האם מותר לחגוג את הסילבסטר \ טור דעה

מה מציינים ב-31 לדצמבר? מאת בינימין קלוגר חוקר הדת הנוצרית

ביום האחרון של החודש, רבים יציינו ו/או יחגגו את החלפת השנה האזרחית.

בניגוד למה שרבים חושבים בישראל, מדובר בחג עממי/חילוני ללא כל משמעות דתית נוצרית. חג זה היה נחגג גם במדינות קומוניסטיות אנטי-דתיות במזרח אירופה ובברית המועצות. ובכל העולם לא נושאות החגיגות אופי דתי אלא אופי של מסיבה.
מאת: בנימין קלוגר

ערב השנה האזרחית החדשה נחוג כמעט בכל רחבי העולם, גם במדינות שדתן הרשמית אינה הנצרות, כמו יפן, הודו, טורקיה, סין, תאילנד, טאייוואן ובישראל. הסיבה להשתרשות החג דווקא בציבור החילוני בעולם נעוצה בכך שלוח השנה הגרגוריאני הוא הלוח שעל פיו מתנהלים החיים החילוניים ברוב המדינות, ובכלל זה חיי התרבות, הכלכלה והמסחר.
יודגש כי הנוצרים אינם מייחסים משמעות דתית לתאריך זה. וכך מובא בספרו של ד"ר אביתר מרינברג, "קתוליות עכשיו – מבוא להבנת הכנסייה הקתולית בת ימינו": "היום האחרון של חודש דצמבר והיום הראשון של חודש ינואר הינם תאריכים חסרי חשיבות דתית מיוחדת." (עמ' 193, הוצאת כרמל, 2010)י

מדוע אם כן בארץ ובמדינות שונות ממרכז אירופה קוראים לזה "ליל סילבסטר"?

לכל יום בלוח השנה, הכנסייה מזכירה קדוש או קדושה, וב-31 בדצמבר, הכנסייה מזכירה את האפיפיור סילבסטר הראשון, שהיה אפיפיור בתקופת הקיסר קונסטנטינוס. גם ביום שלפני זה, הזכירה הכנסייה קדוש אחר, וגם ביום שלאחר זה תזכור הכנסייה קדוש אחר (לחלק מימי השנה קשור אפילו יותר מקדוש אחד). אולם אין כל קשר בין חגיגות של החלפת השנה לסילבסטר. השם נקשר לחגיגה עקב ה"מקריות" של שני האירועים החלים באותו יום והנחגגים באופנים שונים לחלוטין. אם באותו יום הכנסייה הייתה מזכירה קדוש אחר אז יתכן ושמו היה נקשר לחג במקום סילבסטר.

יצוין כי רק במדינות מרכז אירופה ובישראל קוראים לאירוע הזה בשם סילבסטר. אם נזמין תושב ארה"ב או צפון אירופה לסילבסטר, סביר להניח כי הוא לא יבין במה המדובר, לא באיזה אירוע וגם לא באיזה תאריך… בפרט שרוב תושבי אותן מדינות הינם פרוטסטנטים ואמונתם מתנגדת לפולחן הקדושים הנהוג אך ורק בכנסיות קתוליות ואורתודוקסיות – כך שסילבסטר נשאר דמות היסטורית זרה ואינה מוכרת עבורם.

מי היה סילבסטר?

שאלה זו אינה רלוונטית בעליל היות וכאמור, אין כל קשר בין ציון המעבר לשנה החדשה לבין האפיפיור סילבסטר הראשון.
אמנם, אתרים חרדים מסוימים שחשבו מתוך בורות כי בערב הראשון לינואר, חוגגים החילונים שלנו את האפיפיור הקתולי, אף חיברו פישקוויל דוחה ובו צוין כי סילבסטר היה צורר של עמנו… עובדתית, אין הרבה עדויות היסטוריות על סילבסטר ולא נמצא אף אינדיקציה המצביע על כך שהיה אחראי על פרעות או על יחס שלילי כלפי יהודים. מבחינה היסטורית, ידוע כי בתקופתו רדפו דווקא את הנוצרים הכופרים בתורת השילוש וכי שררה אווירה של סובלנות דתית כלפי כל הדתות האחרות באימפריה הרומית – כולל היהדות.

באותו פרסום, שנועד להכביד על מצפונם של יהודים טובים, נטען כי עם האדיקט של מילאנו (או צו מילאנו) הוקנו זכויות יתר לנוצרים ונשללו הזכויות האזרחיות של היהודים, דבר שהוא שקרי ביסודו ומסלף את האמת ההיסטורית. צו מילאנו הוא זה שנתן זכויות אזרחיות שוות לנוצרים, תוך הכרתם כדת לגיטימית (עד אז היו נחשבים לכת והיו נרדפים), ונתן זכות חופש האמונה לכולם באימפריה.

גם בטקסטים של וועידת ניקיאה שהתכנסה ביוזמת הקיסר קונסטנטינוס על-מנת לקבוע תקן אחיד לנצרות, ובה נקבעו עקרונות הכנסייה (ובפרט ה"קרדו", האני מאמין של הנצרות), לא נמצאו הערות עוינות כלפי היהודים. ומתתו של ישו מיוחסת לפועלו ולאחריותו של פונטיוס פילטוס

מה עם איסור הליכה בחוקות הגויים?

יצוין כי בעלי התוספות מגדירים את "חוקות הגויים" כדבר שקשור לעבודה זרה או שאין בו הגיון כלל. לעומתם, רבינו ניסים (הר"ן) והמהריק אומרים כי בהגדרת "חוקות הגויים", מתכוונים לדבר הקשור לעבודה זרה בלבד. לדוגמה אין כל איסור לרופא יהודי ללכת כמו הרופאים הגויים עם חלוק לבן, למרות שזה מנהג שהונהג על ידי גויים.
גם באחת מן התשובות שלו, באגרות משה, מגדיר הרב משה פיינשטיין זצ"ל את חגיגת השנה החדשה כחג חילוני ולא דתי/נוצרי שאין בחגיגתו כל איסור. אולם דעתו כי יש להחמיר ולא לציין את החג. ולגבי השימוש בתאריכים לועזים מובא ב"יביע אומר להגר"ע יוסף זצ"ל (ג, יורה דעה, סימן ט'): "…אין כל איסור בשימוש בתאריך לועזי בימינו".י

ולסיום נביא סיפור של אחד מגדולי ישראל שישב עם אחד המשב"קים שלו ב-31 לדצמבר דקות ספורות לאחר חצות הלילה ובירך אותו בשנה טובה. כשנשאל על ידו על פשר הדבר, ענה לו הצדיק בחיוך: "ה' יספור בכתוב עמים" (תהילים פ"ז). וברור כי אם הדבר היה גובל באיסור עבודה זרה לא היה הצדיק מאחל לו שנה טובה ואפילו לא במלתא דבדיחותא.

לסיכום

חגגו את מעבר השנה הלועזית אם תרצו אבל אל תקראו את האירוע בשם סילבסטר, זה גם פוגע בנוצרים לראות שקדוש שלהם נקשר למסיבות חילוניות.
לאור כל הנ"ל, ברור שאין לדון לכף חובה את החוגגים כאילו הם עוברים על איסור של עבודה זרה.
שנה אזרחית טובה לכל המציינים אותה, וזו, לדעתי, דווקא הזדמנות טובה לברך אחד את השני

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. הסתכלות חדשה על הנושא מעניין מאוד

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב