא שהוברר שאחד מהם מתגורר בהר ברכה, והשני הוא רבו של הגרעין התורני בקרית שמונה ובוגר 'הר המור'. "חוץ מזה" יקרוץ אבישי בן חיים לצופיו "בירור קצר העלה שהם טוניסאיים". סטטיסטית, יתכן מאד שאף יתברר שלמועמד החדש מהר ברכה, יש גיסה או שתיים שהתמודדו בפריימריז בבית היהודי, וממילא מישהו ממפלגת יחד נופף במהלך המו"מ הקשוח מול ש"ס בעובדה לפיה הוא מביא "קהלים חדשים", אבל נו, שוין. העיקר שהסתדרו בסוף.

הגר"מ מאזוז, לא צורף לבסוף למועצת החכמים, אך בחילופי מכתבים בינו לבין הגר"ש בעדני – שהודלפו מידית לאתרים החרדים – סוכם כי לישי ואנשיו, יינתן חופש פעולה והצבעה בכל נושא ועניין ובלבד שהגר"מ מאזוז, יעמוד מאחורי ההחלטה, תהא אשר תהא. במקרה של הקמת ממשלת שמאל סוכם על היפרדות סיעתית כדי לאפשר לש"ס, לחגוג קצת ולפרוק מתחים בקואליציה בעוד אלי ישי, מדלג בין ישיבה בכיסאות האופוזיציה לישיבת "כיסא רחמים". השידור עובר חזרה למסיבת העיתונאים המסתיימת בקונפטי ובבני אלבז, עם הג'ינגל החדש: "הרב עובדיה חי וקיים כי העם איתנו מרן אמר לי לפני פטירתו מחזירים מע"מ אפס נאמן הוא – ש"ס!".

קאט.

נשמע הזוי? מאוחר מידי? נראה שהדם הרע, ההצהרות החריפות, הקופסאות השחורות ובתי הכיסאות, לא ייתנו לזה סיכוי? זה אכן מעט בעייתי מבחינה הגיונית, אבל מה בדיוק בטלטלות האחרונות של ש"ס הגיוני?!

אם רק במהלך החודש האחרון קיבלנו קלטת מבאישה שהחשוד בפרסומה מכחיש בעלבון ובנשימה אחת מאיים בהבאשות גרועות מאלו, כשבמקביל הוא מסביר שהוא פונה לקהלים חדשים, אבל הדבר היחיד שיש לו לומר על עצמו זה נאמנות למורשת מרן ששולחת אותו – הפלא ופלא – למחוזות הימין והציונות הדתית.

אם עמיתו שהתפטר בדרמטיות חוזר לכיסאו בקול דממה דקה במהלך שמוצג אך ורק כ"כפיפות לדעת תורה", בדיוק אותה דעת תורה עימה לא טרח להתייעץ קודם שהתפטר במכתב נחרץ שהעביר באמצעות שליח, אותה דעת תורה שצעדה לביתו במחזה חסר תקדים עליו הגיב בנסיעה לצפון משל היה דוד לוי לאחר הפסדו בליכוד .

אם יהודי בוגר ואחראי, שכיהן בתפקידי מפתח והיה הנציג החרדי הבכיר ביותר בכנסת לאורך 13 שנה, עומד בעצרת בחירות ומנסה לשכנע קהל בטיעון הלוגי והבנוי לתלפיות לפיו "הוא חש שמרן מתפלל בעבור רשימתו בשמים", אם דובר רשמי של תנועה בת 30 שנה, שחרטה על דגלה – ואף יישמה – מהלך נרחב והיסטורי של החזרת עטרה ליושנה מוציא הודעה כי "אין לתנועת ש"ס, צידוק וקיום בלי אריה דרעי", אם באוהל הר נופי מוקם קיר לנערים בני ארבע עשרה הרושמים עליו קריאות אישיות ונרגשות לחזרתו של האריה הנופש מן הג'קוזי.

אם כך, הרי שהוכח שוב שש"ס, היא הטלנובלה ההזויה ביותר שקיימת בפוליטיקה הישראלית. טלנובלה הכותבת פרקים המפתיעים גם את יוצריה ועולים על כל דמיון והסתברות, ובעיקר חסרי פרופורציה. אז הרשו לנו לבקש מהנוגעים בדבר, ובעיקר מאלי ישי, ליישם את הפרק הדמיוני המתואר לעיל. קטן עליכם. לגמרי. ולשם שינוי, גם יעיל ובוגר.

כשנפתלי שבע רצון

כשירצו כותבי העיתים לבדוק כיצד אי אז, בתחילת העשור השני של שנות האלפיים, הפכה בתוך שנתיים המפלגה עם הדימוי הכי קשיש ולא רלוונטי במדינה למפלגה עם 12 חכי"ם שעל פי הסקרים אמורה להיות בעוד זמן קצר המפלגה השלישית בגודלה, יתכן שהם כבר יתקשו לשחזר מה קדם למה: בנט? הפריימריז? פתיחת השורות לחילוניים דוגמת איילת שקד? המיתוג הצעיר והמבריק?

כל התשובות נכונות, וכמובן ששורשן בתשובה אחת שחוללה את כולן: בנט, בנט, ועוד פעם בנט. נפתלי בנט הוא זה שעשה את הבלתי יאומן: החייאה בשכיב מרע. וזה עובד לו, עכשיו כבר בפעם השנייה ברציפות.

יש דרכים רבות דרכן אפשר לתמצת את עוצמת המהפך שעברה מפלגת 'הבית היהודי', מאז הייתה מפלגה בת שלושה חכי"ם, ועד שהפך בנט, למועמד לגיטימי להובלת המחנה הלאומי בישראל, אבל נשתמש בנתון הבודד הבא: לפני מעט יותר משנתיים, באוקטובר 2012, עמד בראשות הבית היהודי יהודי יקר ומשכיל, עטור בשפם הכי הפועל-המזרחי-של-שנות-השמונים, וחיפאי ענוג ומנומנם עד עמקי נשמתו: שמו היה  דוקטור דניאל הרשקוביץ. היום, לצורך ההשוואה, נמצא באותו כיסא, אחד הפוליטיקאים הבולטים בישראל. אבל זה מילא. המדהים הוא לראות את ההטמעה של 'רוח בנט', באופי מועמדי הפריימריז ובנבחריו. לפי אופי הרשימה גדושת הקומונרים הנועזים, הקצינים ופעילי הימין הבולטים כדוגמת סטרוק וסמורטיץ', אפשר לנחש שאם היה מתמודד שם בשבוע שעבר, רב השכונה האדיב מן הכרמל, הוא היה מגיע למקום האחרון.

הרשימה שנבחרה, ובראש ובראשונה הבחירה שלא תאומן של איילת שקד למקום הראשון, מסמנת סופית את נפתלי בנט כתואם יאיר לפיד. זאת לא מפלגה עם יו"ר, מדובר ביו"ר עם מפלגה. אנשים מצביעים לו, מתנגדים לו, מזהים איתו. הוא ומסריו- חזות הכל.

הדמיון בין בנט ללפיד, לא מתחיל בזה, קדמו לו דברים רבים נוספים. מעבר לעובדת הטריוויה ששניהם נכנסו לכנסת ולממשלה לראשונה לפני כשנתיים (!) בלבד, שניהם חולמים על ראשות הממשלה, ושניהם למדו מהטעות הראשונה של הפזיז יותר מביניהם, כי תם עידן הקפיצות המהירות וכי יש לעבוד קשה כדי להיות מועמד לגיטימי בעתיד (יאיר לפיד התבטא לאחרונה כי ייצא מהפוליטיקה רק "עם הרגליים קדימה", כלשונו. לתשומת לב כתבים חרדים-מפלגתיים משולהבים מטעם עצמם שמנבאים לקוראיהם על "התרסקותו" ועל האכזבה שיש ממנו. הוא ממש לא במומנטום של התרסקות, אבל גם לו היה – לא היה פורש. הבחור התחיל לחשוב רחוק).

שניהם הצעירים מבין ראשי המפלגות, שניהם כריזמטיים, 'סחבקים' מאד, ומרגישים בנוח עם אנשים רבים סביבם. מעט ילדותיים בהתלהבותם מאהדת הקהל, ולא תמיד רק בזה. סודם הוא דיבור ישיר בגובה העיניים, רחוק ככל שניתן מהפומפוזיות של נתניהו, למשל, או מהכבדות של ליברמן. שניהם עשו ועושים שימוש נרחב וחסר תקדים באינטרנט וברשתות החברתיות להפצת מסריהם. ועיקר העיקרים: שניהם נושאים על כתפיהם את הרוב הגדול של המנדטים – הן שניתנו בעבר והן שינתנו בעתיד – למפלגותיהם. החל משבוע שעבר, כאמור, התווסף לבנט רכש נוסף הההופך אותו סופית ל'תואם לפיד': מפלגה בצלמו ובדמותו (בניגוד למה שניתן לחשוב, בנט לא מצטער על כניסתם לרשימה של אנשים כדוגמת אורית סטרוק או שולי מועלם. הן כוח אלקטורלי מסוים שאי אפשר לזלזל בו שקיים בחוגים בהם אחוזי ההצבעה נושקים למאה. לבנט חשוב ליצור קונצנזוס רחב, זהו כמעט כל עיקר הקמפיין שלו, וזאת גם הסיבה שהכניס לרשימה את אורי אריאל במחיר מופקע).

