האיש שידע להחליט – אברהם קרויזר סופד לשרון

ברור שהוא היה פוליטיקאי, ברור שהוא היה מפקד, אריק שרון היה לכל הדעות דמות מעניינת עם אישיות מיוחדת. לא נשארת אדיש לאריק. או שאהבו והעריצו אותו או ששנאו אותו.

בזמן ההתנתקות, כשנושא סירוב הפקודה היה בראש הדיון הציבורי, שרון לא התרגש, הוא הכיר את הנושא היטב. שרון כמפקד בצה"ל סירב הרבה פקודות, בעיקר הפר אותם. אבל שרון בדרך כלל כשהיפר פקודה זה היה על מנת לעשות, לפעול, להתקדם.

הוא היה מהדור שחוסר מעש, היה עלבון שאין שני לו. וגם בדרכו הפוליטית הוא התאפיין בכך.

שנותיו הקשות היו, כשהגורל הפוליטי השאיר אותו ללא תפקיד ביצועי, כארי בסוגר הוא הסתובב מתוסכל מחוסר המעש וההשפעה שנכפו עליו.

כשהיה שר השיכון בממשלת האחדות של שמיר, הוא החליט לבנות אלפי יחידות דיור, החליט ובנה. מעבר לקליטת העלייה הגדולה מחבר העמים שהחלה אז, ואלפי קרוואנים צצו להם בין לילה, לקליטת העולים, החליט אז שרון על פרויקט "שבעת הכוכבים" הקמתם של שבעה ישובים לאורך קו התפר מצפון לדרום. את אחד מהם, נתן לחרדים, על פתק –צעטלה רשם "אלעד- מזור אני נותן לך בשביל החרדים". גם חריש, היא אחת מהכוכבים הללו, אולם אריק שרצה ליישבה באנשי צבא הקבע לא הצליח. והיא האחרונה מהכוכבים שלא מומשה.
וכך, בדרכו הייחודית, בז לנהלים, מתעב את הבירוקרטיה, החליט, רשם על פתק, ודאג לביצוע.

בחלוף שנים, בזמן ההכנה להתנתקות, כשבניית הקראוילות התנהלה בעצלתיים, שוב היה זה שרון, כראש ממשלה, שירד אל השטח, הרעים בקולו, דפק על השיש החדש בקראוילה בה שהה, ודרש -תתחילו לבנות!

למרות היותו בן איכרים ללא ידע ביהדות, לא שנה ולא קרא, כבר בגיל עשר יצא לעבוד, בכל זאת הבין את חשיבות המסורת, הבין את חשיבות מקומם של שומרי הדת בתוך החברה הישראלית. כמפקד לשעבר הרגיש קושי להצביע בעד דחיית השירות לבחורי הישיבות, אולם מאחורי הקלעים פעל לשמירת מעמדם, והגעה להסדר.
גם ללא ידע ביהדות נשא את גאותה בגאון בתפקידיו השונים.

לא אהבנו את כל החלטותיו, לא הסכמנו עם דרכו, חלקים מאיתנו הרגישו נבגדים ממנו כשבגד במפעל ההתיישבות אותו הוא בעצמו הקים. אבל אהבנו שהוא החליט. אהבנו את הפן הביצועי שאפיין אותו.

כיום אל מול אוסף האנשים חסרי הניסיון שמובילים את המדינה, מול ראש ממשלה עם הרבה ניסיון אבל עם פחד מובנה לקבל החלטות, אתה מחפש דמות כאריק שרון. ללא הסכמה עם דעותיו, ללא היתממות שהוא היה חף משיקולים פוליטיים כשאר חבריו, בזה היה דומה להם, אבל ביכולת ההחלטה, בנינוחות ששידר לאחר שקיבל אותה, בזה לא היה דומה, את זה אנחנו חסרים מאוד…

הכותב הוא אברהם קרויזר – יועץ אסטרטגי ויועץ ראש העיר ירושלים
אברהם קרויזר

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. לא אהבנו את כל החלטותיו, לא הסכמנו עם דרכו, חלקים מאיתנו הרגישו נבגדים ממנו כשבגד במפעל החרדי בירושלים.

    נבגד ירושלמי |
    הגב
  2. "לא הסכמנו עם דרכו, חלקים מאיתנו הרגישו נבגדים ממנו כשבגד במפעל ההתיישבות…" — דווקא המגזר שלך היה בעד.
    אם אני לא טועה, זו גם דעת הרב שך. לא ?

    אריאל |
    הגב