בנט, כמשאבת מנדטים הוא אינו יו"ר 'הבית היהודי', אלא ניצב על רגליו הוא, מהסיבה הפשוטה שכל הקהלים החדשים שמעיפים את גרף המנדטים שלו למעלה, מגיעים מאנשים ש'מצביעים לבנט'. הוא משתמש ב'בית היהודי' כפירמה ישנה וקליטה שקנה מכונס הנכסים של המפלגה המקרטעת, לפלטפורמה אותה הוא מציג שבראשה, המשכה וסופה צמצום האידאולוגיה של הציונות הדתית למינימום: פטריוטיות ישראלית מהזן הלאומי בלבד. זהו. כאן מסתיימים שידוריו, ומי שלא מתנצל – אליו.

כשם שמפלגת 'יש עתיד' היא עיסתו של הנחתום לפיד, שיצרה ובראה ברוח חזונו של הישראלי הדשן השם במקום הראשון את טרדות היום-יום לפני אידאולוגיות כאלו ואחרות, כך הפכה המפד"ל ההיסטורית והמשופמת – שהזוי להיזכר כי גם כאשר השתדרגה ב2008 ל'בית היהודי', היה זה במטרה לשבור ימינה לכיוונה החרדל"י של תקומה (!) – למסיבת ברביקיו צעירה המספחת לשורותיה חילוניים לצד ערבים ודרוזים, ברוח חזונו הבלעדי של היו"ר והאנשים שהצניח מבחוץ לצמרת המפלגה (בנט ושקד היו חברי ליכוד מוצהרים עד ההתמודדות שלהם בבית היהודי לפני כשנתיים. משה קלוגהופט, גאון פוליטי בפני עצמו ויד ימינו של בנט ושותפו לחזון, היה בעבר יועצם של חכי"ם בקדימה).

ללא ספק, בנקודה זאת גדול ההישג של ההייטקיסט מרעננה משל העיתונאי מתל אביב: שלפיד הקים מפלגה שבנויה על דמותו ומסריו בלבד ועמד בראשה מאז הקמתה, ואילו בנט נכנס למפלגה וותיקה ומרובת חזון שלא ידעה שהגיעה לעולם כדי לצלם תשדירים קוליים בשדרות רוטשילד בזקן ג'ינג'י עד שזרח עליה אורו של האח הקרבי.

הצלחתו של "חזון נפתלי בנט, להבאת מנדטים למחנה הלאומי ופילוס הדרך להנהגת המדינה", חזון הגורס הצגת מכנה משותף בודד כדי להגיע למחנה משותף רחב, אינו טמון רק בעצם הרעיון. הוא פשוט יחסית, בפרט אם הרקע והחזון הדתי שלך הוא גמיש עד אימה. הצלחתו של בנט, היא בהעמדתם של כמעט כל גווני המגזר הדתי הלאומי מאחורי הרעיון הזה, בכך שיגורו נציגיו של הרב דב ליאור עם ינון מגל ואיילת שקד, ורונן שובל במרחק שני מקומות מאורית סרטוק, ירבץ. יתכן שלכן יש שקוראים לבנט 'משיחי', אבל במגזר שבו כל בית כנסת מכיל תריסר עלוני פרשת שבוע גדושים בפובליציסטיקה פנימית עמוסה בוויכוחים אינסופיים על דמותה של הציונות הדתית, מדובר בלא פחות מחזון אחרית הימים.

6 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. עלוב לכלך על כולם קיבל כל שקר על כל אחד מבלי לברר מגעיל מטונף! לכל אחד רבנים מאחריו ואל תכנס במחלוקת הזו כל אחד יעשה כרבותיו!
    אני מה שבטוח יחד

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  2. רבי אליהו ישי שליט"א דומה למנחם בגין ולבן גוריון שהנהיגו ביושר את הציבור בלי שחיתות מוסרית או פיננסית
    אוךךךךךךךךךך אני מחכה ליום הזה שנוכל אני ובני ביתי לשים הפתק יחד
    אוףףףףףף להיפטר מהלכלוך והחלודה של שס בידי המאפיונרים המגעילים דרקי וחבריו הטנזים הבריונים שמקומם בכלא לצמיתות אלה רעל החברה ועם ישראל

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  3. חחחחח לא הכרת את הטונסאי עד העומק.
    טונסאי – עקשן עד שיתקע בקיר.
    ואני טונסאי לא פחות מאלי ישי…
    זה חלק מהד.נ.א שלנו.
    חבל עליך אליהו ישי!

    אני וכסאי |
    הגב
    • אתה ערבי טוניסאי תצביע שס דרקי חבר ערפאת ימח שמם אמן

      משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
      הגב
  4. לא רוצים את אלי ישי בשס, הוא רק מזיק החתרן הזה שירוץ לבד ויוריד אותו ואת הקולות שלו לפח האשפה של ההיסטוריה.

    יוסי |
    הגב
  5. גאון ויפה אבל שס לא נבחר אחרי שעושים ויעשו צחוק מהרב עובדיה לא נבחר שס ויהי מה

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב